דלקת אפיסקלריטית (Episcleritis) מאופיינת במספר דברים:
- היא מוגדרת כדלקת באפיסקלרה.
- זוהי הדלקת הנפוצה ביותר באזור זה, ולעיתים קרובות כשמישהו מגיע עם עין אדומה, זו אינה דלקת לחמית אלא דלקת אפיסקלריטית.
- מאפיין מרכזי של דלקת זו הוא שהיא בדרך כלל אזורית (סקטורלית), כלומר לא כל העין אדומה אלא רק חלק ממנה. האודם יכול להופיע בצד הטמפורלי, הנזלי, למעלה או למטה. הדלקת יכולה להתפשט לכל העין, אך אופייני שהיא אזורית יותר.
- בבדיקה עם סליט למפ, ניתן לראות שהלחמית זזה בזמן מצמוץ, אך כלי הדם אינם זזים, מה שמעיד שהם נמצאים מתחת ללחמית, באפיסקלרה.
- הסימפטומים יכולים לנוע מחוסר סימפטומים (המטופל כלל לא מרגיש שהעין אדומה) ועד אי נוחות קלה וכאב. בדרך כלל הדלקת אינה כואבת מאוד אלא גורמת בעיקר לאי נוחות.
- הגורם לדלקת הוא לרוב אידיופטי (בלתי ידוע) -היא פשוט קורית.
- לעיתים, מכיוון שמדובר ברקמה קולגנית, הדלקת יכולה להעיד על הפרעה קולגנית סיסטמית בגוף, הקשורה למחלות אוטואימוניות כמו לופוס, דלקת פרקים או סרקואיד. אם הדלקת חוזרת לעיתים קרובות, כואבת מאוד או מתפשטת לכל העין, יש לבצע בדיקות דם לבחינת גורם פנימי.
- מאפיין נוסף שמבדיל אותה מדלקת לחמית הוא היעדר הפרשות. בעוד שדלקת לחמית גורמת לדמעת והפרשות (מימיות או מוגלתיות), באפיסקלריטיס אין הפרשות.
- טיפול שטחי (טיפות) אינו מספיק אם קיים גורם סיסטמי בסיסי; ייתכן שיהיה צורך בטיפול תרופתי כללי (כדורים).
כתיבת תגובה