מחבר: optometry_n2pstv

  • התאמת עדשות מגע -ד"ר ניר ארדינסט, עמית עזריאלי הרכבת יתר – Overwearing

     

    ד"ר ניר ארדינסט,  עמית עזריאלי

     

    המונח הרכבת-יתר מתייחס לתופעות של בצקת בקרנית ו/או פגיעה באפיתל הקרנית לאחר שעות הרכבה מרובות מידי של עדשות המגע, שגרמו לחוסר חמצן hypoxia)) בקרנית.
    פעמים רבות הרכבת היתר היא מעין מעגל קסמים: שעות ההרכבה הארוכות גורמות לשינויים בקרנית, מה שגורם לפציינט לראייה פחות טובה כאשר הוא מסיר את העדשות ועובר למשקפיים ותופעה זו רק גורמת לו להשתמש אפילו יותר בעדשות ועוד פחות במשקפיים.
    הבעיה היא שהפציינטים לא יודעים שתופעה זו מצביעה על בעיה ועל מצוקה של העין והם ימשיכו בהתנהלות זו, לעיתים במשך שנים עד שמתישהו תהיה להם תגובה חריפה יותר של העין, כגון: תגובה אלרגית, דלקת לחמית זיהומית, היפוקסיה של הקרנית, או פגיעה חריפה (אקוטית) באפיתל הקרנית, (acute epithelial erosion ). אז הם נאלצים להשתמש במשקפיים (הישנים) שלהם, שכמובן לא מספקים להם ראייה מספיק טובה והם באים אליך.
    האם לשנות להם את המרשם הישן? כמה זמן ייקח לקרנית להתייצב אחרי שנים של הרכבת עדשות מגע?
    כמובן שיש לבחון כל מקרה לגופו, אך ניתן לפעול לפי מספר הנחיות כלליות :
    1.לבצע בדיקה מקיפה וכוללת של העין , כולל סליט- למפ, קרטומטר ורפרקציה. ניתן להיעזר גם
    בטופוגרפיה של הקרנית.
    2.להסביר לפציינט שתהליך התייצבות הקרנית הוא הדרגתי ולוקח זמן.
    3.במשך השבועות הראשונים לתת מרשם זמני, אפשר של ספייר- אקוויוולנט, או אפילו להשאיר את המשקפיים הישנים. כאשר תוצאות הבדיקה מגיעות למצב שהן תואמות את כוח עדשות המגע, אפשר לשנות על-פיהן את מרשם המשקפיים, אם זה תורם לשיפור חדות הראייה.
    4.להורות לפציינט להימנע לחלוטין מהרכבת עדשות מגע עד שהקרנית מתייצבת.
    5.אם הפציינט איבד את התחושה בקרנית, צריך לא לתת לו להרכיב עדשות מגע כלל, עד שהתחושה בקרנית תחזור למצב נורמאלי, או קרוב לזה.
    כאשר מתאימים מחדש עדשות מגע, כדאי להתאים עדשות RGP עם DK גבוה או עדשות רכות מסיליקון הידרוג'ל.
    6.להדריך את הפציינט להגביל את שעות הרכבת העדשות . אסור לו להרכיב אותן שוב מהרגע שהוא פוקח עיניים ועד הרגע שהוא הולך לישון (כלומר, מצאת החמה עד צאת הנשמה של הקרנית).
    7.להדגיש את החשיבות הרבה של בדיקות תקופתיות לבריאות העיניים שלו.
    באופן כללי, אין ספק שהרכבת ייתר של עדשות מגע עלולה לגרום לעיוות בלתי- הפיך ( או בלתי הפיך חלקית ) של הקרנית. אומנם זה היה נפוץ יותר עם עדשות PMMA, אך קיים גם עם עדשות RGP ואפילו עם עדשות רכות. סביר להניח שזה קורה יותר כאשר ההתאמה היא לא טובה , אך בהחלט לא רק. החדשות הטובות הן, שברוב המקרים אם מפסיקים לחלוטין להרכיב עדשות, הקרנית חוזרת למצבה המקורי.

  • התאמת עדשות מגע – טשטוש במשקפיים

    ככלל, הרכבת עדשות לא אמורה לשנות את ליקוי הראייה. באופן אידיאלי העדשה אמורה לנוח בעדינות על מסך הדמעות מבלי להפריע לקרנית. אך לא תמיד זה כך, ושינויים ברפרקציה קורים. זה מתחיל בבצקת זמנית (הפיכה), ממשיך בשינוי ההולך ומתקדם בצורת הקרנית ועד לשינוי אסטיגמטי קבוע של הקרנית.
    מניעת הבעיות האלה, או הטיפול בהן בזמן, הם המפתח להרכבה מוצלחת של עדשות מגע. הגורמים הקשורים לעדשות מגע העלולות לשנות רפרקציה הם:
    1. התאמה לא טובה: שטוחה מדי או תלולה (steep) מידי
    2. התאמה לא טובה של עדשה ספרית על קרנית אסטיגמטית
    3. עיוותים או הפרעות אחרות בעדשה
    4. הרכבת יתר
    כל אלה אחראים לתופעת "הטשטוש במשקפיים" (spectacle blur) שהיא הטשטוש שהפציינט מרגיש כאשר הוא מרכיב משקפיים מייד לאחר שהסיר את עדשות המגע שלו. טשטוש זה נחשב נורמאלי אם לא נמשך יותר מ- 15 דקות, אך אם הוא ארוך מזה (חצי שעה ועד מספר שבועות) זה לא מצב נורמאלי.
    כפי שנאמר קודם, הטשטוש (אם נמשך זמן רב מדי) מעצבן את הפציינט וגורם לו להרכיב את העדשות לזמן ממושך יותר כדי לא להרכיב משקפיים, וזה מוביל ישירות להרכבת- יתר ולבעיות הנובעות ממנה. יהיה זה חכם לשאול את הפציינט בכל ביקורת תקופתית כמה זמן לוקח לו להגיע לראייה טובה עם המשקפיים לאחר הסרת עדשות המגע ואם התשובה היא יותר מרבע שעה, יש לשנות מיד את ההתאמה.
    טשטוש במשקפיים שנמשך עד שעה יכול גם להיגרם מבצקת בקרנית בלבד. אפשר לראות את הבצקת בקרנית עם סליט- למפ, בתאורה של scelotic scatter ותאורה אחורית (retro illumination). ניתן לראות את השלפוחיות הקטנות (micro- vesicles) עם הגדלה גדולה.
    אח"כ צריך לבדוק את ההתאמה עם פלורסצאין: אם יש מגע מרכזי (apical touch), יש לבחור עדשה בעלת רדיוס- קימור קטן יותר (כלומר יותר steep). אם העדשה יותר מדי steep, צריך לבחור עדשה חדשה שטוחה יותר. אפשר להפחית את הבצקת גם ע"י הקטנת קוטר העדשה או השטחה מסוימת של המשטח האחורי שלה, כדי להגדיל את התנועה שלה על הקרנית. סביר להניח שגם הגדלת ה- DK של העדשה יעזור.
    הכי חשוב: אל תרשה לפציינט לחזור ולהרכיב עדשות מגע עד שהרפרקציה התייצבה. ואל תיתן לפציינט משקפיים חדשים עד שעדשות המגע החדשות הותאמו כראוי והפציינט הסתגל אליהן.
    טשטוש במשקפיים שנמשך שעה ויותר (שעות או ימים), סביר להניח שנגרם לא רק מבצקת אלא גם מסיבה אחרת, כגון שינוי הצורה של הקרנית.
    עדשה steep מידי עלולה לגרום הגדלה זמנית של הקוצר ראייה, ולהיפך- עדשה שטוחה מדי עלולה להקטין את הקוצר ראייה באופן זמני (שזה, בעצם, הבסיס לאורטו- K).
    טשטוש במשקפיים ברמה "ממוצעת", בין אם נגרם מבצקת בקרנית ובין אם מהשטחת הקרנית, יחלוף אצל רוב הפציינטים תוך יום עד שלושה ימים. אך אם צורת הקרנית השתנתה באופן משמעותי ונוצר אסטיגמטיזם סדיר או לא- סדיר (irregular), דחיסה (והשטחה) של הקרנית או "משיכת" מרכז הקרנית קדימה, ייקח לקרנית זמן רב הרבה יותר לחזור למצבה המקורי וצריך להסביר זאת היטב לפציינט.

  • התאמת עדשות מגע בקוצר ראייה

    קוצר ראייה- אצל המיופים הסיפור הוא שונה לחלוטין, והרבה פעמים השאלה אינה אם כן או לא עדשות, אלא באיזה גיל אפשר להתחיל להרכיב אותן. הרצון להרכבת עדשות חייב להגיע מהפציינט עצמו ולא ממישהו אחר, חברים או הורים למשל. צריך לזכור גם שלילדים ולמתבגרים צעירים (עד גיל 14-15) קשה יותר לטפל כראוי בעדשות.
    אצל מיופים נמוכים אין מה למהר עם עדשות מגע. אצל מיופים גבוהים (מעל 6.00- דיופטר) לעומת זאת, להרכבת עדשות יש שני יתרונות משמעותיים על פני משקפיים:
    1. שדה ראייה גדול יותר.
    2. גודל דמות גדול יותר, שפעמים רבות מתבטא גם בשיפור חדות- הראייה המרכזית.
    מכיוון שמיופים גבוהים כה תלויים בעזרי- הראייה שלהם (משקפיים ו/ או עדשות) צריך להקפיד על כך שיוכלו להחליף כרצונם בין המשקפיים לעדשות המגע, כלמור לעשות התאמה כזו, שלא תשנה את הקרנית ואת הרפרקציה.
    התקדמות הקוצר ראייה- חייבים להסביר להורים שעדשות מגע לא מפחיתות קוצר ראייה ולא עוצרות את התקדמותה הטבעית. צריך להסביר להם שהעדשות המיועדות להפחתת המספר (אורטו- K) הן עדשות שונות מהרגילות, צורת השימוש בהן שונה, והשינוי בקרנית הוא הפיך וזמני.
    מאמץ אקומודטיבי- מיופים צריכים להפעיל יותר אקומודציה עם עדשות מגע מאשר עם משקפיים, מה שמגביר את הפעלת הקונוורגנציה האקומודטיבית שלהם. לפעמים זה יגרום לסימפטומים של עייפות לקרוב. צריך לשים לב בעיקר למיופים איזופורים, שאצלם הפעלה נוספת של אקומודציה (עם עדשות מגע) עלולה "להוציא" או להגביר בעיות של מיזוג.
    למיופים שרגילים לקרוא בלי המשקפיים שלהם, זה אופייני מאד שיהיו סימפטומים לקרוב עם העדשות. צריך להסביר להם זאת, ואפשר להציע להם מונו- וויז'ן או עדשות מגע ביפוקליות.

  • התאמת עדשות מגע באסטיגמטיזם לא סדיר Irregular astigmatism ד"ר ניר ארדינסט

     

    ד"ר ניר ארדינסט,

     

    עדשות מגע נותנות לעין משטח שבירה קדמי חדש וחלק ולכן אידיאליות לתיקון אסטיגמטיזם לא סדיר כתוצאה מ: קרטוקונוס, צלקת בקרנית או הפרעות אחרות בקרנית, כגון: דיסטרופיה של ממברנת הבסיס הקדמית.
    בקרטוקונוס עדשות מגע הן לפעמים הפתרון היחיד לראייה סבירה, כל עוד לא עושים השתלת קרנית. לפעמים העדשות (הקשות כמובן) מצליחות אפילו לשטח מעט את הקונוס ובכך להעניק לפציינט ראייה מעט יותר טובה גם כשהוא לא מרכיב את עדשות המגע שלו.

  • התאמת עדשות מגע באנאירידיה, טיפול ובדיקות להתאמה של עדשות מגע

    אנאירידיה- במצבים של אנאירידה מולדת או חוסר ברקמת קשתית כתוצאה מטראומה אפשר להתאים עדשות מגע מיוחדות צבעוניות, רכות או קשות, גם להקטנת הסנוור והפוטופוביה וגם לצורכי אסטתיקה.
    טיפול נאות בעדשות מגע- ישנה חשיבות השמירה על ניקיון עדשות המגע והחיטוי שלהן למניעת דלקות וכיבים בקרנית ומניעת תגובות אלרגיות בעיניים הקשורות בהרכבת עדשות מגע, כגון: GPC, או לפחות הקטנת הסיכוי להופעת תגובות אלה. ברשותכם, נראה לי שאין צורך לפרט בנושא זה.
    כמו כן, מומלץ לבחור את הפציינטים המתאימים לעדשות מגע: לפציינטים עם עיניים יבשות, מצבים חמורים של בלפריטיס כרונית או אקנה, ובעלי רמת היגיינה נמוכה יש סיכויים גבוהים לפתח זיהומים עיניים הקשורים בעדשות מגע.
    הבדיקות הדרושות להתאמת עדשות מגע- כוללות (תמיד): רפרקציה, חדות ראייה, איזון שרירים (פוריות), קרטומטריה, בדיקה עם סליט- למפ, בדיקת עפעפיים, תכיפות מצמוץ, רגישות קרנית ובדיקת דמעות. צריך לערוך בדיקות אלה לפני ההתאמה והן דרושות גם לצורך מעקב והשוואה בעתיד.
    גם בבדיקות מעקב תקופתיות של פציינטים עם עדשות מגע צריך לבדוק בנוסף לרפרקציה, גם את הקרנית (קרטומטריה ופלורסצאין ), את העפעפיים ואת הדמעות כדי למצוא ולהבחין בשינויים ובעיות, אם ישנם, כבר כשהם מתחילים ולא רק כשהמצב כבר חמור.

  • התאמת עדשות מגע לזוקן ראייה ד"ר ניר ארדינסט

    עדשות מגע מולטיפוקל דר' ניר ארדינסט

    עריכה: דרור דקל, ד"ר ניר ארדינסט עמית עזריאלי

    פרסביופיה- מיופים מרכיבי עדשות מגע יחושו בסימפטומים של הפרסביופיה מוקדם יותר מהיפרופים המרכיבים עדשות, מפני שהם מפעילים יותר אקומודציה ממיופים עם משקפיים. אצל היפרופים זה הפוך- אצלם הרכבת עדשות מגע גורמת לפחות הפעלה של אקומודציה מאשר במשקפיים.
    הפתרונות הם: משקפי קריאה מעל עדשות מגע, מונו- וויז'ן (לפעמים בתוספת משקפיים לתיקון לרחוק של העין עם העדשה לקרוב לנהיגה בלילה), ועדשות מגע רב- מוקדיות- ביפוקליות או מולטיפוקליות, רכות או קשות.
    ניתן לחלק עדשות מגע רב- מוקדיות לשתי קבוצות עיקריות:
    1. ראייה סימולטנית- בקבוצה זו העדשות נותנות לעין שתי דמויות ברורות באותו זמן- גם לרחוק וגם וקרוב, והמוח לומד לבחור את הדמות שהוא רוצה להסתכל עליה, ולהתעלם מהשנייה. חיסרון שיטה זו הוא שלפעמים נגרם בלבול בראייה וטשטוש הדמויות.
    1.Alterative Vision- התיקונים למרחקים שונים נמצאים בחלקים שונים של העדשה, והפציינט מסתכל דרך האזורים השונים של העדשה כאשר היא זזה על הקרנית עם תנועות העיניים. ההתאמה בשיטה זו חייבת להיות מדויקת, עם תנועת עדשה שתתאים למעברים בין המוקדים למרחקים השונים.
    אפשר להתחיל עם מונו- ויז'ן מפני שזו השיטה הפשוטה והקלה ביותר, אך אם הפציינט לא מסתגל לפגיעה בראייה הדו- עינית שלו אפשר לעבור לעדשות הרב- מוקדיות.
    המועמדים הטובים ביותר לעדשות מגע רב- מוקדיות הם אלה שהם בעלי מוטיבציה גבוהה, שמרכיבים כבר עדשות מגע ושיש להם ליקויי ראייה משמעותי גם לרחוק וגם לקרוב.
    רצוי להשאיר פציינט שהרכיב עדשות קשות- עם עדשות קשות, ופציינט שהרכיב רכות- עם רכות.

  • התאמת המשקפיים באפקיה – תיקון לעין אפקית ד"ר ניר ארדינסט, עמית עזריאלי

    עריכה: דרור דקל, ד"ר ניר ארדינסט

    למעשה, אצל אפקיים השימוש באוטורפרקטומטר הוא יעיל למדי מפני שהם לא מסוגלים לעשות אקומודציה. אבל הטוב ביותר הוא להתחיל עם רטינוסקופ. לאחר מכן כדאי להשתמש במסגרת בדיקה ולא בפורופטר, מפני שאפשר לראות את הפציינט וגם להגיע למצב שהכי דומה למשקפיים הסופיים.
    מפני שמדובר במרשמי- פלוס גבוהים מאד, המרחק האחורי והזווית הפנטוסקופית חשובים. אם יש הבדלים בין המסגרת של הלקוח ומסגרת הבדיקה, צריך לחשב את תוצאות הבדיקה בהתאם למסגרת הלקוח.
    צריך לתת את מרשם הפלוס המלא לרחוק. בד"כ לא יהיה חסר להם תיקון לביניים, מפני שעדשת פלוס מגדילה את הדמות ב- %2 לכל דיופטר, כך שעדשת 12.00+ למשל, תיתן הגדלה של %25, וזה מספיק למרחק ביניים. הם גם יכולים להחליק מעט את המשקפיים לרחוק קדימה, על האף, מה שייתן להם תיקון לביניים.
    אם קיימים משקפיים אפקיים קודמים שהיו נוחים לפציינט, צריך למדוד את ה- PDשלהם, ולהרכיב את העדשות החדשות עם אותו PD. צריך לזכור שוב שמדובר בעדשות עם מספרים גדולים שכל תזוזה מהמרכז שלהן יוצרת אפקט פריזמטי משמעותי. לרוב האפקיים יש אקסופוריה משמעותית לקרוב בגלל המרשם הגבוה, ניתן לפצות על כך במשקפי קריאה ע"י הזזת המרכז האופטי של העדשה פנימה, ליצירת אפקט של BI.

  • התאמת המשקפיים באפקיה (עין ללא עדשה) ד"ר ניר ארדינסט

    עריכה: דרור דקל, ד"ר ניר ארדינסט
    אפקיה הינה מצב נדיר מאד כיום, מפני שהיום משתילים בעין IOL בזמן ניתוח ירוד. לכן, הפרק על האפקיה יהיה קצר.
    אפקיה חד- עינית- הפתרון הטוב ביותר במצב זה, אם רוצים לנסות לקבל ראייה דו- עיניית הוא, כמובן, עדשות מגע. אך אם פגשת פציינט שהתרגל לא להשתמש בעין האפקית (היא הושארה ללא כל תיקון) ואין לו תלונות- אין צורך לשנות מצב זה.

  • התאמת המשקפיים בירוד (קטרקט) וניוון המקולה, מרכז הראייה ד"ר ניר ארדינסט, עמית עזריאלי – Macular Degeneration

    עריכה: דרור דקל, ד"ר ניר ארדינסט
    ניוון מקולה וירוד מופיעים פעמים רבות ביחד, ולפעמים קשה לקבוע מי מהם אחראי יותר לירידה בראייה. אפשר לבדוק את המקולה ע"י: סליט-למפ עם עדשה של 90+ , אופטלמוסקופ לא ישיר, ו- OCT(Optical Coherence tomography) לבדיקת בצקת במקולה וחורים במקולה, כדי להעריך כמה מהירידה בראייה היא בגלל בעיה במקולה.
    עיוותים והפרעות רפקטיביות הנגרמות מירוד ניתנים להבחנה הכי טוב עם רטינוסקופ, יותר מאשר עם סליט- למפ. ישנה המלצה בספרות על דחיית ניתוח הירוד ככל האפשר במקרים שבהם הבעיה העיקרית היא במקולה, כל עוד ניתן לעזור לפציינט ולשפר את הראייה שלו ע"י עזרים אופטיים. באופן כללי, לפני שעושים ניתוח ירוד צריך לנסות להעריך את חדות- הראייה הפוטנציאלית שלאחר הניתוח כדי לא לנתח סתם, כלומר שהניתוח לא ישפר את חדות הראייה של הפציינט.
    מתי לנתח- אין חדות ראייה מסוימת שהיא אינדיקציה לניתוח. הפגיעה בתפקוד ובאיכות החיים כתוצאה מירידה בראייה הינה אישית, ותלויה בעיסוק הפציינט, אורח חייו ואופיו. כמו כן, כמובן שיש להתחשב ולקחת בחשבון מחלות עיניים או מחלות סיסטמיות המהוות קונטראינדיקציה או סיכון לניתוח.

  • התאמת המשקפיים בירוד (קטרקט) – גודל האישון והראייה ד"ר ניר ארדינסט, עמית עזריאלי

    עריכה: דרור דקל, ד"ר ניר ארדינסט, עמית עזריאלי

    ההפרעה לראייה כתוצאה מירוד תלויה במידת העכירות, במיקומה ובגודל האישון. למשל, פציינטים שאצלם העכירות היא מרכזית (כשיש ירוד מסוג PSC למשל) יראו פחות טוב ביום, כשהאישון קטן, ויותר טוב בלילה כשהאישון יתרחב.
    במקרים אלה ניתן לפעמים לתת עם הניתוח טיפות הרחבה, אם יש הפרעה חמורה לתפקוד בגלל ההפרעה לראייה.
    במקרים שהעכירות גדולה יותר בפריפריה של העדשה, ניתן לתת מיוטיקה חלשה. בכל מקרה, מתן טיפות צריך להיות מלווה במעקב אחר הלחץ התוך עיני ואחר עומק הזווית ע"י גוניוסקופיה. כדאי להמליץ לפציינטים עם ירוד להרכיב משקפי שמש אופטיים בשעות היום, מה שיקל על הסנוור הנגרם מהירוד.