Blog

  • **המחקר הסתיים ** קרטוקונוס? קבל עדשות חינם במסגרת מחקר

    המחקר הסתיים

    שלום לכולם . אני מחפש פציינטים שסובלים מקרטוקונוס או מקרניות מעוותות ( WARPAGE , PMD וכו ) , לצורך מחקר בעדשות מגע KBA ( KERATOCONIC BI ASPHERIC LENS במכללת הדסה . הפציינטים שימצאו מתאימים יקבלו את העדשות והתמיסות בחינם. ליתר פרטים לצור איתי קשר.

    יש לכם קרטוקונוס או קרנית מעוותת?
    רוצים עדשות מגע במתנה?
    שלום רב,
    אני שמחים להזמינך להשתתף במחקר אשר בוחן את ההתאמה ואת הנוחות של עדשות מסוג KBA שמתאימות לנבדקים בעלי קרניות מעוותות אשר גורמות לירידה באיכות הראייה.
    המחקר יתבצע על במרפאות של מכללת הדסה בירושלים, ועל פי אמנ ת הלסנקי .
    משך הניסוי: 3 מפגשים שאורכים עד שעתיים.
    סיכונים אפשריים:
    – עיניים אדומות
    – צריבה או אי נוחות
    – במידה של חוסר הסתגלות, הפציינט ייפסל מקבוצת המחקר .
    כל פציינט רשאי לעזוב את המחקר בכל שלב .

    יתרון : פציינטים שמשלימים את הניסוי והעדשות מתאימות להם יקבלו את העדשות ותמיסות תאימות במתנה.

    גד סררו   סטודנט לתואר שני באופטומטריה
    אריג' אבוסעיד סטודנטית לתואר שני באופטומטריה

    המחקר הסתיים

  • בעלי עסקים שהתנדבו לתת הנחות לכבדי ראייה- לא מעודכן

    חברים יקרים, שלום לכולם.

    מתארגנת כיום רשימה של בעלי עסקים, אשר מוכנים לתת הנחות מיוחדות לכבדי ראייה. מדובר על אוכלוסייה אשר מתאפיינת בדרך כלל בהכנסה נמוכה, לצד הוצאות עצומות בתחומי חיים שונים.

    ההנחה תינתן אך ורק למי שיציג מסמך רשמי המאשר שהוא כבד ראייה/ תעודת עיוור. חישוב ההנחה יבוצע לפי מחיר המחירון ביום בזמן ביצוע ההזמנה.
    התקווה היא, שלרשימת האופטומטריסטים יצטרפו עסקים וחברות אשר אינם קשורים בהכרח לתחום הראייה.

    הרשימה תוגש למרכזים לשיקום ראייה ברחבי הארץ, וגם תפורסם באינטרנט.

    הנחות מיוחדות לכבדי ראייה

    להלן רשימת עסקים, אשר התחייבו בפנינו להנחות מיוחדות לציבור כבדי הראייה. בשלב זה, ישנם רק אופטומטריסטים ברשימה זו, ואנו קוראים לבעלי עסקים נוספים, גם כאלו שאינם קשורים ישירות לתחום של ראייה, להצטרף ליוזמה ברוכה זו.

    ההנחה ניתנת ממחיר המחירון בעת ביצוע ההזמנה, ומותנית בהצגת מסמך רשמי המאשר שהלקוח מטופל באחד מהמרכזים לשיקום ראייה ירודה ברחבי הארץ.

    כל העסקים המצוינים ברשימה, מעניקים עד  50% הנחה מהמחירון, על מסגרות המשקפיים ועל עדשות המשקפיים, אלא אם צוין אחרת.

    באחריות הצרכן להשוות מחירים.

    הרשימה אינה מעודכנת- נא לבדוק מול בית העסק אם ההנחה עדיין בתוקף

    איזור

    החנות

    האופטומטריסט/ בעלים

    כתובת

    טלפון

    מעלות

    מאור עיניים

    חני זלסקי מאור

    מרכז מסחרי מעלות,  (מול הבנק הבינלאומי)

    04-3575551

    כרמיאל

    קרן אור

    משה בר

    העמק 1 קניון כיכר העיר

    04 – 9984773

    סכנין

    אופטיקה חורי

    פאדי חורי

    שכונת הנוצרים

    04-6743413

    054-4849414

    הוד השרון

    ד"ר וונטש & וינטר

    ד"ר וונטש & וינטר

    דרך רמתיים 52

    09-7406064

    רמת השרון

    המשקיפה- גלריה למשקפיים של מאיה ספיר

    מאיה ספיר

    מרדכי 15

    077-4302983

    052-3951616

    רעננה

    איי לייק

    גילה סביליה

    אוסטרובסקי 36

    09-7724024

    רעננה

    איי אופטיק

    ישראל ווייס ואביקם ברהוד

    09-7405992

    פתח תקווה

    רואים עולם

    זוהר טרייסטמן

    ההגנה 25

    03-9042464

    תל אביב

    סופר-פארם

    סופר-פארם

    סניף קניון עזריאלי

    077-8880617

    גבעתיים

    ד"ר אופטיקה

    אייל ברקו

    כצנלסון 40,

    5733111 – 03

    רחובות

    איי אופטיק

    רוני גינזבורג

    הרצל 184

    08-9361030

    אלי גל

    מבשרת ציון

    הגר נהרי חיימי

    02-5797929

    ירושלים

    אופטיקה אלבז

    ארז אלבז

    בן יהודה 7

    קיבוץ יד מרדכי

    אופטיקה מישקה

    ארנון שגב

    08-6720718

    054-5228787

    קופ"ח מכבי

    בהתאם לזכויות המבוטח

    נתן פייט

     רחבי הארץ

    ירושלים

    אופטיקה בסימן טוב

    עמנואל דימרי

    דרך בית לחם 53

    02-6710505

    מומלץ לברר מחירים והנחות טלפונית לפני רכישה.

  • אמצעי העזר לשיקום הראיה

    אמצעי העזר כיום רבים. בשנים האחרונות חלה התקדמות טכנולוגית רבה. האמצעים מקנים הגדלה על גבי רשתית העין ויכולת טובה יותר של רזולוציה(כושר הפרדה).
    האמצעים למרחק נקראים טלסקופים קטנים מיוחדים לכבדי ראיה. מאפשרים הנאה מטלביזיה או אירועי תרבות וספורט. כיום קיימים טלסקופים רבים, גלילאו או קפלר,בעלי יכולת קירוב והגדלה שונים,המקנים איכות ראיה מעולה ושדה ראיה רחב. האמצעים לקריאה רבים במיוחד,החל ממשקפיים עם כוח דיאופטרי מוגבר,דרך מגדלות שונות, מיקרוסקופ, טלמיקרוסקופ,טלסקופ טלפוטו, טלסקופ עם מכסה של עדשה לקריאה ועד אמצעים אלקטרוניים כמו טלביזיה במעגל סגור בצורותיה השונות  כולל מכשירים ניידים.בנוסף קיימים אמצעים לא אופטיים שונים(שימוש בחפצים מוגדלים או בולטים)לשיפור איכות החיים.

    אמצעים נוספים כגון: תאורה מתאימה (המדגישה אותיות עמומות אך אינה מסנוורת), פילטרים מיוחדים(עדשות צהובות,כתומות) לשיפור איכות הראיה והרגישות לניגוד, פילטרים מיוחדים(עדשות אפורות או חומות-קורנינג) להפחתת הרגישות לסנוור, לוחות עזר לסימון הקריאה, פריזמות לשיפור פגמים בשדה ראיה, תוכנות הגדלה למחשב, מערכות שמע להקראת ספרים ועוד ועוד.

  • מי הם כבדי הראיה?

    כבדי ראיה הם אנשים אשר בד"כ מצב בריאותם הכללי שפיר אך קיים פגם בראייתם, כתוצאה ממחלת עיניים.המחלה הנפוצה,המהווה גורם עיקרי,היא ניוון מקולרי עקב גיל.  הראיה הופכת לקויה, חלה ירידה בחדות הראיה,ברגישות לניגודים ו/או פגיעה חלקית בשדה הראיה, אך במרבית המקרים נשארת ראיה כזאת, שניתן לתקנה ולשקמה ולהגיע למצב של חזרה לתפקוד טוב הכולל קריאה של אותיות קטנות והנאה מטלביזיה,אירוע תרבות ועוד. במקרים של כבדי ראיה "קלים" ניתן לשפר את הראיה באמצעות משקפיים רגילים או אמצעים פשוטים אחרים ובמקרים חמורים יותר, לא ניתן לתקן את הראיה באמצעות משקפיים אלא באמצעי עזר מיוחדים לשיקום הראיה.
    אדם כבד ראיה איננו עיוור! אך חלק מכבדי הראיה מוגדרים "עיוורים על פי חוק" ,אלו סובלים מלקות ראיה, אותה ניתן לתקן באופן חלקי ולעיתים עד כדי תפקוד מלא, בארה"ב לחלקם אף מותר לנהוג.

    הבדיקה של כבדי הראיה

    השלב הראשון של הבדיקה הוא בדיקה רגילה לשם השגת המרשם של משקפיים רגילים. הרבה אנשים מוצאים את פתרונם במשקפיים רגילים או עם כוח דיאופטרי מוגבר,ללא צורך באמצעים נוספים. לעיתים רק קירוב לטלביזיה נותן פתרון טוב או קירוב הספר עם תאורה טובה מאפשרים קריאה.

    השלב השני,כאשר מרשם למשקפיים רגילים לא משיג את התוצאה המיוחלת, נעזרים באמצעי עזר מיוחדים לכבדי ראיה. ישנם אמצעים פשוטים המיועדים למקרים יותר קלים. כיום קיים מגוון רב וניתן למצוא ולהתאים לכל אדם את האמצעי הטוב ביותר עבורו.

    בבדיקה של כבדי ראיה, אנו משתמשים בתאורה מיוחדת. לעיתים זקוקים ליותר תאורה במקרים של ירידה ברגישות לניגודים (קונטרסט) ולעיתים פחות,במקרים של רגישות לסינוור (פוטופוביה).  לוח הבדיקה לבדיקת חדות הראיה, הוא מיוחד, בד"כ מונח במרחק קרוב יותר, מספרים מודפסים על דף,בניגוד גבוה,ושינויים מתונים בגודל המספרים. שימוש בטסטים נוספים כמו : בדיקת שדה ראיה,בדיקת רגישות לניגודים,בדיקת ראית צבעים.  בדיקה יסודית וממושכת תוך הבנה למצב של הנבדק כבד ראיה. מתן הדגמה והתנסות עם האביזר המיוחד, כולל מבט לטלביזיה,מחשב או קריאה של לוח מיוחד ולאחר מכן עיתון או ספר.  הבדיקה מבוצעת על ידי אופטומטריסט מומחה לראיה ירודה,לאחר הכשרה בכל תהליך השיקום של כבדי ראיה. בתהליך זה,לשם הצלחתו, נדרשת הדדיות. אדם שראייתו נפגעה אך מגלה צורך בשיקום הראיה ,חזרה לראיה ותפקוד. כמו כן,מוטיבציה גבוהה לקבל עזרה,ומאידך מגלה הבנה שיחד עם זאת הראיה לא תחזור להיות כבעבר,ישפר משמעותית את סיכויי ההצלחה.

  • תמונות של אביזרי ראייה לקויה

    מגוון אביזי ראייה לקויה.
    יש להתאים את האביזר למשתמש בהתאם לצרכים האישים לקריאה ולראייה למרחק והתאם ליכולת השימוש בכל אביזר ואביזר.

  • כנס ISVER 15-16/3

    Last Call to ISVER Conferenceעמותת לראות

    March 15-16,2012

    Leonardo City Tower Hotel, Ramat-Gan

    נודה באם תסייע בהבאת הידיעה על כנס חשוב זה לידיעת עמיתים, סטודנטים, מתמחים ולכל העוסקים בתחום הראייה.

    עמותת לראות, הפועלת למען חקר בריאות העין ומניעת עיוורון בישראל מחלקת פרסים לחוקרים צעירים מצטיינים ומגדילה בצורה משמעותית מאד את תמיכתה בעבודות מצטיינות: יחולקו שישה פרסי הצטיינות בסכום של 8,000 ₪ כל אחד, המיועדים לממן את נסיעת הזוכים לכנס ARVO  בשנת 2013, להצגת עבודתם.

    Registration form- ISVER 2012_pdf – טופס רישום מקורי לכנס.

     מקווים לראות את כולכם בכנס!

    מ 035466441
    ,,
    את טופס ההרשמה יש למלא בכתב ברור וקריא ולשלוח בפקס ל אס.פי גרופ בע
    או במייל , .mosheh@medium.co.il
    דמי הרישום לכנס כוללים חברות שנתית באגודה לחקר העין והראיה.
    פרופ,/ דר,/ מר / גב, – שם פרטי____________________________________
    שם משפחה__________________________________________________
    כתובת _____________________________________________________
    מוסד______________________________________________________
    טל, נייד__________________________קווי________________________
    דוא,,ל ) בכתב ברור(____________________________________________
    הקף בעיגול:
    חוקר / רופא בכיר – לתשלום עד 12/3/1 – 250 ₪ – לתשלום מ- 12/3/1 – 300 ₪
    סטודנט / מתמחה – לתשלום עד 12/3/1 – 150 ₪ – לתשלום מ- 12/3/1 – 200 ₪
    אופן התשלום
    בכרטיס אשראי
    סוג הכרטיס ______________________שם בעל הכרטיס_____________________
    מס, הכרטיס_______________________________________________________
    3 ספרות אחרונות בגב הכרטיס______________ תוקף הכרטיס___________________
    סכום לחיוב _______________________חתימה____________________________
    בהמחאה
    יש לשלוח לפקודת אס.פי גרופ בע,,מ , רח, הנמל 36 תל-אביב ת.ד 6432 מיקוד 63506
    למתקזזים במע,,מ יש להוסיף מס, ת.ז או מס, עוסק אחר_______________________
    חשבונית מס קבלה תינתן למשלמים ביום הקליטה לכנס .
    רח, הנמל 36 תל-אביב, ת.ד. 6432 ת,,א 63506 , דוא,,ל mosheh@medium.co.il
    טל,, 035421806 פקס: 035466441
    האגודה הישראלית לחקר העין והראיה
    Israel Society for Vision & Eye Research
    the inner ‘iris’ of the eye mark.
    הכינוס השנתי ה- 32 של האגודה הישראלית
    לחקר העין והראיה 16-15 מרס 2012
    ,,הדר סיטי טאאור,,
    טופס הרשמה

  • ניתוח קטרקט עם לייזר

    בקרוב נתבשר על ניתוח קטרקט המבוצע באמצעות לייזר במספר מרפאות ברחבי הארץ.

    מהו ניתוח קטרקט בלייזר והאם יש בו יתרונות על פני ניתוח קטרקט רגיל?

    ראשית יש לדעת מהו ניתוח קטרקט. הקטרקט ("מים לבנים" בלטינית) הינו מצב של הצטברות נוזל בעדשה הפנימית של העין. המים מפריעים לראייה, עשויים לשנות את העדשה ואת המרשם, ובשלב מסוים יש להחליף את העדשה התוך עינית בעדשה מלאכותית.

    למעשה זו אותה עדשה האחראית בין השאר על הראייה מקרוב ועושה פוקוס בהתאם למרחק הראייה. העדשה משתנה אחרי גיל 40, נעשית פחות גמישה, היכולת לקרוא (אקומודציה יורדת) ויש צורך במשקפי קריאה.

    כדי לבצע ניתוח קטרקט יש לבצע חתך קטן בקרנית, חלק העין החיצוני והשקוף, להגיע אל העשה התוך עינית,  להוציא את החלק הפנימי של העדשה התוך עינית, ולהכניס אל תוך מעטפת העדשה עדשה חילופית.

    אז מה עושה הלייזר בניתוח קטרקט?
    הלייזר בניתוח קטרקט עם לייזר, מבצע רק את החיתוך החיצוני של הקרנית ואינו מבצע את הוצאת העדשה התוך עינית הצורה כלשהי.

    לא ברור עדיין אם יש יתרון או חסרון מבחינת החתך בלייזר לעומת החתך הסטנדרטי בסכין.

    ניתוח קטרקט עם לייזר לוקח זמן רב יותר ומחירו גבוה יותר, ויש לשקול את ההבדלים בינו לבין ניתוחי קטרקט סטנדרטיים יחד עם רופא העיניים בהתאם למקרה האישי שלך.

    ניתוח קטרקט עם לייזר עולה כ 1000$ יותר מניתוח קטרקט רגיל.

    חשוב לדעת, שפעמים רבות אחרי ניתוח קטרקט כלשהו, עלולים להופיע שוב חלק של סיבי עדשת העין ולהפריע בראייה. את הסיבים האלו ניתן להסיר באמצעות ליזר מסוים, אך מדובר רק על סיבים שצמחו שוב ולא על ניתוח קטרקט מלא.

    סרט וידאו על ניתוח לייזר עם קטרקט:

  • משקפי קרטייה

    משקפי קרטייה- רמה אחרת של משקפיים.

    מי זו חברת קרטייה?
    חברת תכשיטים מהידועות בעולם אשר נוסדה ב 1847 בפריס ומייצרת תכשיטי איכות ברמה גבוהה מאוד, אביזרים, שעונים, בשמים, אופנה מכל סוג ומגוון משקפיים.
    האם משקפי קרטייה איכותיים יותר ממותגים אחרים?
    בהחלט! משקפי שמש ומשקפי ראייה של קרטייה עשויים ברמה גבוהה מאוד, יותר מהמקובל בתחום האופטיקה. האכות הגבוהה יוצרת מסגרות משקפיים אשר מחזיקים מעמד זמן רב מאוד, אופנתיים תמיד ובעלי גימור חסר תקדים.
    משקפי קרטייה שונים משאר מסגרות המשקפיים של רוב מותגי האופנה. כאשר נשווה את רמת הגימור ואיכות החומר של משקפי קרטייה למותגים אחרים, נראה היטב שמשקפי קרטיה מיוצרים עם תשומת לב לפרטים הקטנים. זו אינה קלישאה אלא תיאור מדויק של משקפים אלו.
    קיימים מותגי יוקרה נוספים עם איכות המתקרבת לאיכות של קרטייה.
    היכן ניתן להשיג משקפי קרטייה בישראל?
    היבואנית הרשמי של משקפי קרטייה (משקפי שמש וראייה) היא רשת אופטיקנה, ולכן ניתן להשיג דגמים עדכניים של משקפי קרטייה רק בסניפי הרשת.
    כמה עולים משקפי קרטייה?
    הדגמים הסטנדרטיים של קרטייה עולים 1500 ₪ ומעלה. ישנו מבחר רב של משקפי קרטייה ב 2000 ₪. משקפי קרטייה עם אבנים או שיבוץ מיוחד עשויים לעלות אלפי שקלים בהתאם לדגם.
    המחיר של משקפי קרטייה אמור להיות דומה בכל העולם והסיכוי שיהיה ניתן להשיג אותם בהנחה של 20% או יותר הינו נמוך במיוחד.
    אתר חברת קרטייה
    סרטון תדמית של חברת קרטייה:

  • התפתחות מערכות הראיה אצל ילדים ותינוקות

    התפתחות תאום correspondence points שבונות את המיזוג במרחב, הינו תהליך שמלווה את המיזוג המוטורי ואת המיזוג התפיסתי, וכנראה מסיים את ההתפתחות בגיל 4.
    יש כאלו החולקים הזה- ייתכנו שינויים נוספים לחיוב או לשלילה בתאום (שיפור התאום, או שינוים שיפריעו לתאום הזה). אלו שחושבים שזה עדיין ממשיך להתפתח אומרים שזה קורה עד גיל 7 ואפילו 8.

    נחלק את תפקודי ומערכות הראיה לתקופות התפתחות:
    רזולוציה של תדירויות מרחביות
    משמע חדות ראיה, אבחנה רזולוציונית. הנ"ל מתפתח בגיל צעיר מאוד, מפותח עד גיל חצי שנה (בגיל חצי שנה כשעושים VER או VEP התינוק רואה 6/6, אבל לא יוכל לקרוא אותיות של 6/6) ולכל היותר עד גיל שנתיים. אחרי גיל שנתיים הרזולוציה מתפתחת בליווי של הבנה מרחבית.
    בגיל 3 או 4 גם אם הילד מכיר מספרים או אותיות, לא נצפה לתגובה סובייקטיבית של זיהוי עד גיל 5 שאז נרצה שיגיע ל6/6 בבדיקה השגרתית שלנו.
    למה הזיהוי מתרחש עד גיל 5 אם יודעים שכבר בגיל חצי שנה היכולת הזו קיימת?
    זה מלווה בתהליך תפיסתי מרחבי שעדיין מתפתח, המערכת הנוירולוגית התפיסתית קיימת, אבל הביטוי המעשי והתפיסתי שאנחנו דורשים בבדיקות שלנו לא בא לידי ביטוי עד גיל 5

    ראיה דו עינית
    מתפתחת עד גיל 4 -6
    שמדברים על ראיה דו עינית, מתייחסים ל:
    • תנועות עיניים
    • binocular summation= סיכום דו עיני. כששתי העיניים פועלות יחד מקבלים יתרון בהרבה תפקודים, לעומת עין אחת בלבד (לסיכום דו עיני יש נוירונים מיוחדים שעובדים רק ששתי העיניים מופעלות).
    • עין דומיננטית שממשיכה להתפתח עד גיל בין 4-5
    • correspondence תאום

    תפקוד דו עיני
    לא מדובר על ראיה דו עינית, אלא על תפקוד דו עיני, ומתייחסים ל:
    • AC/A יחס בין אקומודציה להתכנסות, והיחס שלהם בהקשר ליכולת התכנסות והתבדרות באופן כללי.
    אין גבול להתפתחות הזו, תמיד ניתן לשפר זאת, לכן לא נרתעים מלשלוח אדם בן 35 עם convergence insufficiency ל VT. לדעתו של ד"ר שריידר ה AC/A משתנה לאורך כל החיים.
    • סטריואופסיס- ניתן לומר שהגבול שבו אי אפשר לשנות סטריואופסיס אינו ברור. יש לא מעט מצבים בהם ניתן לשפר את הסטריואופסיס בגיל מבוגר יותר מ6 (לא ברור אם זה מסתיים בגיל 10 או 25 וכו', אבל לא מדובר בגיל צעיר).
    • שליטה מלאה על תנועות העיניים- ויכולת לשפר את תנועות העיניים, או האיכות של תנועות העיניים גם בגיל מבוגר (נושא תנועות העיניים חשוב ביותר שמשחקי ספורט כמו הוקי קרח ובייסבול- שם תנועות העיניים, בעיקר סקדות אמורות להיות מאוד מדויקות).

    תפיסת הראיה ושילובה עם המערכת הדו עינית
    • הערכה/ שיפוט של גודל ומרחק- אומדן מרחקים, גדלים. זה סעיף חשוב מאוד בתפיסת הראיה, עד כמה משהו רחוק או קרוב אלינו. זה חשוב מאוד בזמן נהיגה, מה מהירות הרכב שבא מולנו, האם ניתן לבצע פניה לפני שהוא יגיע?
    אדם ללא התפתחות טובה מספיק של הערכת מרחק וגודל, יכול לטעות בצורה שתהיה אפילו מסוכנת. זה מתפתח במשך הרבה זמן, ובוודאות לא מסתיים עד גיל 6.
    • הבנה של ימין ושמאל- יחסים במרחב. זה דבר שניתן לפתח
    • מודעות פריפריאלית- זו מעיין שלוחה תפיסתית של שדה הראיה. זו לא בדיקת שדה ראיה או היקף שדה הראיה, אלא מודעות למה שקורה בשדה הראיה. דוג': מסתכלים על נקודה מסוימת ותוך כדי מודעים גם למה שקורה בהיקף (חשוב בזמן נהיגה). המודעות הזו ניתנת לפיתוח לאורך כל החיים (גם בגיל מבוגר). עובדים על זה בהיקף רחב כשעובדים עם מבוגרים או ילדים שמכונסים מדי- קשור למיופים עם eso phoria &accommodative access – הם עסוקים במרחב הצר לידם. ישנו מצב הפוך של התבדרות- כל דבר שקורה בהיקף הראיה מעניין את האדם- ילדים עם בעיית קשב וריכוז.
    • תאום עין יד- משתפר וניתן גם לאמן. כל דבר שאנחנו עושים דורש תאום עין יד מינימלי (שעוסקים בספורט זה מהווה חלק בלתי נפרד וחשוב מאוד, חשוב גם בנהיגה).
    • אינטגרציה של שילוב בין תחושתי- לא רק עין יד, אלא גם ראיה ושמיעה, ראיה ומישוש וכל יתר החושים שיש לנו. ברגע שמצפים למשהו מסוים כל מערכת החושים נערכת לתחושה הבאה ואם זה לא מה שאנחנו מצפים תהיה התנגשות לא נעימה (כמו לשתות מיץ ענבים ולגלות שזה בעצם תפוזים).
    • יכולת קריאה רציפה והבנת הנקרא- הילד רואה ואפילו יכול לקרוא, אבל הוא לא מבין מה שהוא קורא. הבנת הנקרא היא השיא של הקשר בין מערכת הראיה למערכת התפיסה- לוקחים משהו ויזואלי ומתרגמים את זה למשהו שכלי אינטלקטואלי. אם הילד לא רואה מה שהוא קורא, הוא לא יכול להתחיל את התהליך, לכן נתערב באמצעות: שיפור אקומודציה והמערכת ההתכנסותית או תיקון צילינדרי וכו'… הרי לא ניתן להבין מה כתוב אם רואים כפול או לא רואים בכלל וכו' .

    כיום ניתן לשפר ראיה של אנשים שעברו אירועים מוחיים- לרוב מדובר באנשים בני 50 ומעלה, שפתאום איבדו ש"ר או ח"ר או את שניהם יחד, וצריכים לשקם את יכולת התפקוד שלהם (מה שמראה שניתן לשפר את היכולות הללו גם בגיל מבוגר).
    לפעמים זה כרוך בללמד אותם איך ללכת- הם צריכים להבין מבחינה תפיסתית ולא רק מבחינה מוטורית איפה לשים את הרגל.

    סטרביסמוס
    חייבים להגדיר את סוג הסטרביסמוס
    סיווג סטרביסמוס נעשה לפי:
    • הזמן- האם זה constant או intermittent. constant מתייחס ל 100% מהזמן לפחות בזמן שהעיניים פקוחות, intermittent הוא כל מצב בו מדובר על פחות מ100% מהזמן.
    • לפי העין- האם עין אחת סוטה באופן קבוע, או שגם העין השניה סוטה. אם מדובר בalternating החלוקה בין העיניים לא חייבת להיות שווה, ורוב הזמן היא אכן לא שווה, ישנה העדפה לעין מסוימת (יכולים להיות מקרים של alternating בהם מצמוץ ישנה את המצב חזרה, מה שמראה על העדפה לעין מסוימת- כל הפרעה גורמת לחזור חזרה לעין מסוימת).
    • כיוון- exo eso/ hyper hypo או שילוב של שניהם.
    • Commitant or non commitant- האם הסטרביסמוס קיים באותה מידה בכל כיווני המבט, או לא. אנו מתייחס לסטרביסמוס קומיטנט בלבד- שהסטייה לא משתנה בכיווני המבט השונים, אם הסטיהי לא משתנה ביותר מ5 פריזמות בכיווני מבט שונים, אז היא נחשבת לקומיטנטית. הקביעה הזו של קומיטנטיות אינה מופעלת על הבדלים בין סטייה לרחוק וסטייה לקרוב, זה לא נחשב לאי-קומיטנטיות אלא פשוט מסווג אחרת כי מדובר במשחקי אקומודציה וכו', לדוגמה: אם יש לאדם אורתו לרחוק ו25 פריזמות eso tropia לקרוב זה לא סטרביסמוס לא-קומיטנטי, אלא נקרא accommodative eso tropia בגלל A/AC גבוה.
    הגורמים לסטרביסמוס
    1) ליקוי אנטומי- התינוק נפגע כשהוא נולד, בזמן הלידה השתמשו במלקחיים או ואקום ושריר אחד נפגע. מצב זה יהיה incommitant.
    2) גורם נוירולוגי- dwain syndrome= נולד בלי עצב מס' 6
    3) גורם שיתוקי paralytic strabismus – נגרם מבעיה בעצב מסוים, שיתוק של עצב 3,4 ,6 או שבץ.
    4) גורם וסקולרי- מיוחס יותר לשבץ, אבל יכול להגרם גם מסיבות אחרות בהן זרימת הדם לא מגיעה בזרימה נכונה לשריר או עצב מסוים, ולכן נוצר סטרביסמוס
    5) גידולים בגיל צעיר במיוחד גורמים לשיתוק של שריר ולעיתים קרובות לדיפלופיה. אם לילד יש פתאום דיפלופיה ואין סיבה תפקודית מובהקת, נשלח אותו ישר לנוירולוג.
    כל אלו קשורים לתחום הפתולוגיה ופחות לתחום התפקודי.

    ישנם שני גורמים נוספים:
    1) אקומודציה/התכנסות- יכולים לגרום לסטיות מסוג eso או exo (AC/A נמוך ביותר= exo). Divergence excess שהוא אקסו מיוחס ל AC/A רק בכיוון ההפוך.
    2) גורם אידיופטי- הילד קם בבוקר בגיל חצי שנה או בגיל שנתיים ופתאום עין אחת סוטה כלפי חוץ או פנים. זה יכול להיות כתוצאה מוירוס, חום גבוה, או גורמים שאיננו מודעים להם. ד"ר שריידר משער שהתפתחות המערכת הדו עינית הייתה רופפת ומשהו התרחש (כמו וירוס או חום) ושיבש את המשך שיתוף הפעולה ברמה הפיקודית (לא ברמת השרירים או העצבים) ואז נוצר נתק בין שתי העיניים.

    תכונות של סטרביסמוס קומיטנטי
    Constant right eso tropia

    פוביאה
    פוביאה
    עין ימין עין שמאל
    Point zero
    העין הימנית מקבלת את העצם המוגדר למרות שלא מסתכלת עליו, זה נקרא point zero- זו הנקודה ברשתית שעליה מתקבלת הדמות בעין הסוטה.
    כשיש point zero כהגדרה- יש דיפלופיה. אם לא רוצים לראות כפול, חייבים לדכא את ה point zero, אבל לא חייבים לדכא משהו נוסף (אם לא נדכא אם point zero נראה כפול, ואם נדכא נראה אחד).
    העין השמאלית היא העין הטובה- הכוכב בעין שמאל נופל על רשתית נזאלית והיא מוקרנת לצד השמאלי של המרחב- זה מה שאמור להיות, הכוכב נמצא בשדה השמאלי של האדם, והיא אכן קיימת שם במציאות.
    אבל הכוכב נופל על הפוביאה של העין הימנית…
    הפוביאות בשתי העיניים הן נקודות תואמות לכן מקרינות לאותו מקום במרחב, כשיש עצם במרחב תתקבל דמות אחת בכל עין בפוביאות, ואז העצם הזה נראה במיזוג.

    מה הנבדק הזה רואה אם הוא לא מדכא? העין השמאלית רואה עיגול ומשמאל לו כוכב, והעין הימנית רואה כוכב ומשמאל לו עיגול
    כך שבעצם הוא רואה:
    זה נקרא confusion- מצב שני עצמים שונים מוקרנים לאותו מקום במרחב, כמו במקרה הנ"ל (העיגול והכוכב מוקרנים בנפרד, כל אחת לפוביאה של עין אחרת), זה נגזר מהחוק של נקודות תואמות.
    הפוביאות תואמות- מקרינות לאותו מקום במרחב, לכן הנבדק מלביש דמות אחת על השניה.
    הפוביאה בעין שמאל לא תואמת את פוינט זירו של עין ימין.

    הכוכב נראה כפול כי הוא נופל על הפוביאה הימנית ועל הרשתית הנזאלית בעין שמאל, לכן הוא נראה כפול.
    יש שני עצמים שונים שנופלים על שתי פוביאות, לכן הם קיימים באותו מקום במרחב
    יש לנו דיפלופיה וconfusion בו זמנית
    כדי לא לראות כפול הוא צריך לדכא את point zero- זה מוריד את הכפילות,הוא לא יראה שתי מטרות, אבל עדיין יראה כוכב ונקודה באותו מקום מרחב:

    לכן הוא חייב לדכא את הפוביאה של העין הסוטה, כך שיראה:

    שתי הדמויות הללו נתפסות רק ע"י העין השמאלית

    מה יותר חשוב: לדכא את הפוביאה או point zero?
    confusion מפריע מבחינה תפיסתית יותר מאשר כפילות, מילא לראות שני דברים – זה לא טוב. אבל לראות שני דברים באותו מקום= double exposure- זה מצב רע עוד יותר, מכיוון שלא יודעים על מה מסתכלים.
    שהסטרביסמוס הזה מופיע, המערכת מתחילה ללמוד שעליה לדכא את הפוביאה אחרת לא יהיה ניתן לתפקד, לאחר מכן במשך הזמן ילמדו שצריך לדכא גם את הpoint zero כדי שלא לראות כפול, אבל זה תהליך איטי יותר ודורש חווית חיים (איך ניתן לדעת שאין באמת שנים מכל דבר?)
    דיכוי של point zero הוא לא דבר מובטח אבל אמור לקרות.

    כשיש סטרביסמוס (לדוגמה במצב הנ"ל) כמה זמן לוקח ואיך המערכת יודעת איזו עין סוטה? נתייחס לשאלה הזו בהמשך…

  • אורטופטיקה- דרגות מיזוג

    מיזוג מדרגה ראשונה- יש מיזוג מוטורי אבל אין תפיסתי, מכיוון שהדמויות לא ניתנות למיזוג.
    מיזוג מדרגה שניה (נקרא גם flat fusion)- יש מיזוג אמיתי. יש זהות בין שתי הדמויות, לכן מצפים למיזוג. יש מיזוג תפיסתי/ תחושתי.
    כאשר עובדים עם מיזוג בדרגה 2 איך יודעים שממזגים בוודאות? הרי התגובה תהיה זהה גם אם סוגרים עין אחת… לכן לצורך בקרה מוסיפים מרכיבים של מיזוג מדרגה ראשונה- שני אלמנטים שלא משותפים לשתי הדמויות: אם הנבדק רואה את שני המרכיבים הנוספים, הוא אכן משתמש בשתי העיניים וממזג, אם הוא לא רואה את המרכיבים הללו, נדע שהוא סוגר עין או מדכא עין.
    כאשר אומרים שהעין מדוכאת, זה לאו דווקא אומר שהיא לא עובדת, יש מס' מרכיבים ושכבות לדיכוי.
    מיזוג מדרגה שלישית- זו הדרגה הגבוהה ביותר של מיזוג, נקרא בד"כ סטריואופסיס= תלת מימד. תלת מימד אינו מונח לגמרי מדויק, משום שהפרוש של תלת מימד יכול להיות שונה לפי הרצון, ואילו סטריואופסיס לא נותן אפשרות לפרוש מטעה.
    ישנם 3 מונחים שמתארים תלת מימדיות:
    1) ראיית עומק- יודעים שיש גם עומק חד עייני. רמזים חד עיניים, כמו: precpective parallax, גודל, אומדן מרחק, הסתרה, עומק וכו' מאפשרים לנו לאמוד מרחקים גם אם יש רק עין אחת.
    2) ראיה תלת מימדית 3D- זה לאו דווקא סטריואופסיס. אם מדברים על ציור שיש בו פרספקטיבה= כביכול עומק, לדוגמה: ציור של מסילת רכבת

    במבט רגיל במרחב ככל שמשהו מתרחק הוא נעשה צר יותר, שמציירים זאת ככה הפרוש התפיסתי הוא של ריחוק, עומק, אבל זה לא ראיה תלת מימדית. ראיה תלת מימדית הוא מונח שאינו חד משמעי.
    3) סטריואופסיס- תחושת עומק שמתקבלת אך ורק עם שתי עיניים שעובדות בתאום, וכשיש דמויות שנופלות על ההורופטר.
    סטריואופסיס תופס מקום חשוב ביותר באימוני ראיה, מכיוון שכשמתרגלים את יכולות הראיה הדו עינית, קל מאוד למטופל לאבד את הדו עיניות מסיבות שונות, שהראשית בינהן היא ראיה דו עינית מעורערת של המטופל. כך נוצר דיכוי, ייתכן שלסירוגין, מה שבהכרח פוסל או מונע את התקדמות התרגיל עצמו.
    אם עובדים למשל עם דמויות מדרגה מס' 2 והנבדק אומר כל כמה שניות שהצלב נעלם לו, נוצרת בעיה בהתקדמות. כדי לדרבן אותו לא לדכא צריכים להשתמש בטכניקות שאינן פשוטות:
    אם המטופל מדכא פתאום, כדי להוציא אותו משם מכסים את העין הטובה כדי לעורר את השניה- דבר כזה יפגע במהלך האימון.
    או שניתן לקחת מקל ולדפוק על המטרה – מה שמעורר אותו.
    העיסוק בהוצאה מדיכוי פוגע באיכות התרגיל.

    אנחנו משתמשים סטריואופסיס כדרך תפיסתית בטוחה, שבאמצעותה יהיה לנבדק קל יותר שלא לדכא למנוע מהנבדק לדכא. כשהנבדק משיג סטריואופסיס במהלך התרגול, תחושת העומק וההכרה שיש דברים קרובים ויש דברים רחוקים, חזקה כל כך, כך שכבייכול קשה יותר לדכא, אצל הנבדק נוצרת מעיין נעילה תפיסתית למה שהוא עושה כרגע (כמו הספרים בהם רואים תמונה אקראית וברגע שמכנסים במקום אחר רואים תמונה- ברגע שמשיגים זאת תחושת העומק כל כך חזקה שקל להשאיר את זה, יש עוצמה לחוויות הסטריואופסיס).

    1) אם יכולים לגרום לסטריואופסיס כל תרגיל שנעשה ילך מהר וטוב יותר
    2) אם עובדים עם אדם שאין לו יכולת סטריואופטית, ואי אפשר להשיג זאת, התרגילים הרבה יותר קשים להצלחה. תמיד נלחם בשאלה האם הוא באמת ממזג או מדכא חלקית, ולצורך זה תמיד חייבים לחזור לבקרה- שלא נועדה לעיסוק תמידי, אלא רק לבדוק תקינות מדי פעם ולא כל הזמן.

    אזורי פאנום רחבים יותר בהיקף, לכן התחושה של סטריואופסיס חזקה יותר בהיקף שדה הראיה הדו עינית, ועדינה יותר לקראת הפוביה.
    היתרון: יכולת ההבחנה בסטיות קלות בעומק, הרבה יותר טובה בפוביאה.
    החיסרון: קל יותר לגרום לדיפלופיה בסמוך לפוביאה- אם יוצאים מאזורי פאנום הקטנים נגרום לכפילות.
    נוצר פרדוקס- מצד אחד ניתן לגרום לראיית עומק תוך כדי דיפלופיה, ומצד שני אם נזיז את אותן הדמויות לפוביאה, כך שהן לא יהיו על ההורופטר (לא בתוך אזורי פאנום), הנבדק יראה כפול.
    אם עושים disparity ליד הפוביאה או בפוביאה עצמה, ניתן לגרום לכפילות בקלות. אבל ניתן ליהנות מסטריואופסיס עם אותה כמות disparity בהיקף, כשעדיין נמצאים באזור פאנום.
    לכן ייתכן מצב שבמרכז נראה כפול, אבל בהיקף יש תחושה של סטריואופסיס (זה קשור לאופן בו הצגנו את המטרה).

    התפתחות הראיה אצל הילוד
    קצב התפתחות יכולות הראיה
    בגיל 27 שבועות אצל העובר העפעפיים נפרדים לעליון ותחתון.
    ח"ר אצל הילוד או התינוק ניתנת למדידה ע"י שתי בדיקות:
    1) התנהגותית
    הבדיקה נקראת preferential looking אוforced preferential looking , שבה מציגים בפני התינוק שתי דמויות, אחת עם אינפורמציה והשנייה ריקה. ההנחה שהתינוק יעדיף להסתכל יותר לצד שבו יש אינפורמציה.
    האינפורמציה המוצגת היא בד"כ פסים בתדירויות שונות, המייצגות ח"ר ראיה שונות. אם הפסים צמודים צריך ח"ר טובה יותר כדי לראות זאת, אם הפסים הצמודים מעבר ליכולת הרזולוציה של העין, אז הצד עם הפסים יראה כמו הצד הריק, ואז לא תהיה העדפה.
    אפשר לבדוק זאת מגיל אפס עד 6 חודשים (זה הכי יעיל עד 6 חודשים, אבל ניתן לעשות זאת גם מעבר לזה).
    זו בדיקה טובה, אבל זו בדיקה התנהגותית, לא ניתן לדעת בוודאות אם התינוק רואה, אנחנו פשוט מניחים לגבי הח"ר על סמך ההתנהגות שלו.
    כדי שנוכל להגיד שהתינוק אכן רואה את הפסים, עליו להסתכל על הצד עם הפסים 3/4 מהזמן הקצוב (75%). בבדיקה הזו הח"ר בלידה או קרוב ללידה היא בסביבות 6/180 או ליתר דיוק מחזור אחד למעלה.
    בגיל 3 חודשים רואה 3 מחזורים למעלה= כ 6/60
    בגיל חצי שנה רואה 6 מחזרים למעלה= 6/30
    בגיל שנה רואה 12 מחזורים=6/15
    בגילאי 3עד 5 נגיע ל30 מחזורים במעלה= 6/6
    ילדים אינם עיוורים מלידה, אלא רואים ולא מבינים מה הם רואים.
    כנראה שהחדות הדו עינית והחד עינית מתקדמות פחות או יותר באותו קצב, ורואים יתרון קל של החדות הדו עינית אחרי גיל חצי שנה.

    2) אלקטרופיזיולוגית
    VER או VEP
    ב VEP מראים רק דמות אחת- מקרינים ללוח שחמט והצבעים (השחור לבן) מתחלפים בינהם. מודדHO את התגובה העצבית מהקורטקס
    בVER מראים גירויים שונים ולא אותו גירוי כל פעם- זה לא מראה מה בדיוק האדם רואה, אבל זה אומדן טוב.
    משתמשים בבדיקות אלו שאין אומדן אמיתי לדעת אם העין באמת רואה או לא, במצבים בהם לא ניתן לתקשר עם הנבדק.

    בVEPהח"ר הצפויה היא:
    6/45 בגיל חודשים
    ו 6/6 בגיל חצי שנה
    המסלול הנוירולוגי מהפוביאה עד לקורטקס הושלם בגיל חצי שנה לכן המערכת מגיבה בהתאם.
    בVER הח"ר הצפויה היא:
    כ6/9 בגיל שנה

    הVEP מראה ח"ר טובה יותר בגילאים יותר צעירים, הסיבה כנראה שהpreferential looking בודק את הח"ר בדרגה הרבה יותר טובה, מאשר רק קורטקס הראיה.

    שליטה על תנועות עיניים
    כשיש בעיה חמורה ביכולת הראיה או בח"ר, בד"כ אין התפתחות ראויה של תנועות עיניים תקינות. לכן הפרעה בתנועות העיניים, תהיה לעיתים קרובות סימן ראשון לכך שישנה בעיה חמורה.
    אצל תינוק בן חודשיים קשה להבין אם הוא רואה או לא, והאם הוא רואה טוב או לא,
    אבל אם רואים שתנועות העיניים שלו אינן סדירות או שמתפתחים ליקויים כמו ניסטגמוס- קיים חשש שמדובר תקלה חמורה.
    ניסטגמוס בגילאים צעירים ביותר (של מס' חודשים), הם ניסטגמוסים איטיים, לא רואים ריצוד מהיר, אלא תנועה מחזורית איטית של העיניים- נקרא לפעמיים pendular nystagmus (ניסטגמוס של מטוטלת).

    פיקסציה
    לתינוקות יש פיקסציה מלידה על פנים, אבל לא כל כך שמדובר בפנס, או מטרה אחרת.
    היכולת לבצע פיקסציה על פנס מתחילה בסביבות גיל 3 חודשים, בגיל הזה התינוק יכול גם לבצע תנועות סקדיות סבירות בערך, למטרות היקפיות.
    דוג': אם אדם נכנס לחדר או שאמא שלו נמצאת בצד, הוא יעשה את התנועה הזו.
    המסקנה- אם רוצים לדעת אם הילד רואה/ מסתכל/ מכוון, נעדיף להשתמש בפנים מוכרות, עדיף של אמא שלו ולא פנס, מכיוון שהוא פשוט לא יסתכל על הפנס.

    תנועות סקדיות
    תנועות סקדיות קיימות מלידה, הדינמיקה של התנועות ידועה- יש השהייה ואז יש פולס של תנועה מהירה, וזו תנועה בליסטית- ברגע שהיא מתחילה לא ניתן לשנות אותה.
    אצל הילודים ההשהייה ארוכה, בערך פי 2 עד פי 3 מההשהייה הרגילה אצל אדם מבוגר, בנוסף התנועה היא רק כחצי הדרך עד למטרה, מה שמחייב תנועות רבות עד שבאמת מגיעים למטרה.
    התנועות הסקדיות תקינות פחות או יותר בגיל 7 חודשים, מגיל 7 חודשים יש המשך של שיפור, אבל מועט.
    כל ההתפתחות של התנועה הסקדית מלווה ב under shut, לא מגיעים למטרה, אלא לחצי הדרך או 3/4 מהדרך, בגיל מבוגר זה מגיע ל90% מהדרך ואז יש תיקון.
    Over shoot נחשב לדבר לא תקין בכל גיל, אלא רק under shoot- שקיים באופן קטן גם בגיל מבוגר.

    תנועות מעקב
    אצל ילודים תנועות אלו ניתנות לביצוע בשני תנאים:
    1) המטרה גדולה מאוד- 12 מעלות ומעלה
    2) המהירות נמוכה- גם אז היכולת לבצע תנועת מעקב מתארכת פחות מחצי שניה. הם עושים את תנועת המעקב לכמה מאות מילי שניות, ואז מפסיקים לפני שמתחילים עוד פעם.

    תנועות המעקב מגיעות לרמה סבירה בגיל 4 חודשים, ניתן להגיד שתנועות מעקב ותנועות סקדיות מתפתחות פחות או יותר באותו קצב.
    אנחנו מצפים לתנועות סבירות של כל עין, בסביבות גיל 4 חודשים, אבל לא לפני כן. אם אמא מתלוננת שהתינוק שלה פוזל בגיל חודשיים, מוקדם מדי לדבר על זה מכיוון שהפיקסציה, התנועות והשיתוף בין שתי העיניים עוד לא אמורים להיות מתואמים לגמרי.

    היחס בין תנועות עיניים לתנועות ראש
    אחד מעמודי הטווח של מערכת תנועות העיניים והראיה הדו עינית, הוא היחס בין תנועות העיניים לתנועות הראש.
    המנגנון vestibulo ocular reflex VOR- מאפשר לנו שמירה על פיקסציה תוך כדי תנועות ראש: אם הראש זז העיניים חייבות לזוז לכיוון הנגדי כדי לשמור על פיקסציה.
    זה רפלקס מאוד פרימיטיבי והוא קיים מלידה, הדיוק שלו מושלם בגיל 3 חודשים, אם זה לא היה כך בכל פעם שהתינוק היה מזיז את הראש, הוא היה מקבל דמות מטושטשת על הרשתית. מכיוון שמזיזים את הראש כל הזמן ראוי שהמנגנון הזה יושלם בגיל יחסית צעיר, מה שאכן קורה.

    אם לילד יש סטרביסמוס קבוע שלא על בסיס שיתוק כזה או אחר, מתייחסים רק לשיתוף הפעולה בין שתי העיניים, אם רוצים לקבוע שיש לילד constant strabismus בעין אחת- לא ניתן לעשות זאת לפני גיל 4 חודשים.
    סטרביסמוס לא יכול להתפתח לפני גיל 4 חודשים, וקרוב לוודאי שגם לא לפני גיל 5-6 או חודשים.

    תנועות דו עיניות
    Convergence- התכנסות
    תנועת ההתכנסות קיימת כבר מלידה, אבל רק אם המטרה רחוקה מ40 ס"מ, ואם המטרה מעניינת.
    בגיל 4 חודשים ההתכנסות סבירה ומדויקת פחות או יותר אצל 90% מהילודים.
    כבר בגיל חצי שנה אם שמים בערך 20 פריזמות B.O מול עין אחת, זה יגרום לרפלקס המיזוג (התינוק יעשה תנועת התמזגות במטרה למזג).
    ייתכן שכבר בגיל 4 חודשים לגיל חצי שנה המערכת פחות או יותר משלימה את היכולות הבסיסיות שלה.

    דיוורגנציה- אותו כנ"ל
    וכך גם לכלל תנועות הורגנציות (ימינה שמאלה, ומעלה מטה)
    המנגנון העצבי של תנועות הוריזונטלית והמנגנון לתנועות ורטיקליות, הם מנגנונים נפרדים שנובעים ממקורות ומגרעינים מוחיים שונים. המקור לתנועה ורטיקלית שונה מהמקור לתנועה הוריזונטלית.

    אקומודציה
    מגיעה ליכולת של מבוגר בסביבות גיל 5 חודשים.
    לתינוק בין חודשיים יש אק' קבועה, בערך למרחק של 30 ס"מ, שהוא פחות או יותר המרחק בין העיניים של האם לשד.
    האקומודציה המדויקת ביותר אחרי גיל חודשיים הייתה אצל אמטרופים ופחות טובה אצל מיופים והיפרופים (כמעט כל התינוקות בהתחלה הם היפרופים)

    Sensory fusion- מיזוג תחושתי
    לא קיים בלידה
    בלידה כל עין בנפרד, בגיל חודשיים מתחילב הכרה ראשונית, בגיל 3 חודשים יותר טוב, בגיל 4 חודשים טוב- זזים בתאום.
    בלידה אין מיזוג תפיסתי, הוא מתפתח במשך 6 החודשים הראשונים. כנראה שההתפתחות של מיזוג תחושתי, מלווה גם כן בו זמנית, פחות או יותר, עם התפתחות סטריואופסיס.
    בגיל חצי שנה תינוקות יכולים להגיב לגירוי סטריואופטי של כ60 שניות של זווית (שזה טוב מאוד).
    סטריואופסיס מסוג random dot (לא שתי דמויות זהות כמו הזבוב) מתפתח יותר לאט. בגיל חצי שנה מגיעים רק ל 5 דקות (בסטריואופסיס הרגיל של סטריואו פליי זה היה 60 שניות= דקה אחת) ובגיל 5 שנים מגיעים לסביבות 30 שניות- שזו כמעט היכולת המרבית.
    Contrast sensitivity- רגישות לניגודיות, מופיעה ומשתפרת במהירות בין גיל חודש ל3 חודשים.
    ככל שהתדירות יותר גבוהה, קשה יותר לפענח את הניגודיות- זה הרי טבעי, אבל ישנה "נפילה" גם בתדירויות הנמוכות- בתדירויות נמוכות מאוד הרגישות לניגודיות נופלת. הנפילה הזו בעקומה מופיעה כבר בגיל 3 חודשים.
    ההשלמה של רגישות לניגודיות (היכולת המרבית של רגישות לניגודיות) ממשיכה להתפתח לתקופה ארוכה, ויכול להיות שאפילו בגיל 7 שנים זה לא מושלם.
    יש לתת תשומת לב לכך שישנן יכולות שממשיכות להתפתח אפילו בגילאים מבוגרים יחסית.