אישונים לא זהים בגודל- אנאיזוקוריה Anisocoria

על ידי | ספט 29, 2012 | רפואת עיניים | אפס תגובות

Anisocoria – מתוך סיכום למבחן דר. שפיגלר
צריכים לבדוק אם זהו מצב מולד, או נרכש כתוצאה מטראומה.
איך להתייחס לאישונים שאינם שווים בגודלם?
אצל 20% מהאוכלוסייה האישונים לא שווים זה לזה, זה נורמלי. מצב זה נקרא anisocoria אישונים לא שווים (אניסו אמטרופיה= רפרקציות לא שוות).
האנסוקוריה היא בסדר גודל של 0.5mm-1mm ואין לזה משמעות. יש לציין זאת שאנחנו בודקים, בהתחלה אולי זה יעורר אצלנו חשד, אבל אם יתברר לנו שכל אישון מגיב באופן תקין, העין עצמה תקינה, אין לנו מרקוס גאן פיופיל, אז מה שנרשום יהיה: physiological anisocoria זאת אומרת שהאנסקוריה היא נורמלית, ולאחר שציינו זאת פעם אחת בתיק אין לציין זאת שוב. אם האישונים שונים מאוד יותר מ1mm, זה עדיין יכול להיות נורמלי אבל זה לא שכיח. נבדוק כל עין בנפרד ונגיע למסקנה כזו או אחרת.
במידה ואנחנו אכן רואים שמשהו לא תקין, זה יכול להיות ממספר סיבות:
1) עצב ראיה פגוע, אם זה המצב אז לפחות אחד משני דברים מתבקש: חדות ראיה פחותה מהנורמה, ו/או שדה ראיה פגוע.
2) למרות האי שוויון בין האישונים שדה הראיה עדיין תקין ויש מס' מוגבל של תסמונות כאלה. תגובות האישון לא תקינות, ו/או אישונים לא שווים, אך בהעדר פגיעה בחדות או בשדה. אלו תסמונות ניורולוגיות מורכבות, שלא כולן מובנות לגמרי.

יכול להיות אידיופטי- לא יודעים מה הסיבה.
כ 15% מהאוכלוסייה בעלי אניסוקוריה, אך מעריכים שמתקבלות תלונות מופחתות בנושא מכיוון שהמצב הזה חסר משמעות.
הבדלים של עד מילימטר בין האישונים נחשבים לנורמלים.
אניסוקוריה יכול להיות גם סימן לנזק במערכת המוחית, כמו:
גידול במוח, לחץ תוך גולגולתי גבוה, דימום במוח.
לכן שמגיע נבדק עם אניסוקוריה יש לוודא אם זה היה קיים תמיד, וגם אם מגלים שאין לכך משמעות עדיין חשוב לציין זאת.
אם אדם יהיה מעורב בתאונה, הבדיקה הראשונה שיבצעו זה בדיקת קוטר אישונים, ברגע שיראו אניסוקוריה ישלחו לבדיקות רבות, אלא אם יודעים מראש שזה המצב הטבעי אצלם.
לכן יש חשיבות לרשום זאת, ברגע הבדיקה.
הבדל של מ"מ ויותר בין האישונים מוגדר כאניסוקוריה.
אניסוקוריה יכול להיות פיזיולוגי, תורשתי, מולד ועוד.
מתי נראה אניסוקוריה?
• כתוצאה מבעיה אוקולרית, כמו: פגיעה בקרנית
• אניסוקורניה יכול להופיע גם כתוצאה של כל מה שגורם ל- miosis או mydriasis.
• ב- Horner's syndrome אניסוקוריה יופיע רק בצד של הנזק, ולא בשתי העיניים.
• מרבית המקרים של אניסקוריה מתרחשים ללא סיבה ידועה.

Written by

Related Posts

מחקר על שתי טכניקות שונות לניתוח קטרקט 2022

לאחרונה התפרסם מחקר מדעי המשווה את הזמן והיעילות של שתי טכניקות שונות לניתוח קטרקט: ניתוח קטרקט בסיוע לייזר פמט-שנייה (FLACS) ו-phacoemulsification סטנדרטי (PCS). המחקר כלל 100 חולים שעברו ניתוח קטרקט, כאשר 66 קיבלו FLACS ו-34 קיבלו PCS. המחקר מצא ששלב הלייזר של FLACS...

קראו עוד
טיפול באלרגיות אקולריות

טיפול באלרגיות אקולריות

סיכום מחקר ומאמר של ד"ר ניר ארדינסט ופרופ. אברהם סלומון על הטיפול באלרגיות של העין בעזרת טיפול חדשני. המאמר באנגלית פורסם תחת השם: Topical immunomodulators in the .management of allergic eye diseases המחקר לטיפול אלרגיות של העין נערך בהדסה עין כרם, ירושלים. פרסום...

קראו עוד
מיפוי קרנית אחורי דר' ניר ארדינסט

מיפוי קרנית אחורי דר' ניר ארדינסט

מיפוי קרנית אחורי הינו מיפוי שדוגם את הקרנית האחורית בין אם מדובר בקרן סריקה כמו למשל אובסקיין (אורבסקאן) או מיפוי קרנית מבוססי מצלמת שיימפלוג כמו פנטקם (פנטקאם), סיריוס (סיריאויס), גלילי וטומי TMS5.

קראו עוד

0 תגובות

שלח תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *