אופטיקה וראייה

מחבר: optometry_n2pstv

  • עדשות מגע: נתוני עדשות מגע בפרסביופיה

    עדשות מגע: נתוני עדשות מגע בפרסביופיה (צורך במשקפי קריאה)
    ידוע לנו על עלייה בשימוש בעדשות מגע מולטיפוקל במהלך 20 השנים האחרונות. במקביל מוכרת היטב שיטת מונוויזן הותיקה, בה עין אחת מותאמת למרחק ועין אחת לקרוב.
    מהם נתוני התאמת עדשות מגע בעולם הרחב למטופלים עם פרסביופיה?

    מחקר מסכם שנערך ע"י קרייג וודס, סקר נתונים על מטופלים בני 45 ומעלה, ממספר מקורות:

    ארגוןInternational Contact Center Benchmarking Consortium http://iccbc.org אשר אסף מידע מ 38 מדינות שונות בין השנים 2005-2009.
    סקר אוסטרלי לגבי התאמת עדשות מגע שנערך בין השנים 1988-89.
    סיכום תוצאות של 12 מחקרים שהתפרסמו לגבי עדשות מגע מולטיפוקליות ומונוויזן.

    נתוני הרכבת עדשות מגע בפרסביופיה באוכלוסיה עולמית
    63% עדשות מגע למרחק עם משקפי קריאה נוספים על גבי העדשות.
    29% עדשות מגע מולטיפוקליות
    8% עדשות מגע MONOVISION

    תוצאות ומסקנות המחקר המסכם
    עדשות מגע מולטיפוקל הפכו לפופולריות יותר, בעוד שיטת מונויזן הלכה ודעכה.
    בשורה תחתונה, חדות ראיה דו עינית בשתי השיטות היתה ונשארה דומה.
    רוב משתמשי עדשות המגע הפרסביופים מעדיפים עדשות מולטיפוקליות.
    כמות התאמת עדשות מגע מולטיפוקליות תעלה ככל שימשיך השיפור המתמיד במבנה העדשה, בשיטת היצור, בפרמטרים של העדשות ובחומרי הגלם, יחד עם שינוי בגישת האופטומטריסטים ובתאום ציפיות נכון מול המטופל.

    מתוך British Contact Lens Association Conference in Manchester Central, UK 26.5.2011 באדיבות בלואייז, נציגות CIBA בישראל

  • השינויים בעובי הקרנית לאחר טיפול בקשרי צילוב ( crosslinking) ד"ר ניר ארדינסט

    השינויים בעובי הקרנית לאחר טיפול בקשרי צילוב ( crosslinking) לקרטוקונוס ול corneal ectasia – תוצאות של שנה אחת
    סיכום מאמר מאת ד"ר ניר ארדינסט,  עמית עזריאלי
    פורסם במגזין לניתוחי תשבורת וקטרקט באפריל 2011
    המחקר נערך בבית הספר לרפואה של ניו ג'רזי, ניו ג'רזי, ארה"ב.

    מטרת המחקר
    לקבוע את השינויים של עובי הקרנית במהלך הזמן לאחר טיפול בקשרי צילוב לקרטוקונוס ולאקטזיה של הקרנית (corneal ectasia) המשך…

  • מדידת לחץ תוך עיני

    לחץ תוך עיני: גורם משמעותי בגלאוקומה
    לחץ תוך עיני גבוה הוא גורם משמעותי במחלת גלאוקומה וגורם לנזק מצטבר לרשתית.
    למרות שקיימים מקרים של גלאוקומה עם לחץ תוך עיני נמוך או בינוני, מדידת הלחץ מהווה עדיין אחת מהאינדיקציות החשובות באיבחון גלאוקומה. המשך…

  • השינויים בעובי הקרנית לאחר טיפול בקשרי צילוב ( crosslinking) לקרטוקונוס סיכום מאמר ד"ר ניר ארדינסט

    השינויים בעובי הקרנית לאחר טיפול בקשרי צילוב ( crosslinking) לקרטוקונוס ול corneal ectasia – תוצאות של שנה אחת
    סיכום מאמר מאת ד"ר ניר ארדינסט עמית עזריאלי
    פורסם במגזין לניתוחי תשבורת וקטרקט באפריל 2011
    המחקר נערך בבית הספר לרפואה של ניו ג'רזי, ניו ג'רזי, ארה"ב.

    מטרת המחקר
    לקבוע את השינויים של עובי הקרנית במהלך הזמן לאחר טיפול בקשרי צילוב לקרטוקונוס ולאקטזיה של הקרנית (corneal ectasia)
    עיצוב המחקר
    מחקר פרוספקטיבי, אקראי ומבוקר
    שיטות המחקר
    עובי הקרנית ב apex, בנקודה הדקה ביותר נמדד ע"יScheimpflug(Pentacam) מיד לאחר ביצוע טיפול בקשרי צילוב ( crosslinking) ולאחר חודש, חודשיים, 3 חודשים חצי שנה ושנה לאחר הטיפול בקשרי צילוב
    בקבוצת הטיפול שעברה טיפול בקשרי צילוב נערכה השוואה עם קבוצת ביקורת וגם עם העין הסמוכה של קבוצת הביקורת. במחקר התבצעו ניתוח תוצאות של חדות ראייה מתוקנת לרחוק וקריאות קרטומטר.

    תוצאות המחקר
    המחקר כלל 82 עיניים, 54 עם קרטוקונוס ו28 עם אקטזיה של הקרנית כתוצאה מ LASIK.
    ממוצע עובי הקרנית הדק ביותר לפני הטיפול היה 440.7 μm ± 52.9 (SD). חודש לאחר טיפול בקשרי צילוב הקרנית הידקקה ב (P<001) -23.8 ± 28.7 μm, בין חודש ל שלושה חודשים לאחר הטיפול ממוצע הידקקות הקרנית היה -7.2 ± 20.1 μm (P=0.02), לאחר 3 עד 5 חודשים הייתה מגמה של חזרה לעובי הקרנית +20.5 ± 20.4 μm (P<0.01). שנה לאחר הטיפול בקשרי צילוב הקרנית עובי הקרנית חזר לנתונים הבסיס (baseline) אולם, האזור הדק ביותר נותר בעל עובי נמוך במעט ביחס לנתוני ה baseline -6.6 ± 22.4 μm (P=0.1).
    התאוששות עובי הקרנית לאחר טיפול בקשרי צילוב הקרנית הייתה מהירה יותר באקטזיה מאשר בקרטורונוס
    לא נמצא קשר בין דרגת הידקקות עובי הקרנית לאחר 3 חודשים לבין התוצאות הקליניות אחרי טיפול בקשרי צילוב הקרנית.
    מסקנות המחקר
    עובי הקרנית יורד ולאחר מכן מתאושש לנתוני הבסיס בעקבות טיפול בקשרי צילוב הקרנית. הסיבה והאימפליקציה של שינויי עובי הקרנית לאחר טיפול בקשרי צילוב הקרנית נתרו ללא הסבר.

  • שחזור נהלי בדיקות 4 שנה ג' סמסטר ב' 2011 תשע"א ד"ר שריידר

    בס"ד 20/6/11
    שחזור נהלי בדיקות 4 / שנה ג' סמסטר ב' / 2011 תשע"א/ד"ר שריידר

    1. Piggy back lenses – טיפול ראשוני לקרטוקונוס.
    2. ח"ר של מיופ : -2.00 תהיה – 6/30.
    3. פוריה לרחוק 12 eso, BO: X/21/30, BI: 9/6 כמה פריזמות ניתן לפי שירד? 5 BO.
    4. היפרופ המביט דרך משקפיו לאינסוף, יסתכל רוב הזמן דרך? פריזמה BD.
    5. יש להיזהר במתן מינוס ל..? אנשים מגיל 40 ומעלה.
    6. ניתן להשתמש ב-plus build up..? כאשר הפציינט עבר ניתוח קטרקט.
    7. עדשות פלוס גורמות לפוריה להיות תמיד יותר? Exo.
    8. מיופ שמקבל תיקון לראשונה וכעת יש לו איסופוריה מקרוב – לא רגיל לבצע אקומודציה.
    9. האם ניתן להזמין עדשת מולטיפוקל עם פריזמה רק בחלק לקריאה? לא אפשרי.
    10. ציקלופלגיה – א. תיישר את העיניים במידה ויש Accommodative esotropia (תשובה נכונה)
    ב. משמשת להרחבת אישונים.
    11. בת 21, משקפיים -1.25, מתי נמליץ על הורדת משקפיים בקריאה? כאשר יש ill-sustained accommodation
    12. היפרופ בן 12 מגיע לבדיקה, מצאנו 3+, מה ח"ר הצפויה ללא תיקון? א. 6/7.5 (תשובה נכונה)
    ב. 6/15
    ג. 6/120
    13. FCC = 2.25 בגיל 40 – במיופ שמוריד משקפיו בקריאה.
    14. טעות נפוצה בפרסביופים מתחילים – נותנים over plus.
    15. ח"ר של ילדים מתחזים תהיה בדרך כלל – 6/15 בכל עין.
    16. הכי חשוב בהחלטות קליניות? לא לשנות הרגלי ראיה של הנבדק.
    17. היפרופ מתוקן לרחוק ירכיב את משקפיו לקרוב – תמיד.
    18. במתן תיקון – אסור לגרום להפעלת יותר אקמודציה מרחוק מאשר מקרוב.
    19. כיצד יש לתקן ילדים היפרופים? עד לתיקון האיסו.
    20. מצאנו פריזמה אחת ב-Fixation Disparity, מה ניתן? א. את מה שמצאנו. (תשובה נכונה)
    ב. חצי מהפריזמה.
    21. עדשות סיליקון הידרוג'ל פתרו בעיקר את הבעיה של – א. חמצן בעדשה. (תשובה נכונה)
    ב. יובש בעדשות רכות.
    22. מיופ של -5.00 צריך 4 BI בשתי העיניים, כמה דסנטרציה יש לעשות? 4 מ"מ בכל עין.
    23. משקפיים בצורת מלבן, מיופיה שווה בשתי העיניים, העדשות נפלו והורכבו מחדש אך לא נכון. מה סביר? נוצרה השפעה פרזימטית BI.
    24. היפרופ בן 12, לא מרכיב משקפיים ולא מרגיש צורך במשקפיים. בבדיקה מצאנו +2.75. מה לא ניתן? +2.75.
    25. להיפרופ גבוה, בן 15, עדיף שיהיה – AC/A נמוך.
    26. בת 48, היפרופיה +1.00 לרחוק, לא מרכיבה משקפיים, FCC = +1.50, NRA = +1.00,
    PRA = -1.00, מה תקבל? א. +2.00 לקריאה בלבד. (תשובה נכונה)
    ב. +2.50 לקריאה בלבד.
    ג. +1.00 לרחוק ותוספת 1.50 לקרוב.
    ד. +0.75 לרחוק ותוספת 2.00 לקרוב.
    27. רטינוסקופיה -5.00, ניתן הכל חוץ מ..? א. -2.50 (תשובה נכונה)
    ב. -3.75.
    ג. -4.50.
    ד. -5.00.
    28. פציינט שלקריאה ב-40 ס"מ צריך +2.00, למרחק מחשב 65 ס"מ יצטרך? +1.00.
    29. בחורה שמרכיבה עדשות שבועיות אך מחליפה אותן כל מספר חודשים-?עלול לגרום ל- CLPC.
    30. פציינטית מגיעה לאחר שישנה עם העדשות, במנורת סדק רואים עיגולים לבנים בקרנית. כאשר שמים פלורוסין קשה לזהות את העיגולים. מדובר ב- א.תגובה דלקתית זיהומית.
    ב. תגובה דלקתית לא זיהומית. (תשובה נכונה)
    ג. תגובה אלרגית זיהומית.
    ד. תגובה אלרגית לא זיהומית
    31. Intacs – למיופיה נמוכה.
    32. VS הם – בשכבת דסמט.
    33. אודם בלחמית כתוצאה מהרכבת ע.מ רכות יהיה ב-? א. לימבוס עליון.
    ב. לימבוס תחתון.
    34. ילד בן 8, פעם ראשונה בבדיקה מקבל מרשם -3.50-3.00×180, איזה מרשם סביר לתת?
    -2.00-3.00×180.
    35. ילד היפרופ, פעם ראשונה מקבל מרשם +2.50-3.00×180, איזה מרשם סביר לתת?
    +2.75-1.75×180. (העיקרון הוא שעל כל רבע שנוריד מהצילינדר, נוריד גם מהספר)
    36. INTRAOCULAR LENS- מיופיה גבוהה.
    37. סיפור על בחורה שישנה עם ע"מ וראינו בסליט עיגולים קטנים, שנמצאים ב- תשובה: מתחת לאפיתל.
    38. הדבר הכי חשוב שהבודק צריך לדעת לפני הבדיקה? מהם המשקפיים הקודמים.
    39. בחורה שישנה עם העדשות- נראה vs.
    40. היו שאלות על פירסבול ושירד.

  • חסימת וריד רשתית (Arch Ophthalmol) ושבץ מוחי

    חסימת וריד רשתית (Arch Ophthalmol) ושבץ מוחי
    מחקר מקיף שנעשה על מעל 4000 נבדקים, ופורסם לאחרונה ב Archives of Ophthalmology הראה שבחולים הסובלים מחסימת וריד ראשי יש סיכון מוגבר (יותר מכפול) לסבול גם משבץ מוחי.
    במחקרים קודמים המסקנות היו שאין קשר מובהן בין חסימת וריד ראשי לאירוע מוחי, אך יתכן שמדובר במחקרים בהיקף מצומצם יותר.

    מחקר נוסף ומקיף שנעשה במזרח לא הראה קשר מיוחד בין חסימת וריד ראשי לשבץ מוחי.
    מכיוון שיש תוצאות מחקריות לכאן ולכאן, מומלץ לטפל בגורמי סיכון לשבץ מוחי ביתר תשומת לב אצל מטופלים עם היסטוריה של חסימת וריד עין ראשי.

    למרות העדויות הסותרות, החוקרים ממליצים להמשיך באיזון וטיפול בגורמי סיכון הניתנים לשינוי.

  • בעיה במשקפי מולטיפוקל- מזיז ראש ורואה טוב

    במשקפי מולטיפוקל יש חשיבות למירכוז נכון של העדשות במסגרת, ועליהן להיות ממוקמות בצורה כזו שהאזור האופטי של העדשה יהיה מול האישון במדויק.
    בעדשות מולטיפוקל יש מעין תעלה לאורך העדשה אשר בה ממוקמים אזורי הראייה. בחלק העליון האזור למרחק ובחלק העדשה התחתון האזור לקריאה. המעבר בין מרחק לקריאה הינו הדרגתי ובהתאם למבט העין דרך העדשה.
    כאשר מתבוננים במבט ישר- מסתכלים דרך אזור עליון של העדשה המיועד למרחק. כאשר מתבוננים במבט כלפי מטה, מסתכלים באזור תחתון של העדשה המיועד לקריאה. בין לבין יש אזורי ביניים למרחקי ביניים כמו מחשב וקלפים.
    ככל שעדשת המולטיפוקל איכותית יותר, כך יש טווח ראייה רחב יותר בזכות תעלה גדולה תכנון תעלה רחבה יותר דורש תכנון מורכב מאוד עם התייחסות לעיוותים בחומר גלם, הפרעות אופטיות שונות והמרשם. מדי פעם יוצאת לשוק עדשה עם תעלה רחבה יותר מהדור הקודם ואז הנוחות בה גדולה יותר.

    לאחר בחירת המסגרת המתאימה, האופטומטריסט אמור למדוד ולעיתים גם לסמן על גבי המסגרת את המיקום של מרכז העדשה לפי האישון. ז"א שעליו לתת 2 נתונים על מיקום העדשה במסגרת במחינת רוחב וגובה (X,Y) כך שמרכז העדשה יורכב מול מרכז האישון. טעות במדידה מעל 1-2 מ"מ (לפי סוג העדשה) עלולה לגרום למרכוז לא נכון של העדשות מול העין כך שמרכיב המשקפיים יסתכל דרך אזור מחוץ לתעלה האופטית, שם יש עיוותים, הפרעות ומרשם לא מדויק. תמיד ש להקפיד על מדידת PD (נתון הX) וגובה (נתון הY) חד עינית.

    במבט ישר רואים לא טוב אבל במבט הצידה רואים טוב
    מצב זה מרמז שעדשות המולטיפוקל אינן ממוקמות טוב במסגרת.
    בשלב ראשון יש לבודד כל עין בנפרד ולראות באיזו עין הראייה משתפרת במבט הצידה. יש להסתיר את עין שמאל עם היד על גבי המשקפיים ולאחר מכן את עין ימין.

    אם רואה יותר טוב בעין ימין כאשר מזיז את הראש ימינה כנראה שה PD (מרחק בין האישונים שנמדד ע"י האופטומטריסט) בעין ימין קטן מדי.
    הסיבה: מזיז ראש ימינה וממשיך להסתכל ישר אל המטרה- ז"א שמסתכל באיזור יותר פנימי קרוב לאף (אזור נזלי) של עדשה ימין כדי לקבל ראייה יותר ברורה. קרי: אזור הראייה ממוקם פנימה מדי (PD קטן מדי)

    לקוח: אינך רואה טוב עם משקפי המולטיפוקל?
    נסה להתרגל תקופה מסוימת, בדוק באיזה כיווני מבט אינך רואה טוב, האם למרחק, לקריאה או למצבי ביניים. השווה עם משקפיים אחרים שברשותך ובמידה שהבעיה ממשיכה חזור אל האופטומטריסט ותן לו מידע מעודכן ומדויק. רוב הבעיות יכולות להפתר על ידי כיוון ואיפוס המסגרת על ידי האופטיקאי.

    אופטומטריסט: הלקוח אינו רואה טוב?
    בדוק מרשם (נתוני פקומטר בעדשות מולטי מתקדמות שונים מהמרשם ומופיעים על גבי מעטפת העדשה), בדוק היטב קימורי המסגרת Faceform, זוית המסגרת Tilt, נתוני PD חד עיני, מרשם, פגמים משמעותיים בציפוי וצורת השימוש במשקפיים.

  • כנס הקיץ של חוג הקרנית כפר הנופש רמות

    2-4 ביוני 2011
    חוג הקרנית יקיים את פגישת הקיץ השנה בכפר הנופש שבמושב רמות בדרום רמת הגולן.
    השנה נארח את ד"ר תומאס ליסגאנג מארה"ב, העורך של ה- ( Thomas Liesegang, M.D. )
    ד"ר ליסגאנג יתן הרצאות בנושאים הקשורים במחלות .American Journal of Ophthalmology
    וידבר על הכנת מאמרים לפרסום, ועל ,AJO – זיהומיות של משטח העין, ויעניק מניסיונו כעורך ה
    אמות המידה לקבלה או דחייה של מאמרים בעיתונות מבוקרת-עמיתים.
    כפר הנופש רמות כולל 40 צימרים בשתי רמות אירוח ( 22 סוויטות של'ה ו- 18 בקתות טבע) וכן
    חדרי גן דה-לאקס באגף המלון. פרטים על מחירי הצימרים וחדרי המלון ניתן למצוא בטופס
    .http://ramot-nofesh.co.il/rooms.asp ההרשמה. פרטים על כפר הנופש רמות באתר
    תכנית הכנס
    יום ה, 2/06/2011
    עד השעה 15:30 הגעה וקבלת צימרים וחדרים
    15:30 התכנסות באולם ההרצאות, תצוגה – 16:00
    16:00 הרצאות ד"ר תומאס ליסגאנג, תצוגה – 18:00
    16:00 – 16:45 Ocular Herpes Simplex: Epidemiology, Clinical Features, Treatment Strategies
    16:45 – 17:00 Coffee break
    17:00 – 18:00 Preparing papers for Publication & Reasons for Rejection: An Editor’s Perspective
    19:00 ארוחת ערב במסעדת השל'ה ביסטרו בכפר הנופש רמות – 21:00
    21:00 קומזיץ ומעגל מתופפים (שירי א"י מסביב למדורה על מחצלות וכריות) – 23:00
    יום ו, 3/06/2011
    7:00 ארוחת בוקר – 9:00
    9:30 התכנסות באולם ההרצאות, תצוגה – 10:00
    10:00 הרצאות ד"ר תומאס ליסגאנג, תצוגה – 12:00
    10:00 – 10:45 Recent Epidemics Contact Lens Related Microbial Keratitis: Lessons Learned
    10:45 – 11:00 Coffee break
    11:00 – 12:00 Herpes Zoster – Translating Medical Research to Ophthalmology & Public Health
    Business meeting – 12:00 פגישת חוג קרנית – 12:30
    13:00 טיול מודרך באיזור רמת הגולן – 18:00
    18:30 ארוחת ערב בכפר הנופש רמות – 20:30
    יום שבת, 4/06/2011
    9:00 ארוחת בוקר – 7:00
    10:00 טיול מודרך באיזור רמת הגולן – 14:00

  • סקירת לימודי אופטומטריה ד"ר ניר ארדינסט, עמית עזריאלי

    מספרים באופטומטריה מאת ד"ר ניר ארדינסט,

    אופטומטריה

    בתי ספר

    בישראל יש ששלושה ני בתי ספר לאופטומטריה: המגמה לאופטומטריה באוניברסיטת בר אילן, החוג לאופטומטריה במכללת הדסה (נפתח בשנת 1996) וקמפוס שטראוס בירושלים.

    3 תוכנית לבתי ספר לאופטומטריה נגנזו (בנתיים) כרמיאל – המכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה וקרית אונו- הקריה האקדמית אונו וחיפה – מרכז אקדמי כרמל
    בממלכה המאוחדת 8 בתי ספר כאשר 5 מהם נמצאים באנגליה, באוסטרליה 3, קנדה 2 ובהולנד 1.
    בארה"ב קיימים סה"כ 20 בתי ספר לאופטומטריה וכולם מעניקים תואר O.D (דוקטור לאופטומטריה).
    5 מדינות מלבד ארה"ב גם מעניקים תואר (דוקטור לאופטומטריה): קנדה, ניגריה, פיליפינים, ערב הסעודית ומקסיקו.
    בתי ספר לאופטומטריה המובילים בארה"ב: בית הספר לאופטומטריה בניו אינגלנד – בוסטון, SUNY בית הספר לאופטומטריה – ניו יורק, בית הספר לאופטומטריה בברקלי – קליפורניה, אוניברסיטת אוהיו – אוהיו, בית הספר לאופטומטריה באוניברסיטת אינדיאנה – אינדיאנה, SCO – בטנסי ו UAB – באלבמה.
    ב 4 בתי ספר בארה"ב יש אפשרות לבצע השלמה לתואר O.D לבעלי תואר באופטומטריה מישראל: בית הספר לאופטומטריה בניו אינגלנד – בוסטון, אוניברסיטת סאלוס – פילדלפיה, אוניברסיטת פאסיפיק – אורגן, המכללה לאופטומטריה במישיגן (MCO) – מישיגן.
    אחוזי מעבר הממוצע של 3 החלקים במבחני ה NBEO (מבחני הרישוי בארה"ב) עומד על 90% בשנים האחרונות.

    בוגרים בחו"ל
    כ 4 אופטומטריסטים בממוצע (ממוצע של חמש שנים האחרונות) במהלך שנה עוזבים לחו"ל.
    4 בוגרי הארץ עוסקים במקצוע באוסטרליה.
    4 בוגרי הארץ עוסקים במקצוע בארה"ב ו 2 בקנדה (לאחר השלמה לתואר OD – נדרש כדי לגשת למבחני הרישוי)
    3 בוגרי הארץ עוסקים במקצוע בצרפת.
    1 אופטומטריסט עוסק במקצוע בדובאי.
    2 בוגרי הארץ עוסקים במקצוע בשוויץ.
    1 בוגר הארץ עוסק במקצוע באירלנד
    1 בוגר הארץ עוסק במקצוע בדרום אפריקה.
    1 בוגרת הארץ עוסקת במקצוע באיסלנד: סוזנה (סוזי) רוטנברג!

    סטודנטים ואופטומטריה
    כ 450 סטודנטים לאופטומטריה (שנה א עד ד) לומדים כעת באוניברסיטת בר אילן ובמכללת הדסה.
    כ 120 (בממוצע) בוגרי תואר באופטומטריה ממוסד אקדמי מוכר נגשים למבחני הרישוי הממשלתיים של משרד הבריאות באופטומטריה מידי שנה.
    אחוזי המעבר במבחן הרישוי באופטומטריה עמדו על כ 70% עד לשנת 2004 ומאז אחוזי המעבר בבחינה היו במגמת ירידה חדה עד לשנת 2010.
    בשנת 2009 מועד קיץ נגשו למבחן הרישוי באופטומטריה 193 בוגרי תואר באופטומטריה ומתוכם עברו 22 בוגרי מגמת האופטומטריה באוניברסיטת בר אילן ו 6 בוגרי מכללת הדסה.
    60 בוגרי Salus University (Pennsylvania College of Optometry) סיימו את הלימודים לתואר ראשון באופטומטריה.
    30 סטודנטים סיימו את הלימודים במסלול אופטיקאים במכללת הדסה – תואר ראשון באופטומטריה לבוגרי המכללה למדעי הראייה.
    24 סטודנטים סיימו את לימודיהם בשנת 2010 לתואר שני באופטומטריה קלינית ב Salus University.

    אופטומטריסטים ואופטומטריה
    6 מקצעות פארא-רפואיים חייבים ברישיון משרד הבריאות לעיסוק במקצוע ובניהם אופטומטריסטים, יתר המקצועות הינם עובדי מעבדה רפואית, שינניות, טכנאות שיניים, עוזרי רוקחים וגנטיקה קלינית. משנת 2009 נספו מקצועות המחייבים גם רישיון עיסוק והם: פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת ,תזונאים וריפוי בעיסוק.
    1,270 אופטומטריסטים בישראל, 547 אופטומטריסטים (43%) הם בגילאי 30-45.
    236 בוגרי המכללה למדעי הראיה ברחבי הארץ לא הורשו להיבחן בבחינות הממשלתיות (מלבד 3 בוגרים) לאחר שניסיונותיהם המשפטיים כנגד משרד הבריאות להכיר בהשכלתם עלו בתוהו. 60 מתוכם רכשו שוב השכלה ב Salus University ועוד כ 37 סיומו את הלימודים במכללת הדסה.
    12% (152 אופטומטריסטים) הם מעל גיל 65 ו20% מתחת לגיל 30.
    450 אופטומטריסטים היו בישראל בשנת 1995 ו 703 בשנת 2000. שיעור הגידול במקצוע האופטומטריה נמצא במקום ה 2 במקצעות הרפואה לאחר מקצוע שינניות.
    ישראל ממוקמת במקום ה 2 ביחס אוכלוסיית המדינה לבין מספר האופטומטריסטים כאשר במקום ראשון נמצאת מדינת נורבגיה. (יחסים אחרים בישראל: רופאים בשליש התחתון כאשר במקומות הראשונים נמצאים יוון ורוסיה, רופאי שיניים במקום השלישי כאשר שוויץ ויוון נמצאים במקומות הראשונים, רוקחים בשליש העליון כאשר במקומות הראשונים נמצאים פינלנד ובלגיה).
    0 התמחויות ישנן באופטומטריה (לעומת 7 בפסיכולוגיה למשל).
    40 אורטופטיסטים רשומים במשרד הבריאות. בשנת 2004 הופסקה הנפקת התעודות ומתן רישוי למקצעות שאינם מוסדרים בחוק בהתאם להוראת בית המשפט העליון (בין שאר המקצועות מרפאים בעיסוק, כירופרקטורים, טכנאי רנטגן, סייעות לרופאי שיניים, טכנאי רפואה גרעינית, מפעיל מכונת לב ריאה, טכנאי אולטרא סאונד ועוד).
    בהתאם לדרישת המקצוע בישראל יש צורך בהכשרה של עד 40 אופטומטריסטים בכל שנה דרך מוסד אקדמאי – זהו המספר בו נקב פרופ' רמי רחמימוב ז"ל. פרופ' רמי רחמימוב ז"ל כיהן כיו"ר וחבר ועדות בדיקה של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) לפני כ 15 שנה, באותה שנה מספר האופטומטריסטים עמד על 450 (פרופ' רמי רחמימוב ז"ל היה דיקן הפקולטה לרפואה בבי"ח הדסה והמדען הראשי של משרד הבריאות משנת 2001 עד שנת 2008).

    רפואה
    5 בתי ספר לרפואה קיימים בארץ
    מידי שנה הונפקו כ 900 רישיונות חדשים לרפואה (כולל עולים חדשים). החל מתחילת שנות ה-2000 ירד מספר הרישיונות עד ל 600 רישיונות.
    600 הוא מספר הרישיונות החדשים שניתנו לרופאים בממוצע במהלך שנה, 50% בוגרי חו"ל.
    רופאים
    33,051 הינו מספר הרופאים בישראל, 40% מכלל הרופאים הינן נשים.
    רופאים מומחים
    15,960 הינו מספר הרופאים המומחים 35% מכלל הרופאים המומחים הינן נשים.
    55 מקצועות רפואיים ו ו-26 התמחויות -על קיימים להתמחות
    806 תעודות מומחה הונפקו בשנת 2008 לרופאים מהן 51% היו ברפואה פנימית.
    רוקחים
    6,758 הינו מספר הרוקחים בישראל, 57% נשים.
    פסיכולוגים
    בסוף 2008 היו 8,675 פסיכולוגים מהם 75% נשים.
    פסיכולוגים מומחים
    4,795 פסיכולוגים מומחים מהם 73% נשים.
    7 התמחויות ישנן בפסיכולוגיה: קלינית, חינוכית, חברתית תעסוקית, התפתחותית, שיקומית ורפואית.

    רופאי שיניים
    9,656 הינו מספר רופאי השיניים, 37% מהם נשים.
    רופאי שיניים מומחים
    805 רופאי שיניים מומחים (8.3% מכלל רופאי השיניים), 27% נשים.
    מספר עוסקים פארא-רפואי לכל נפש
    אופטומטריסטים: 0.15 לכל 1,000 נפש.
    אחיות מוסמכות ומעשיות: 5.6 לכל 1,000 נפש
    פסיכולוגים: 1.18 לכל 1,000 נפש.
    רוקחים: 0.92 לכל 1,000 נפש.
    עובדי מעבדה רפואית: 0.98 ל- 1,000 נפש.
    פסיכולוגיים מומחים: 0.57 לכל 1,000 נפש.
    טכנאי שיניים: 0.48 לכל 1,000 נפש.
    עוזרי רוקח: 0.13 לכל 1,000 נפש.
    גנטיקאים רפואיים: 0.01 לכל 1,000 נפש.
    מספר רופאים לכל נפש
    רופאים: 4.48 לכל 1,000 נפש.
    רופאים מומחים: 1.8 לכל 1,000 נפש.
    רופאי שיניים: 1.31 לכל 1,000 נפש.
    רופאי שיניים מומחים: 0.11 לכל 1,000 נפש.

    בתי עסק בתחום האופטומטריה
    כ 600 בתי עסק/מרפאות/קליניקות לאופטומטריה פועלים בישראל וכ 35% מהם ממוקמים באזור המרכז.

    רופאי עיניים
    700 רופאי עיניים פעילים ישנם כיום במדינת ישראל. מדורג כמקום 1 בעולם ביחס רופאי עיניים אל מול אוכלוסיה כללית (מקום אחרון ניו זילנד).
    5 שנים אורכת ההתמחות ברפואת עיניים, הנחשבת התמחות מבוקשת יחד עם התמחות ברפואת עור ומין והתמחות בכירורגיה פלסטית.
    3 התמחויות הכי פחות מבוקשות הן הרדמה (ותת התמחות בטיפול נמרץ) כירורגיה כללית ונאונטולוגיה (רפואת פגים).
    60 רופאי עיניים שעלו ארצה מברית המועצות לשעבר (בשנות השמונים והתשעים המוקדמות) קיבלו ישירות רישיון עיסוק באופטומטריה וברפואה כללית אך לא ברפואת עיניים (משרד הבריאות לא הכיר בידע וברמת רפואת העיניים שרכשו, הקבלה לרמת ידע במעבר של שלב א).
    5 שנות התמחות ברפואת עיניים מורכבת מ: 6 חודשים במדעי יסוד (עבודת מחקר רפואית) 4 שנים במחלקה ובנוסף ½ שנה במחלקה (או 3 חודשים ב 2 מחלקות) כמו הרדמה, כירורגיה של ראש וצוואר, נוירולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואת ילדים, רפואה פנימית ועוד.

     

    ד"ר ניר ארדינסט מרצה מן החוץ באוניברסיטה העברית,  עמית עזריאלי

  • התאמת המשקפיים בקוצר ראייה – קוצר ראייה חד עינית ואנטימטרופיה ד"ר ניר ארדינסט, עמית עזריאלי

    עריכה: דרור דקל, ניר ארדינסט

    מתי צריך להתחיל לתקן ילד שרק עין אחת שלו מיופית?
    אם אין סמפטומים ותלונות ואין אמבליופיה- אין צורך לתת משקפיים. כדאי גם לעקוב אחרי יכולת הילד למזג תמונות. אם יכולת מיזוג- התמונות (fusion) מתחילה להיפגע- צריך לתת משקפיים.
    במצב של אנטימטרופיה- כאשר עין אחת מיופית ועין את היפרופית, ההחלטה אם לתת משקפיים תלויה בשלושה גורמים:
    1. האם יש סמפטומים (כגון: עייפות)
    2. האם יש יכולת למזג תמונות בלי תיקון
    3. חדות הראיה המקסימאלית של העין ההיפרופית עם תיקון. אם חדות הראייה בעין זו מתחילה להתדרדר (כלומר: מתחילה אמבליופיה), כדאי לתקן את שתי העיניים.
    בכל מקרה של תיקון אניזומטרופיה מכל סוג, צריך לקחת בחשבון את האניזוקוניה. אצל ילדים, בד"כ, לא צריך לעשות כלום, אך אצל מבוגרים לפעמים צריך לשנות עדשות, בעיקר אצל מרכיבי בי- פוקל.