מחבר: optometry_n2pstv

  • אנטומיה של העין

    המידע כללי ולא נבדק. השימוש על אחריותך בלבד!

    הארובה:
    עין ימין O.D , עין שמאל O.S , שניהם O.U. הצד הקרוב לאף נקרא נזלי והצד החיצוני נקרא טמפורלי. ישנה סימטריה בין 2 העיניים . BI מייצג צד מסוים של 2 העיניים.
    העין יושבת בתוך ארובה שהיא שקע בתוך הגולגולת (דמוית משפך) מאחורה יש את האפקס (קודקוד הארובה) ומקדימה נמצא בסיס הארובה כאשר הפתח כלפי חוץ.
    מידות הארובה: עומק: 40 מ"מ, גובה: 35 מ"מ, רוחב הפתח: 40 מ"מ. נפח: 30 מ"ל (העין תופסת רק 20% מהנפח, כל היצר מלא בכלי דם שומן ושרירים).
    לארובה יש 7 עצמות:
    1. העול=ZIGOMA- העצם החזקה ביותר
    2. א. היתד-כנף גדולה ב. היתד כנף קטנה –מה שמפריד בניהם הוא ה SOF=חריץ ארובתי עליון
    3. המצח=FRONTAL – בעצם יש 2 שקעים:מהצד הנזלי מחזיק את הטרוכלאה ובצד הטמפורלי מכיל את בלוטת הדמעות
    4. לסת עליונה= MAXILLARY- עצם מאוד דקה
    5. כך=PALLATE
    6. הדמעות=LACRIMAL – מכיל את שק הדמעות
    7. מכבר=ETHMOID – זוהי העצם הדקה והשבירה ביותר מאחר והיא מורכבת מהרבה חורים.
    הארובה מתחלקת ל 4 דפנות:
    תקרה-מפרידה בין הארובה למוח
    עצם המצח (חלק מהמסגרת)
    עצם היתד-כנף קטנה (יותר עמוקה)
    הצד הנזלי- אינו חלק מהמסגרת הצד הטמפורלי- מפריד בין
    עצם הדמעות (הכי חיצונית) השריר הטמפ' לארובה ובין
    עצם המכבר (יותר עמוקה) המוח לארובה
    עצם היתד כנף קטנה (הכי עמוקה) עצם העול (חלק מהמסגרת,
    קדמית)
    עצם היתד כנף גדולה
    (האחורית)
    הרצפה-הדופן התחתונה
    עצם העול(מתחברת לרצפת הארובה)
    הלסת העליונה(מהווה חלק מהמסגרת, העצם העיקרית)
    חך (בחלק האחורי של רצפת הארובה)

    כשמקבלים מכה בעין היא נדחפת לתוך הארובה שהיא די סגורה וזה יכול לגרום להעלאת הלחץ בארובה ולשבירת עצמות כמו המכבר והלסת העליונה. לכל עצמות הארובה מלבד העול יש חלל (סינוס) ובתוכו יש אויר ורקמה שהיא המשך של האף. הסינוסים נועדו כדי שבעצמות לא יכבידו על הגוף, הם מהווים חדרי תהודה.
    בארובה ישנם פתחים:
    1. בקודקוד הארובה: בכנף הקטנה של היתד יש את החור האופטי (optic Forman) שדרכו עובר עצב הראיה למוח, עורק העין נכנס לארובה והסיבים של הסימפטטיקה. בהמשך הפתח יש תעלה שנקראת התעלה האופטית (optic canal) ובסוף התעלה נכנסים למוח.
    2. SOF=חריץ ארובתי עליון-מפריד בין כנף גדולה לכנף קטנה של עצם היתד, קרוב לחור האופטי.
    3. IOF=חריץ ארובתי תחתון-מפריד בין הדופן הטמפורלי של הארובה לרצפת הארובה דרכו נכנס עצב 5 סעיף 2 לארובה, הוא נקרא MAXILLARY NERVE והוא אחראי על תחושה באזור הלסת העליונה והעפעף התחתון.
    4. SOF= חור ארובתי עליון-נמצא באמצע המס' העליונה דרכו עובר ה SUPRA ORBITAL NERVE שאחראי על תחושה באזור המצח והעפעף העליון.
    5. INF= נמצא 1 מ"מ מתחת למס', דרכו עובר INFRA ORBITAL NERVE שהוא המשך של ה MAXILLARY NERVE והוא אחראי על תחושה של לסת עליונה ועפעף תחתון.
    ברוב חלקי הגוף מלמד בגולגולת יש בין כל 2 עצמות פרק שבו יש סחוס. בגולגולת יש תפר ולא פרק.הפרק היחיד שיש בגולגולת הוא בין הלסת העליונה ללסת התחתונה וזה מה שמאפשר לעיסה. בארובה יש שומן שמהווה הגנה לעין בולם זעזועים. ישנה מחיצה ארובתית עליונה ותחתונה שמונעת כניסת שומן לעפעפיים. המחיצה הזו היא רקמת חיבור שעשויה מקולגן ותפקידה לחבר בין מסגרת הארובה ובין הטורסוס שבתוך העפעף.
    מהמוח יוצאים 12 עצבים קרניאליים: עצבים 9-12 לא קשורים כלל לפנים.
    1. חוש בריח
    2. עצב הראיה
    3. OCULOMOTOR NERVE – מתחלק ל 2: עליון: levator , SR ותחתון: IO, IR, MR
    4. טרוכלאה –מפעיל את SO
    5. TRIGEMINAL NERVE- תחושה של כל הראש, בעל 3 גרעינים:סעיף 3-אחראי על תחושה בלסת התחתונה ולהפעלת שרירי הלעיסה סעיף 2-בא מגזע המוח נכנס לארובה דרך החריץ ארובתי העליון , עובר ברצפה ויוצא לפנים דרך החור ארובתי העליון אחראי על תחושת כאב. סעיף 1- מתחלק שוב ל 3 סעיפים: LACRIMAL- עובר הצד העליון הטמפורלי דרך בלוטת הדמעות יוצא דרך המסגרת מתחת למסגרת והוא אחראי על תחושה בצד הטמפורלי של הפנים. , FRONTAL-מתחלק שוב ל 2: SUPRAORBITAL- עובר ממרכז הארובה, אחראי על עפעף עליון ומצח ו-SUPRATROCHLEAR- מהצד הנזלי אחראי לתחושה של המצח והעפעף העליון מהצד הנזלי. NASO CILLIARY- מתחלק ל 3: א. NASAL- עובר בארובה בצד הנזלי שאחראי על תחושה באף. ב. INFRA TROCHLE-עובר בארובה בצד הנזלי ויוצא מהארובה מתחת לטרוכלאה אחראי על תחושה בצד הנזלי התחתון של העפעף.
    6. ABDUCENS NERVE- מפעיל את LR
    7. הפציאליס-מאפשר את סגירת העפעפיים
    8. ACOUSTIC NERVE- אחראי על שמיעה ושיווי משקל
    בתוך הארובה ובעין אין בלוטות לימפה אך יש בלחמית ובעפעפיים.
    בקודקוד הארובה יש טבעת ע"ש זין שמורכבת מרקמת חיבור וממנה יוצאים שרירי התנועה של העין (חוץ מ- IO). הטבעת מחלקת את החריץ ארובתי העליון ל 2 חלקים-מחוץ לטבעת ובתוך הטבעת. השרירים מתחילים מאותה נק' ואז מתפצלים ויוצרים את קונוס השרירים:
    1. מחוץ לקונוס השרירים:LARCRIMAL, FRONTAL, ועצב 4. וריד העין בחלק העליון שמחוץ לטבעת מעביר דם מהארובה למוח.
    2. בתוך קונוס השרירים: עצב 3 עליון, עצב 3 תחתון, NASOCILLIARY, סימפטטים, ועצב 6.
    הגבות: מהוות הגנה לעין מונעות כניסת זיעה לתוך העין. הרמת הגבות גורמת להרמת העפעף העליון בערך 2 מ"מ.
    העפעפיים: הם המשך של עור הפנים. בחלק האחורי של העפעף יש טורסוס ולחמית שהם המשך של הארובה ואין להם קשר לפנים. העפעפיים זהים לחלוטין חוץ מכך שלעליון יש שריר שנקרא לבייטור שמקורו בקודקוד הארובה מעל הטבעת של זין, עובר בתקרת הארובה, נכנס לעפעף, מתחבר לחלק הקדמי של הטורסוס ושולח סיבים שמתחברים לעור העפעף. כשהשריר מתכווץ הוא מעלה את העפעף העליון עוד 3 מ"מ (בהסתכלות מעלה). הסיבים של הלבייטור מתפצלים מהשריר ומתחברים לעור וכך נוצר הכפל בעפעף העליון. תפקיד העפעפיים הוא הגנה מגופים זרים ושמירה על קרנית תקינה וזה נעשה ע"י מצמוץ שמפזר את הדמעות על העין. מקום המפגש של העפעף העליון והתחתון נקרא CANTHUS. יש מידיאלי ויש לטרלי.
    שכבות העפעפיים:
    1. עור-זהו העור הדק ביותר בגוף. מתחתיו אין שומן ואין רקמה חיבורית. יש מעבר חופשי מתחתיו-אין מידור.
    2. השריר בחלק הקדמי-נקרא ORBICULARIS והוא הולך במעגלים. זהו שריר משורטט, רצוני והוא המשך של כל השרירים השטחיים של הפנים-שרירי ההבעה. מעוצבב ע"י עצב 7. כשהשריר מתכווץ-העפעפיים נסגרים. הוא אחראי על סגירת העיניים ומיקום נכון של העפעף התחתון. יש לו 2 חלקים: א. בתוך העפעפיים- נקרא PALPEBRAL – בעל פעולה רצונית כשסוגרים את העיניים ופעולה לא רצונית-מצמוץ. ב.מעל מסגרת הארובה- נקרא ORBITAL שהוא רק רצוני אחראי על סגירת העיניים. שיתוק של עצב נקרא BELL'S PALSY או FACIALIS ובמקרה כזה יש חוסר בקמטים, העפעף התחתון רפוי ורואים לובן. BELL'S PHENOMENON- כשמרימים עם האצבע את העפעף ומנסים לסגור את העין, העין עולה למעלה. זה קורה גם במצמוץ וגם כאשר שוכבים כדי להגן מיובש.
    3. החלק האחורי- טרסוס- לוחית עשויה רקמה חיבורית, סיבית, צפופה שנותנת צורה יציבות וחוזק לעפעפיים. הוא נמצא במקום עצם והוא מקור המשיכה של הלבייטור. העפעף העליון יותר גדול מהעפעף התחתון וגם הטורסוס העליון (11 מ"מ) יותר גדול מהתחתון. האורך גם למעלה וגם למטה הוא 29 מ"מ. המחיצה הארובתית מפרידה בין הארובה לעפעפיים והיא מתחברת לטורסוס.
    4. החלק הפנימי ביותר של העפעף-הלחמית. שהו קרום רירי ושקוף. היא מחברת בין העפעפיים לעין. אזור המעבר בין העפעף לעין נקרא FORNIX-יש עליון ותחתון, והוא מיוצר ע"י הלחמית. הפורניקס מפריד בין העין לארובה.

    שרירי העפעפיים:
    1. הלבייטור-רצוני, משורטט,חלק מהארובה, מעוצבב ע"י עצב 3 ואחראי על פתיחת העין ומיקום של עפעף עליון.
    2. אורביקולריס-עפעף עליון ותחתון, מעוצב ע"י עצב 7, אחראי על סגירת העין (פעולה רצונית) ומיקום של עפעף תחתון ומצמוץ (רפלקס).
    3. שריר ע"ש מולר שנמצא ב 2 העפעפיים והוא לא רצוני. שיתוק שריר זה גורם לצניחת העפעף ואם יש הפעלת יתר-מפתח העין גודל. הוא נשלט ע"י בלוטת התריס, מע' סימפטטית. תפקידו הוא כוונון עדין של מיקום העפעפיים-עליון ותחתון.
    אספקת הדם: עורק התרדמה, הקרוטיד מתפצל ל 2 בכל צד:
    1. האקסטרנל-עולה לפנים ומגיע לקנטוס המידיאלי של העין ומשם מספק דם לעפעפיים.זהו עורק הפנים.
    2. אינטרנל- ממשיך לתוך הגולגולת ומספק דם ל 2/3 הקדמי של המוח. כשהוא נכנס לגולגולת הוא מתפצל. אחד הסעיפים הוא עורק העין-שנכנס לארובה דרך החור האופטי ומזין את כל תוכן הארובה ואחראי על מחזור הדם שם.
    הניקוז נעשה ע"י ורידים שעוברים מהעפעפיים דרך הצוואר. יש סידור מאוד מסודר של כלי הדם בעפעפיים-בצורת קשת שולית שהיא 3 מ"מ מתחת לעור. לעפעף העליון יש עוד קשת היקפית של כלי דם. בתוך הטורסוס יש בלוטות שומן שנקראות MEIBOMIAN , יש 20-30 כאלה בכל עפעף, ולכל בלוטה יש צינור עם פתח בשפת העפעף. השומן הזה הוא השכבה השטחית של הדמעות.
    ריסים: בעפעף העליון יש מעל 100 ריסים ובתחתון 50-75. בשורשי הריסים יש 2 בלוטות: ZEISS- שומן ן- MOLL-הפרשה נוזלית מימית. תפקיד הריסים הוא הגנה, הפרשה ואטימה של העין כשסוגרים אותה.

    הלחמית:
    רקמה רירית, שקופה, מורכבת מתאי אפיתל שטוחים. הלחמית מחסה חלק מהלובן ולא את הקרנית. ללחמית 3 חלקים:
    1. מתחת לעפעף-PALPEBRAL- מחוברת לטורסוס
    2. מכסה את גלגל העין-BULBAR-מחוברת רק בלימבוס, לחמית חופשית.
    3. הפורניקס-המעבר בין שני הסעיפים הקודמים. בצד המידיאלי ליד הקנטוס יש גוש בשר שנקרא CARUNCLE . הוא חלק מהעור ותפקידו לא ידוע. טמפורלית אליו יש קיפול של הלחמית שנקרא PLICA SEMILUNARIS שהוא מעין עפעף שלישי (בדגים) והמצמוץ שלו הוא בצורה אופקית.
    תכונות הלחמית:
    1. אפיתל ללא קרטין. התאים המתים נושרים ונשטפים ע"י הדמעות-זהו אחד הגורמים לשקיפות הקרנית.
    2. הרבה כלי דם-לא רואים אותם מלמד הפטרניקס בגלל הקיפולים. כלי דם אלו חשובים להזנת העפעפיים, מקורם בעפעפיים-מכלי הדם של הפנים ומהעין עצמה, מהארובה.ככל שמתרחקים מהעפעפיים יש פחות כלי דם. כלי הדם שקרובים ללימבוס באים מהעין עצמה.
    3. תאי גביע-GOBLET- תאים אלו מפרשים הפרשה רירית כמו באף שנקרא MUCIN – הפרשה זו מהווה שכבה פנימית ביותר של הדמעות.
    4. תאים ע"ש קראוס-אלפרינג-מתנקזים בלחמית העליונה בצד העפעף. תאים אלו מפרישים הפרשה מימית והיא מהווה את שכבת הדמעות האמצעית של הדמעות.
    5. עצבוב: ע"י עצב 5 סעיף 1 (NASOCILLIARY), אין רגישות גבוהה.
    6. בלחמית יש רקמת לימפה. קיים גם בעפעפיים אך בארובה ובעין עצמה – אין.

    תפקידי הלחמית:
    1. תזונה-גלוקוזה וחמצן. זהו התפקיד החשוב ביותר.דרך כלי הדם של הלחמית מזינים את העפעפיים החלק הקדמי של העין. כשבעין פתוחה יש תזונה גם מהאוויר.
    2. הפורניקס מפריד בי הארובה לעין.
    3. הלחמית מכסה את כל הלבן שאנו רואים.
    מערכת לימפה: ישנן בלוטות ב 2 מקומות-לפני האוזן ומתחת ללסת התחתונה.
    דמעות:
    הבלוטה נמצאת בעצם המצח-חלקה מתחת לעצם וחלקה בפורניקס העליון. מהבלוטה יש צינורות קטנות שנפתחות בפורניקס הטמפורלי העליון והם מפרישים הפרשה מימית אליו. הבלוטה בפיקוח הפרסימפטטית שמלווה את עצב 7 ואז הסיבים עוברים לעצב 5 סעיף 2 שנכנס לארובה דרך חריץ ארובתי תחתון. הסיבים עוברים לעצב 5 סעיף 1 שעובר דרך בלוטת הדמעות.
    תפקידי הדמעות:
    1. שטיפה: א. הגנה ב.מונע היווצרות קרטין. ג.אספת חומרים חיוניים לעין
    2. שקיפות: א. מונע ייבוש של הקרנית. ב. מונע היווצרות קרטין
    3. תזונה:מלאות גלוקוזה והחמצן מהאוויר נמס בדמעות וזמין לאפיתל.
    תאי האפיתל אינם חלקים אז הדמעות ממלאות את האי סדירות ויוצרות משטח חלק.
    לדמעות יש 3 שכבות:
    1. שכבה חיצונית של שומן שמקורו בבלוטת המיובומיאן שבטורסוס,מהווה 5% מנפח הדמעות. השומן מונע אידוי ומגביר את מתח הפנים של הדמעות. בגלל מתח הפנים של השומן הן לא זולגות ועומדות בניגוד לכוח הכובד.
    2. שכבה אמצעית-מימית שמקורה מבלוטת הדמעות ובלחמית העליונה בצד העפעף. תופסת 90% מנפח הדמעות.
    3. שכבה רירית-MUCIN- מופרש ע"י תאי גביע שמפוזרים בלחמית, מהווה 5% מנפח הדמעות. תפקיד שכבה זו המיוצין אוהב מים ושומן וכך הוא מחבר בין הדמעות לשכבת השומן של פני האפיתל דבר שגורם לדמעות להתפזר טוב על פני השומן.
    ישנן 2 מערכות ליצירת דמעות:
    1. BASIC:תאי גביע, קראוס אלפרינג ומיבומיאן. זה משהו קבוע ללא פיקוח עצבי.
    2. REFLEX-זוהי בלוטת הדמעות והרפלקס הוא בכי. היא תורמת גם להפרשה הקבועה
    חלק מבלוטות אלה הן בפיקוח עצבי ואפשר לשנות הפרשה זו. כשדמעות זולגות זה המע' הבסיסית.
    תכונות: PH 7.0-7.4 ,לחץ אוסמוטי=0.9% של מלח ,עובי-7 מיקרומטר , נפח-7 מיקרו ליטר. כששמים טיפת הרדמה על העין הנפח יורד ל 2.5 מיקרו ליטר בלבד. קצב יצירת הדמעות זה 1.8 מיקרו ליטר לדקה. בלוטת הדמעות מייצרת דמעות מנסיוב הדם ולכן הבכי מכיל הרבה ממרכיבי הדם ובמיוחד גלוקוז. בנוסף, יש יצירה מקומית בתוך בלוטת הדמעות של הרבה חומרים חיוניים. הדמעות הן משהו מאוד פעיל ואקטיבי. בדמעות יש ריכוז גבוה של ויטמין A מהנסויב.
    ניקוז הדמעות: יש פתח בשפת העפעף למעלה (בתחתון) ולמטה (בעליון) שנקרא PUNCTUM. מכל פתח יש צינורות (CANALICULUS) שמובילות את הדמעות לתוך העפעפיים, לתוך שק הדמעות בדופן המידיאלי של הארובה. בתחתית השק יש צינור שנקרא DUCT NASO LACRIMAL שמוביל את הדמעות לאףׁ(ישנו קרום שסוגר את המעבר בעוברים ומתנוון בזמן הלידה-אפופטוסיס) .הדמעות מופרשות בצד הטמפ' עליון של הלחמית ע"י מצמוץ (האורביקיולריס מתכווץ בצד הטמפ', לוחץ על שק הדמעות ומרוקן אותו ואז עובר על כל העפעף), מתפזרות על כל העין, ומתנקזות בצד הנזלי (כשפותחים את העין נוצר ואקום מהשק הריק ששואב את הדמעות חזרה פנימה). המע' תלויה בעצב 7. במשך החיים יש ירידה של הפרשת הדמעות ופחות יצירה במיוחד אצל נשים: ירידה באיכות: מחלת המיבומיאן או מחלת תאי גביע אין שכבה טובה של שומן, של מיוצין. גם בליטות על פני העין מפריעות לפיזור הדמעות. במחלות של העפעפיים-הריסים צונחים פנימה או שהעפעף מתקפל וזה גם פוגע באיכות הדמעות. ירידה בכמות ובנפח: בעיה בבלוטת הדמעות, לעיתים התנוונות הבלוטה. בדיקת כמות נקראת SCHIRMER : לוקחים נייר מיוחד ושמים בעין. בדיקת איכות נקראת RUT- בדיקה עם פלורסין.
    גלגל העין:
    נתונים על גלגל העין: נפח: ml7.0 אורך ממוצע: 24 מ"מ (בילוד-16 מ"מ ועד גיל 3 מגיע ל 23 מ"מ, מגיל 24 זה מגיע ל 8 מ"מ). יש חלל גדול בחלק האחורי של העין-זה הויטריאז ובחלק הדמי-לשכה קדמית. בניהם יש חלל שנקרא הלשכה האחורית.
    לעין יש 3 שכבות:
    1. שכבה חיצונית ביותר-לובן וקרנית.
    2. שכבה אמצעית-UVEA=הענבית. השכבה הקידמית של הענבית-הקשתית והאחורית-הדמית.
    3. שכבה פנימית ביותר-רשתית.
    הלובן: רקמה חיבורית בעובי של mm1 המורכבת מסיבי קולגן בעובי nm100 רדיוס הקימור הוא mm11.5. הלובן הוא לבן, אטום לאור ולנוזלים. הוא שומר על ורת העין ואליו מתחברים שרירי התנועה ובאזור החיבור העובי הוא mm0.3. הלובן עטוף ב EPISCLERA ומעליו יש רקמה של כלי דם שנותנת תזוזה ללובן. הלובן מהווה 5/6 מהיקף העין.
    הקרנית:
    אספקת חמצן:
    1. מהאויר דרך הדמעות. החמצן שזמין הוא mmHg15
    2. כלי הדם- mmHg 100
    3. הלשכה הקדמית- mmHg55
    כל פעם שישנים נוצר מחסור של חמצן מאחר והקרנית מקבלת רק מהלשכה הקדמית וכלי הדם ואז היא מתנפחת בכ 4% . חוסר חמצן ניתן להרגיש כשהעין מתייבשת ויש צריבה. הקרנית מהווה 1/6 מהיקף העין. היא שקופה וקמורה (mm7.7 בממוצע).מקום המפגש בין הקרנית ללובן זה הלימבוס ובו יש את חיבור הלחמית וחיבור רקמת TENON. רוב הרפרקציה נעשת בקרנית (60%) מאחר וזה מקום המפגש הראשון בין אור לעין. 98% מהאור שמגיע לקרנית עובר לעין. לקרנית יש 200 שכבות קולגן ן-GAG. תכונות: קוטר הקרנית ביילוד הוא 10 מ"מ. בבוגר: 11 מ"מ לאורך ו 12 מ"מ לרוחב. זה מגיע לגודל הסופי בגיל שנתיים. עובי הקרנית באזור הלימבוס 0.7 מ"מ ובמרכז 0.55 מ"מ.
    לקרנית יש 5 שכבות:
    1. אפיתל-השכבה החיצונית ביותר – 9% מעובי הקרנית.
    2. ממברנה ע"ש באומן 90% מעובי הקרנית.
    3. סטרומה
    4. ממברנה ע"ש דסמט 1% מעובי הקרנית.
    5. אנדותל
    האפיתל של הקרנית: מקורו האמבריולוגיה הוא ב SURFACE ECRODERM –זוהי תולדה של עור הפנים, המשך של העפעף. הוא מורכב מ 5 שכבות: השכבה הבסיסית והתחתונה היא COLUMNAR- דמוי עמודים. ככל שעולים למעלה הם נהיים יותר שטוחים ודחוסים. לתאים אלו אין קרטין. כל מה שעובר דרך האפיתל עובר במעבר פעיל דרך התא עצמו. כל אפיתל יושב על ממברנת בסיס. בקרנית הא נקראת HEMI-DESMESOMES והיא ממקמת את התאים במקום. כשהאפיתל תקין יש רפלקס של אור עם גבולות ברורים.
    תכונות האפיתל:
    1. ריבוי מהיר ביותר של תאים בגוף. התא מתחיל בבסיס, עולה ונעשה יותר שטוח ואחרי 7 ימים נושר לתוך הדמעות ונשטף מהעין. במשך כל החיים יש נזל לתאים ומאבדים חלק מהאפיתל. מיד, התאים הבסיסיים הסמוכים מתפשטים ונכנסים לחלק החשוף ואז הוא מתחיל להתרבות עד שמשלים את החסר. תוך 24 שעות הכל יכול להתמלא שוב הודות לתאי הגזע STEM CELLS. רק אם יש נזק לממברנת הבסיס יש בעיה. תאי הגזע נלקחים מעוברים ואפשר לבנות מהם גוף שלם. הם משמשים כרזרבה לשעת נזק. גם בלימבוס יש תאי גזע.
    2. אין כלי דם בקרנית. רוב החמצן מגיע לקרנית ובמיוחד לאפיתל מהדמעות או מהאוויר דרך הדמעות או (בלילה) מהלחמית שמתחת לעפעף דרך הדמעות. רוב הגלוקוזה מגיעה מהלשכה הקדמית, חלק קטן מהדמעות וחלק נוסף מכלי הדם של הלחמית ושל האפיסקלרה שבלימבוס. דיפוזיה מהדמעות או מהלשכה הקדמית עוברת רק 0.5 מ"מ ולכן זה לא עוזר למרכז הקרנית.
    3. יש באפיתל הרבה שומן-7%. בסטרומה אין שומן בכל.
    4. בקרנית יש את העצבוב הגדול ביותר של עצבי כאב. מסביב לקרנית נכנסים 70 סיבי עצב מעצב 5 סעיף 1 לתוך הסטרומה והם עולים על האפיתל. בעין יש מיאלין רק ב מ"מ הראשון. לסיבים אין מיאלין ולכן הכאב בעין הא הכי כואב.
    5. האפיתל הוא מחסום של כניסת נוזלים, וירוסים וחיידקים. כל נזל לאפיתל מסכן את העין.
    הסטרומה: הסטרומה כולל גם את שכבת באומן. היא המשך של הלובן ומקורה ב NEURAL CREST. היא מורכבת מקולגן והעובי הוא nm30 בלבד. יש בה 3 דברים:
    1. הקולגן יושב בתוך מצע
    2. המצע עשוי מחומר שנקרא mps והיום נקרא GAG-זהו גלוקוז עם חלבון והסוג שלו בקרנית נקרא KERATAIN SULFATE.
    3. KERATOCYTES-תאים שתפקידם לייצר קולגן.
    ריכוז המים בסטרומה הוא 75% וזה נקרא מצב של ייבוש מאחר ואם נשים רק את הסטרומה במים היא תספוג 98%. עובדה זו חשובה לשקיפות הקרנית. הסטרומה מורכבת מ20 שכבות קולגן על GAG בניה. שכבות אלה יוצרות שתי וערב. כל סיב קולגן מגיע מלימבוס ללימבוס. סידור זה לא קיים בלובן שם הסיבים יותר עבים (nm100) ומבולגנים. הסידור הזה הוא חד פעמי-כל נזק לסטרומה מתרפא כמו הלובן, בלי סדר, וישאיר צלקת, ואם הפגיעה היא במרכז הסטרומה זה יפגע בחדות הראייה.
    **לאור יש אורך גל. אם נוסיף לו עוד גל של אור בשיווי מופע נקבל התאבכות בונה. האמפליטודה גדלה פי 2. ואם נוסיף גל באי שיווי מופע של 0.5 נקבל התאבכות הורסת, גל אחד מנטרל את השני.

  • שחזור מבחן אנטומיה עינית ד"ר רוטקוף 2009

    1מה לא עובר דרך ממברנת טינון:
    א. ישר עליון
    ב. ישר תחתון
    ג. לבטור
    ד. כלי הדם בדמית

    ג' נכון

    2 מה תפקידו של ה SO?
    א. בביצוע ADDUCTION מבצע בעיקר INTORSION
    ב. ב PRIMARY POSITION מבצע בעיקר INTORSION

    ב' נכון

    3 מה מקור הפגמנט אפיטל בקשתית?
    נוירואקטודרם

    4 מצב בו נפח הדמעות לא משתנה אבל יש יובש, הבעיה היא ב:
    א. תאי גביע
    ב. זייס ומול
    ג. קראוס וולפרין

    א' נכון

    5 מה קובע את מיקום העפעף התחתון?
    א. אורביקולריס בלבד
    ב. לבטור ומולר
    ג. לבטור ועליון ישר
    ד. אורביקולריס ומולר

    ד' נכון

    6 מה זה PINOCYTOSIS?
    מעבר מי הלשכה הקדמית לתוך תעלת שלם

    7 מהם תאי HENLES?
    אקסונים של הקולטנים בפוביאה.

    8 פגיעה ב 2 עורקים ציליארים קדמיים תפגע ב:
    א. עצב הראיה
    ב. תאי הגנגליון
    ג. גוף העטרה

    9 אמא עיוורת צבעים. מה נכון:
    א. 50% מהבנים עיוורי צבעים
    ב. כל הבנים עיוורי צבעים
    ג . כל הבנות עיוורות צבעים
    ד . 50% מהבנות נושאות את הגן
    ב' נכון

    10 איזה עצב נמצא מחוץ לטבעת של זין?
    א. עצב 3
    ב. עצב 5 סעיף 1
    ג. עצב 4

    ג' נכון

    11 מה האזור שמפריד בין החלק החיצוני של העפעף לפנימי?
    א. הקו הלבן
    ב. הקו האפור

    ב' נכון

    12 מה נמצא מלפנים לעפעף?
    א. בלוטות מייבומיאן
    ב. בלוטות זייס ומול
    ג. תאי גביע

    ב' נכון

    13 "תן חיוך"- מפעיל את עצב מס':
    א. 5 סעיף 2
    ב. 7
    ג. 8
    ד. 2

    ב' נכון

    14 איזה אורכי גל נעצרים בקרנית?
    א. 300-400
    ב. 100-200
    ג. 200-300

    ג' נכון

    15 במה שונה שכבת באומן מהסטרומה בקרנית?
    א. יש בה יותר קולגן
    ב. פחות קולגן
    ג. עבה יותר

    ב' נכון

    16 מה זה PLEOMIRPHSM?
    א. שינו מס' התאים
    ב. שינוי גודל התאים
    ג. שינוי צורת התאים

    ג' נכון

    17 למה נועדה ה PUPILLARY MEMBRANE?
    תזונה לעדשה המתפתחת

    18 מה מהבאים אינו פגם מולד?
    א. MITTENDORF DOT
    ב. BERGMISTER'S PAPILLA
    ג. HYALOID CANALE
    ד. משו קטרקט

    ד' נכון

    19 מה הבדל משמעותי בין הדם והאקוויוס?
    א. גלוקוז
    ב. חמצן
    ג. חלבון

    ג' נכון

    20 מהו החיבור בן העפעף וגלגל העין?

    21 איזה חומר מנטרל פעולת ATPAS?
    א. סולפט יוד
    ב. AUBINE

    ב' נכון

    22 מה מהבאים לא קיים אצל לבקנים?
    א. אין להם מלנין פגמנט האפיטל של הקשתית
    ב. העין נראית אדומה בגלל השתקפות של תאי הדם בדמית
    ג. יש להם בעיה בהתפתחות הפגמנט אפיטל ברשתית

    ג' נכון

    23 העורק שמזין את המניפה בעין ימין נפגע. מה יש לבן אדם?
    א. LEFT HEMIANOPSIA

    24 איזו תנועה נוגדת את חוק הרינג?
    א. CONVERGENCE
    ב. מבט ימינה
    ג. פיקסציה של העין המשותקת היא עם פזילה גדולה יותר

    א' נכון

    25 מה לא נכון לגבי עצם העול?
    א. אין בה מערה
    ב. לא נותנת הגנה מלאה
    ג. נמצאת בצד הטמפורלי
    ד. לא זכורה לי האופציה האחרונה אבל זו התשובה הנכונה 

    26 האקסונים של התאים הגנגליונים:
    א. עושים סינפסה עם הביפולרים
    ב. סיבי העצב בעצב הראיה

    ב' נכון

    27 מה לא נוצר מהתאים הקרטוציטים?
    א. קולגן
    ב. GAG (כתוב בשם המלא)
    ג. MPS (כתוב בשם המלא)
    ד. פיגמנט אפיתל של הקרנית

    ד' נכון

    28 איפה עובר העצב האופטי?
    א. בעצם היתד
    ב. בעצמם העול
    ג. בעצם המכבר

    א' נכון

    29 אם מנתח רוצה להכנס לדמית דרך איזה שכבות יכניס?
    א. לחמית, טנון, אפיסקלרה, לובן.
    ב. אפיסקלרה, טנון, לובן, רשתית

    א' נכון

    30 עקיפה היא:
    א. ביחס ישר לגודל האישון
    ב. ביחס הפוך לאורך הגל
    ג. ביחס הפוך לגודל האישון

    ג' נכון

    31 איזה מבין אלה לא עובר שכבת טנון?
    א. כלי דם
    ב. שריר ספירייר אובליק
    ג. ליביטור

    ג' נכון

    32 מי מהחומרים מעביר ממצב הידרופובי להידרופילי?
    א. GAG
    ב. מיוצין
    ג. אקוויס

  • מבחן דוגמא בדיקות אובייקטיביות


    מבחן דוגמא בנושא בדיקות אוביקטיביות.

    בדיקות אובייקטיביות
    רטינוסקופיה
    1. רטינוסקופיה במרחק 50 ס"מ נמצא נייטרלי מבלי לשים שום עדשה. התיקון לרחוק הוא:
    I. 1.50 –
    II. 1.00 –
    III. 2.00 ►►►►► –
    IV. 2.00 +
    2. רטינוסקופיה ממרחק של 3\2 מטר. לפציינט יש מיופיה של 1.00 דיופטר בלי לשים שום עדשה הבודק יראה:
    I. תנועה מהירה עם ►►►►►
    II. תנועה מהירה נגד
    III. תנועת מספריים
    IV. תנועה איטית נגד
    3. רטינוסקופיה במרחק 6 מטר, תנועת עם בכיוון אחד ונגד בכיוון שני זה מצב של:
    I. מיופיה אסטיגטי מורכב
    II. היפרופיה אסטיגמטי מורכב ►►►►►
    III. מה שנמצא במסגרת היא הרפרקציה המדוייקת לאחר נטרול
    IV. אף אחד
    4. אדם עושה רטינוסקופיה במרחק 50 ס"מ מהעין. מיופיה של 1.75 – תופיע בתור:
    I. תנועה מהירה נגד ►►►►►
    II. תנועה מהירה עם
    III. תנועה איטית נגד
    IV. תנועה איטית עם
    5. רטינוסקופיה במרחק 66 ס"מ נמצא ניטרול בלי לשים שום עדשה התיקון לרחוק הוא:
    I. 2.00 –
    II. 1.50 +
    III. 1.50 – ►►►►►
    IV. 2.00 +
    6. ברטינוסקופיה מ1 מטר בלי עדשת עזר יש תנועת עם בכל המרידיאנים. אפשר להגיד ש:
    I. אין מיופיה
    II. אין היפרופיה
    III. אין אסטיגמטיזם
    IV. אין מיופיה אסטיגמטית מורכבת
    V. אף אחד ►►►►►
    7. ברטינוסקופיה ממרחק 1 מטר בלי עדשת עזר יש תנועת נגד בכל הכיוונים:
    I. אין מיופיה
    II. אין היפרופיה ►►►►►
    III. אין אסטיגמטיזם
    IV. אין מיופיה אסטיגמטית מורכבת
    V. אף אחד
    8. מיופ צעיר של 1.50 – מסתכל על מטרה קטנה ברטינוסקופ שמחזיקים ב67 ס"מ ללא עדשת עשר. עם איזו עדשה תגיע לנטרול:
    I. 1.00 –
    II. ►►►►► PL
    III. 0.50 +
    IV. הכל נכון
    V. אף אחד
    9. פציינט עם mixed אסטיגמטיזם נבדק ברטינוסקופ מינימום ציוד לעשות בדיקה הוא:
    I. כל העדשות
    II. עדשת + ספייר ו – ספייר
    III. עדשה + ►►►►►
    IV. עדשה –
    10. כל הבאים נכונים בקשר לרטינוסקופיה פרט ל:
    א. אקומודציה של הבודק משפיעה על תוצאות הבדיקה ►►►►►
    ב. במרחק 50 ס"מ מיופיה של 1.25- תיתן תנועת עם מהירה
    ג. במרחק 66 ס"מ מיופיה של 1.75- תיתן תנועת נגד מהירה
    ד. אקומודציה של הנבדק מוסיפה מינוס לתוצאה
    11. בבואת הרפלקס שרואים ברטינוסקופ הנמצאת באישון הפציינט:
    I. על הרשתית ►►►►►
    II. בנקודה הרחוקה
    III. בנקודה הקרובה
    12. רטינוסקופיה ב 6 מטר תנועה עם בכיוון ונגד בכיוון שני זהו מצב של:
    I. מיופיה אסטיגמתית מורכבת
    II. היפרופיה אסטיגמטית מורכבת
    III. מה שנמצא במסגרת היא הרפרקציה המדוייקת לאחר נטרול
    IV. אף אחד ►►►►►
    13. לפציינט יש תיקון רפרקטיבי +1.00\-2.00×90 בביצוע רטינוסקופיה במרחק 67 ס"מ ללא עדשת עזר תנועת הרפלקס תהיה:
    I. עם ב2 הכיוונים ►►►►►
    II. נגד ב2 הכיוונים
    III. עם בכיוון אחד ונגד בשני
    IV. עם בכיוון אחד ונטרול בשני
    14. סיימת רטינוסקופיה במרחק 67 ס"מ ללא עדשת עזר ומצאת במסגרת הבדיקה –1.00\-1.00×90 אם אתה מתקרב ל50 ס"מ מהפציינט הנטרול ייקבע שוב אם תהיה במסגרת הבדיקה הממצא:
    I. –0.50\-0.50×90
    II. ►►►►► –0.50\-1.00×90
    III. –1.00\-0.50×90
    IV. –1.50\-1.00×90
    15. למה בבדיקה ע"י רטינוסקופ יש אופטומטריסטים שמתחילים עם עדשה חיובית 2.00 + או יותר לפני העין הלא נבדקת:
    I. כדי לבטל מרחק בדיקה
    II. כדי לבטל אקומודציה ►►►►►
    III. כדי להקל בחיפוש ציר
    IV. יותר קל לזהות את התנועה
    16. בודקים במרחק של 3 מטר פציינט מיופ של 3 דיופטר ע"י רטינוסקופ התנועה היא:
    I. עם הכיוון
    II. נגד הכיוון ►►►►►
    III. אין תנועה
    17. בודקים פציינט היפרופ של 2 דיופטר ע"י רטינוסקופ כדי לקבל ניטרול יש לנו להתרחק מהפציינט ב:
    I. 2 מטר
    II. 50 ס"מ
    III. 1.5 מטר
    IV. אין אפשרות לקבל ניטרול ►►►►►
    18. בבדיקה ע"י רטינוסקופ האופטומטריסט לא מגלה כיוון או מהירות התנועה- מה השלב הבא:
    I. זה מצב של ניטרול
    II. אין מה להמשיך בבדיקה
    III. הוא ממשיך בעזרת עדשות + או – ►►►►►
    IV. זה מצב של פתולוגיה
    19. MEM? :
    I. קרטוקונוס
    II. שיטה להתאמת ע"מ
    III. רטינוסקופיה ►►►►►
    20. להיפרופ 2.00 + עושים רטינוסקופיה ממרחק 67 ס"מ :
    I. תהיה תנועת מהירה
    II. תהיה תנועה מהירה ועמומה
    III. תהיה תנועה עמומה וחדה
    IV. תהיה תנועה איטית ועמומה ►►►►►
    21. מראה concave (קמורה) ברטינוסקופ:
    I. הופכת תנועת עם לנטרול
    II. הופכת תנועת נטרול במראה אחת לחוסר נטרול במראה השני
    III. עם במראה השטוחה יהיה נגד לכן יהי נטרול
    IV. אף אחד מהתשובות ►►►►►
    Rexotropia. 22 שרוצים לעשות עליה רטינוסקופיה מה עושים:
    א. נכסה עין ימין ונעשה רטינוסקופיה על עין שמאל קודם
    ב. נכסה עין שמאל ונעשה רטינוסקופיה קודם על ימין ►►►►►
    ג. לא נכסה בכלל
    23. רטינוסקופ במצב concave:
    א. יהפוך רפלקס של היפרופ לwith
    ב. יהפוך רפלקס של מיופ לwith
    ג. ישמור על נטרול בנקודה הרחוקה ►►►►►
    24. באיזה מצב אפשר לעשות רטינוסקופיה בלי עדשה אופטלמית:
    א. היפרופ אסטיגמטי מוכב
    ב. היפרופ אסטיגמטי פשוט
    ג. צילינדר מעורב
    ד. מיופ אסטיגמטי מורכב ►►►►►
    25. מרשם 90* 2.00- / 1.00+ ב RET 1.50- ב 67 ס"מ רואים
    א. עם ב 2 כיוונים ►►►►►
    ב. נגד ב 2 כיוונים
    ג. עם באחד נגד בשני
    ד. נגד באחד נטרול בשני
    26. עושים RET ממרחק 1 מטר ויש תנועת עם בכל הכיוונים יש להניח:
    א. אין מיופיה
    ב. אין היפראופיה
    ג. אין אסטיגמציה
    ד. יש מיופיה פחות מ – 1 ►►►►► D
    27. RET מוצאים נטרול בציר ראשון ונגד עבה ומהיר בציר שני
    א. מתרחק מהנבדק, הנגד הופך לנטרול והנטרול הופל לנגד
    ב. מוסיף D0.75- ציר הנטרול יהפוך לנגד
    ג. בודק 45 מעלות בין הצירים, יהיה תנועת עם
    ד. מוסיפים 0.75+ הניטרול הופך לנגד, והשני ייתן רפלקס יותר איטי ופחות חזק ►►►►►
    28. כשעושים RET לפציינט
    א. לשים אוקלודר על עין R כשבודקים L
    ב. לשים אוקלודר על עין L כשבודקים R
    ג. לעשות עין שמאל לפני עין ימין
    ד. אף אחד מהנ"ל ►►►►►
    29. צריך 12.00- RX ברטינוסקופ תראה רפלקס
    א. עמום ומהיר
    ב. איטי ובהיר
    ג. מהיר ובהיר
    ד. איטי ועמום ►►►►►
    30. הרפלקס שנראה לבודק ברטינוסקופיה הוא
    א. מדומה
    ב. מדומה וישר
    ג. ממשי והפוך ►►►►►
    ד. ממשי וישר
    31. היפראופ של 2.00+ לא מתוקן, ללא עדשות עזר ברטינוסקופיה רפלקס
    א. עמום ואיטי ►►►►►
    ב. עמום ומהיר
    ג. חזק ואיטי
    ד. חזק ומהיר
    32. ב – MEM מוסיפים עדשה כדי
    א. לוודא את ערכת הבודק
    ב. לנטרל אקומודציה ►►►►►
    33. ברטינוסקופיה מה לא נכון ?
    א. רטינו ממרחק 1 מטר למיופ של 0.75 נראה תנועת נגד ►►►►►
    ב. רטינו ממרחק 1 מטר למיופ של 1.75 נראה תנועת נגד
    ג. אקומודציה של הנבדק בעין תוצאות (-) יותר
    34. בבדיקת RET הסליט הוא ב-45 מעלות ומקבלים 3.00+ וב135 מעלות מתקבל 5.00+ מרחק בדיקה 50 ס"מ מה המרשם:
    א. ►►►►► +3.00/-2.00*135
    ב. +3.00/+2.00*135
    ג. +5.00/-2.00*45
    35. בבדיקת MOHINDRA מה נכון?
    א. בדיקת רטינוסקופיה ציקלופלגית נותנת תוצאה נמוכה יותר מבדיקה זו בחצי דיופטר.
    ב. מבצעים את הבדיקה בחושך ►►►►►
    ג. סוגרים עין אחת
    ד. אם בודקים בחצי מטר מורידים 1.25 דיאופטר.
    36. נטרול ב- 1 מטר באקס 90
    נטרול ב- 0.50 מטר באקס 180
    מהו המרשם?
    א. 1.00-1.00 ב- 180 ►►►►►
    ב. 1.00-1.00 ב- 90
    37. רטינוסקופיה ממרחק 2.00- 50 ס"מ נמצא 5.00+ באקסיס 45 ונמצא 7.00+ בציר 135 מה המרשם
    א. 135* 2.00- / 5.00+ ►►►►►
    ב. 45* 2.00- / 5.00+
    ג. 45* 2.00+ / 5.00+
    ד. 135*2.00+/5.00+
    5
    אופטלמוסקופיה
    1. באופטלמוסקופיה בודקים את הדיסקה לפני הרשתית בגלל:
    I. שזה יגיד לנו אם הפציינט רואה טוב
    II. שזה הכי קרוב לזגוגית
    III. שזה לא יסנוור את הפציינט ►►►►►
    IV. העורקים צרים ביותר שם
    2. באופטלמוסקופיה ישירה מוצאים בהשוואה לאי ישירה:
    I. תמונה יותר גדולה
    II. שדה ראיה גדול יותר
    III. דמות הפוכה
    IV. קושי לראות דרך האישון ►►►►►
    3. פציינט 2.00 – שהדיסקה שלו מורם ב2\1 מ"מ הדיסקה תיראה ברור עם איזו עדשה באופטלמוסקופ:(וורמינגטון מצגת 2 אופטלמוסקופיה שקופית 7)
    I. –0.50
    II. ►►►►► +1.50
    III. –2.50
    IV. –3.50
    4. במקרה של אקסנטריק פיקסשיון המכשיר שיעזור באבחנה הוא:
    I. אופטלמוסקופ
    II. רטינוסקופ
    III. קרטומטר
    ►►►►► Visuscope. IV
    5. בודק מיופ לא מתוקן של 5.00- בודק פציינט שהוא היפראופ של 6.00+ כדי לראות את הדיסקה הוא יכניס לאופתלמוסקופ עדשה של
    א. 6.00+
    ב. 5.00-
    ג. 1.00+ ►►►►►
    ד. 11.00+
    6. שדה הראיה באופתלמוסוקפיה ישירה הוא בערך (וורמינגטון אופטלמוסקופיה 1 /17)
    א. רוחב דיסקה אחת
    ב. רוחב 2 דיסקאות ►►►►►
    ג. רוחב 3 דיסקאות
    ד. רוחב 4 דיסקאות
    7. באופתלמוסקופ מה נראה כאשר יש פיגמנטציה בעדשה ? (אופטלמוסקופ יה 1 שקופית 27)
    א. שחור על גבי אדום ►►►►►
    ב. לבן על גבי אדום
    ג. לבן על גבי שחור
    ד. אדום על גבי לבן
    8. בודק באופתלמוסקופ לא ישיר מתקרב לנבדק כדי
    א. לבדוק את הפרטים ברישתית ►►►►►
    ב.לתת יותר אור ברישתית
    ג. לראות יותר אור דרך אישון צר
    9. באופתלמוסקופיה ישירה מה לא נכון?
    א. ההגדלה בבדיקת עין היפרופית היא יותר מאשר בעין מיופית ►►►►►
    ב. הבודק 2.00+ והנבדק 3.00+ העדשה שאיתה נראה את הפונדוס היא 5.00+
    ג. ההגדלה בהתבוננות בפונדוס היא 15X
    10. בבינוקולר INDIRECT OPHTALMOSCOPE , מה מהבאים נכון?
    א. תמיד עדשה קונקייב בעינית.
    ב. בכח עדשה קטן מרחיקים את העדשה מהפציינט ►►►►►
    ג. בכח עדשה גדול מרחיקים את העדשה מהפציינט
    בדיקות לחץ
    1. מה לא נכון:
    I. בטונומטר גולדמן נוקשות העין לא משפיעה ►►►►►
    II. בשיוץ עדיף שהנבדק יישכב
    III. כאשר פציינט עבר לייזיק צריך להעלות את הממצא שיצא
    2. מה לא נכון?
    א. הקרטומטר בודק רק 3.7 מ"מ מרכזיים
    ב. ה- NCT (air- puff) נותן קריאות נמוכות מדי בקרניות קשיחות ►►►►►
    ג. המשטח הקדמי של הקרנית נותן ¾ מכוח התשבורת של העין
    3. טונומטר, מה לא נכון?
    גולדמן- לא מושפע מעובי הקרנית ►►►►►
    שיוץ בשכיבה
    טונומטר פרקינס עם טיפות אלחוש
    AIR PUFF סריקה ראשונית לגלו'
    4. בגולדמן טונומטר איפה נשים את ה- BIPRISM ? נתון קרטומטריה: 45/49 באקס 90.(מסמך וורד וורמינגטון דף 10)
    א. 2- / 0 מעלות ►►►►►
    ב. 2- / 45 מעלות
    ג. 2- / 90 מעלות
    ד. כל אחד מהנ"ל
    אוטורפרקטומטר
    1. רפרקטומטר אוטומטי העובד על עיקרון של 2 חרירים (pinhole) בנוי לפי העיקרון: (וורמינגטון מסמך וורד אוטורפרקטומטר)
    I. מדוקס
    II. וורט worth
    III. בגוליני
    IV. שיינר ►►►►►
    2. במה האוטורפרקטומטר פחות טוב: (וורמינגטון מסמך וורד עמוד 10)
    I. צילינדר גדול
    II. צילינדר אלכסוני
    III. צילינדר קטן ►►►►►
    IV. תמיד מדוייק
    קרטומטר/מיפוי קרנית
    1. במה תטעה יותר בקרטומטר:
    I. צילינדר אלכסוני ►►►►►
    II. צילינדר קטן
    2. קרטומטר לא יכול לבדוק:
    I. קרנית עם קרטוקונוס
    II. קרנית עם שריטה ►►►►►
    III. עם מיופיה
    IV. קרנית אירגולרית
    3. קרטומטר לא מבדיל:
    I. אסטיגמציה רגולרי ואי רגולרי
    II. מיופ או היפרופ ►►►►►
    4. דמות פורקנייה מס' 1 באה לידי ביטוי ב (ויקיפדיה purkinje images)
    א. רטינוסקופיה
    ב. קרטומטר ►►►►►
    ג. גולדמן טונומטר
    5. רוצים לעשות קרטומטר לפציינט שעבר PRK מהן (מצגת קרטוקונוס סילברט21)
    א. 1.00+ שירחיב את הטווח ל D6.00 למטה – קרטוקונוס
    ב. 1.00- שיפחית את הטווח ל D9.00 למעלה
    ג. 1.25+ שירחיב את הטווח למעלה ב D9.00
    ד. 1.00- שיפחית את הטווח למטה ב – D ►►►►► 6.00
    6. טפוגרפיה קרנית מה לא נכון ?
    א. ככל שהמשטח אדום כתום קרנית יותר קמורה
    ב. ככל שהקרנית יותר קמורה PLASIDO יותר קרובים
    ג. הנתונים המספריים שמקבלים נותנים מידע מצומצם לגבי איזור מצומצם בקרנית. ►►►►►
    7. קרטומטר על פציינט עם קרטוקונוס כיצד נבצע?(מצגת קרטוקונוס סילברט 21)
    א. נוסיף 1.25+ שירחיב את הטווח ב9.00+ ►►►►►
    ב. נוסיף 1.00+ שירחיב את הטווח ב6.00-
    ג. נוסיף 1.00- שירחיב את הטווח למטה בD8
    ד. נוסיף 1.25+ שירחיב את הטווח למטה ב-D5.00
    8. מה נראה במיפוי קרנית של פציינט שעבר ניתוח לייזר?
    א. קרנית רגילה
    ב. ככול שיוצאים מאיזור האישון יש יותר אברציות ►►►►►
    ג. איזור עגול ובתוכו button (central island)
    סליט לאמפ
    1. עם איזה תאורה בסליט בודקים את האנדותל:
    I. סקלרוטיק סקטר
    II. פרלל פייפט
    III. אופטיק סקשון
    IV. ספקולר רפלקשון ►►►►►
    2. העקרון של מראה חשוב לאיזה מכשיר:
    I. קרטומטר
    II. מנורת סדק ►►►►►
    III. לייזר
    IV. פוקומטר
    3. איך בודקים CONJUNCTIVA ב – SLIT LAMP
    א. WIDE PARALEL PIPED
    ב. NEROW PARALEL PIPED
    ג. DIFUSED ILLUMINATION ►►►►►
    ד. OPTIC SECTION
    4. אם יש צלקת ישנה על הקרנית
    א. נראה ע"י פלורסין
    ב. נראה ע"י אופטיק סקשון
    ג. נראה ע"י אופטיק סקשון בסטרומה ►►►►►
    ד. נראה בדיפיוזד באנדותל
    ה. 1+2
    ו. 1+3
    ז. 1+2+3
    5. איך נראה אפיתליום מיקרוציסט בסליט ?
    א. DIRECT
    ב. RETRO ►►►►►
    ג. OPTIC SECTION
    ד. DIFUSE
    6. איך נראה FUCHS DYSTROPHY בסליט?
    א. תאורה ישירה עם O.S
    ב. תאורה ישירה עם P.P
    ג. CONICAL BEAM
    ד. תאורה עקיפה ►►►►►
    7. ניתן לזהות בצקת מרכזית בקרנית central corneal clouding ע"י תאורה במנורת סדק בצורת:
    א. פרללפייפט (סדק ברוחב 2מ"מ) (מאיירס שקופית 33)
    ב. ►►►►► sclerotic scatter
    ג. חתך דק
    ד. החזר ספקולרי specular reflection
    8. בסליט עם תאורה ישרה direct illumination בודקים:
    I. כל השכבות של הקרנית
    II. אפיתל, אנדותל
    III. באומן, סטרומה, דצמט ►►►►►
    IV. סטרומה
    9. אור ירוק ב SLIT
    א. להבדיל בין כלי דם לפיגמנט ►►►►►
    ב. להערכת רישתית

  • הורדת משקפיים לפני גיוס ליחידה מובחרת

    מתוך קבוצת פייסבוק "אופטומטריסטים בישראל"

    Meir Ben-Varon‎ שלום לחברי הפורום היקרים.
    אני זקוק לעזרתכם במידה ואתם מתמצאים בבירוקרטיה הצה"לית.
    יש לי מטופל בעל מוטיבציה עילאית להגיע ליחידה מובחרת. בהחור בעל מיופיה של -1.75 בעין אחת ובשניה -2.75 עם צילינדר -0.75 עם הכלל בשתי העיניים.
    מאחר ולא יוכל להתקבל ליחידה בה הוא מעוניין בגלל סעיף המשקפיים, הוא מצא מנתח שיסכים לבצע ניתוח רפרקציה. רק אציין שלעלם החמודות טרם מלאו 17!!!!!!!!!!
    השאלה היא כזו : אם הסעיף מתבטל לאחר ניתוח הרפרקציה, האם הוא מתבטל גם לאחר טיפול ORTHO K?
    אשמח אם תוכלו לברר לי עם סמכות בעלת ידע בנושא.
    תודה מראש

    Optisource אופטיסורס איך הוא יודע שלא יוכל?

    Optisource אופטיסורס אם ניתוח אז לדעתי פי אר קיי ולא לאסיק שגורם לקרנית להיות פגיעה יותר לאחר הניתוח.

    Tamir Debi למרות שיהיה לו פרופיל 97, העובדה שהוא עבר ניתוח ימנע ממנו ליתקבל ליחידות מובחרות סעיף ליקוי 68611.
    י

    Tamir Debi אורטו-קיי זו אופציה לא פשוטה כי בטירונות של קרבי אני בספק אם יהיה לו זמן לפרוצדורה שזה דורש.

    Joseph Haver Optometrist תתייעץ עם ד"ר יורם ביגר הוא מייעץ לחיל האוויר

    Joseph Haver Optometrist ניראה לי שיש הגבלה לניתוחי רפרקציה וללאסיק בפרט ואם לא אני מניח שצריך להיות משום שאני לא הייתי שולח מישהו עם FLAP ליחידה מובחרת

    Refael Mesika מאיר שלום,
    יום 16 נובמבר‏ בשעה 12:41‏ · אהבתי

    Refael Mesika ליאורה לויאן האופטומטריסטית של ירפ"א 112 היא האוטוריטה בעיניין.

    Ron Meidan איך קובעים את הפרופיל? לפי חדות ראייה לא מתוקנת בעין הטובה? בשתי העיניים? לפי המרשם?

    Nati Sasonov שלום מאיר,

    הנושא בבדיקה אני מקווה לעזור לך בהקדם האפשרי.

    נתי ששונוב

    Meir Ben-Varon שלום לחברי הפורום, להלן תשובת המקור המוסמך טרייה מהבוקר. ככלל הבדיקות קפדניות בהרבה כאשר מדובר בקורס טייס לעומת היחידות האחרות. ולכן טיפול באורתוקרתולוגיה יתגלה בקלות ולא יתקבל למסלול. ואילו ביחידות האחרות יתכן שלא יתגלה התהליך. ואם במהלך המסלול יתגלה שמרכיב משקפיים לא בהכרח ינופה מהמסלול בו הוא נמצא (כיוון שמיופיה יכולה להתפתח במהלך השירות הצבאי). כמובן שהמשך התהליך של הרכבת עדשות מגע לחייל קרבי הוא בעייתי בפני עצמו. אך מדובר כאן על שאלת הקבלה ליחידה הקרבית (מבלי להתעסק בעניין האתי הנוגע לדבר). תודה לכל המשיבים.

    Ron Meidan חברים, יש לנו לא מעט מטופלים אשר נעזרו בנוירוויז'ן (רוויטלויזן) על מנת לשפר את הראייה הדרושה להם לשירות הצבאי. חלקם היו מועמדים לשירות בטחוני, אשר רצו לשפר עין עצלה, או חדות ראייה ללא משקפיים על מנת להעלות את הפרופיל. חלקם הם דווקא קצינים מבוגרים, אשר חשים שהפרסביופיה מפריעה לתפקוד שלהם, וביקשו לדחות את הצורך במשקפי הקריאה. בשונה מאורתו קיי, השיפור בעזרת נוירוויז'ן (רוויטלויזן) אינו זקוק לתחזוקה כלשהי (כמו למידה של רכיבה על אופניים…).

    Meir Ben-Varon הי רון, בסוגיה המוזכרת לעיל הטיפול לא יהיה כ"כ אםקטיבי -2.75 עם -0.75 צילינדר.
    יום שלישי‏ בשעה 14:06‏ · אהבתי

    Eyal Berko שלום רון,
    בוא תספר לנו קצת…
    מה מידת השיפור שאתם מצליחים להשיג, מבחינת מספר, חדות ראייה ובאילו מספרים.
    מעניין…

    Ron Meidan מאיר- תודה על ההערה, לא שמתי לב למרשם הספציפי בדיון. אייל- טכנולוגיית נוירוויז'ן משפרת את הראייה הנוירולוגית, ללא שינוי הרפרקציה של העין. השיפור הממוצע הוא של 2.5 שורות בחדות הראייה והכפלה של הרגישות לניגודיות (Contrast Sensitivity). על מנת שלא לעשות שימוש פרסומי מופרז בקבוצה, אשלח לך פרטים נוספים דרך תיבת הדואר האישית.
    רון

    Eyal Berko בכיף. אשמח.

    Arza Fruchter איל תנסה אתה נוירויזן………. אם יעבור לאסיק או ניתוח כל שהוא לא יעמוד בקרטריונים.

  • בדיקת אדום ירוק

    האם בדיקת אדום ירוק חשובה? מה הבדיקה הזו ואיך יש לעשות בדיקת אדום ירוק, בחושך מוחלט? באור חלקי?
    בדיקת אדום ירוק היא המשך…

  • סיכום כנס של חוגי קרנית, רפרקציה וגלאוקומה 11.11.11.

    כנס משולש- חוג קרנית, רפרקציה וגלאוקומה

    אתמול הייתה לי הזכות להשתתף בכנס המשולש, וליהנות מעדכונים חדשים וחמים:

    -בהשתלה קרנית מלאה,יש לנו פי 2-3 לחץ תוך עיני מאשר השתלת קרנית חלקית
    -השימוש בסטרואידים לאחר ההשתלה גורם לגלאוקומה,יש לעבור לסטרואידים חלשים.
    -יש לבצע קונטרה אינדיקציה של: גיל, היסטוריה משפחתית, מחלות קולגן, מיופיה גבוהה,סכרת(סוג 1)
    -אצל חוליי גלאוקומה יש להשתמש בתרופות ללא חומר משמר.
    -פופולארי, בניתוח גלאוקומה השתלת מסתמים, 89%-100%,הצלחה בשנה הראשונה.
    -יש לפתור את בעיית הגלאוקומה לפני השתלת קרנית.- חולה מאוזן התנאי.!!
    -אחרי השתלת קרנית חלקית , ישנו שימוש קצר בסטרואידים.
    -מעורבות הקרנית בגלאוקומה מולדת. הסיבה הנוספת לעכירויות .גורם אמבריוגני
    -אסטרזיז=גמישות הקרנית והאלסטיות שלה, מדד חשוב לתוצאות הבדיקות, וכן גמישותה יורדת אחרי ניתוחי רפרקציה.
    -לבצע מודיפיקציה חדשה לאחר ניתוח הרפרקציה, כי כל הספקטרום של הקרנית משתנה.
    ישנה רגרסיה בלחץ התוך עיני אצל מיופים לאחר לאסיק, הפיך.
    -אצל 75% מחולי הגלאוקומה השימוש בתרופות יגרום ליצירת מחלות במשטח העין ולהפך.

     

  • יום בריאות העין‬ נצרת, יום שישי 18-11-2011

    ‫‫יום בריאות העין‬
    ‫רפואת עיניים מונעת בקרב האוכלוסייה הערבית
    נצרת, יום שישי 18-11-2011 | מרכז תרבות עירוני ע"ש מחמוד דרוויש‬

    ‫אלפי אנשים בישראל מאבדים מדי שנה את הראייה. חלק גדול ממקרים אלה ניתן למניעה באמצעות מודעות ובדיקה פשוטה‬ אצל רופא העיניים. עמותת לראות מזמינה אתכם ליום בריאות העין בשיתוף איגוד רופאי העיניים בישראל.‬
    ‫עמותת לראות – לחקר בריאות העין ומניעת עיוורון בישראל פועלת להגברת המאמץ המחקרי ברפואת עיניים, למציאת‬ ‫טיפולים יעילים למיגור מחלות הגורמות לעיוורון, וכן להעלאת המודעות הציבורית לחשיבותה של רפואת עיניים מונעת.‬

    ‫ההשתתפות בכנס אינה כרוכה בתשלום אך מחייבת רישום מוקדם באתר העמותה:‬

    ‫תכנית הכנס:‬
    08:30-9:00 רישום והתכנסות‬

    09-9:15 ברכות‬
    ‫ראש עיריית נצרת – מר ראמז ג'ראייסי‬
    ‫יו"ר איגוד רופאי העיניים – פרופ' חנא גרזוזי‬
    ‫מנכ"ל עמותת לראות – גב' נדין הולנדר‬

    ‫9:15-10 מידע אודות מחלות עיניים נפוצות (חלק א')‬
    ‫מנחה: ד"ר ענאן עבאסי‬
    15-9:30:‫9 מחלות רשתית, סכרת ‪ – AMD‬ד"ר נאיל מזאווי, בי"ח העמק וביה"ח הצרפתי נצרת‬
    9:30-9:45 חידושים בנושא קטרקט – פרופ' חנא גרזוזי, מנהל מחלקת עיניים בי"ח בני ציון‬
    ‫9:45-10 חידושים בטיפולי קרנית והשתלות קרנית – ד"ר רנין שחאדה, בי"ח בני ציון‬

    ‫10-11 פנל קופות חולים – על השירותים לאוכלוסיה הערבית כיצד לעודד בדיקות עיניים ?‬
    ‫מנחה: פרופ' חנא גרזוזי‬
    ‫ד"ר טנוס כורזום – מנהל מנהלת הכללית בנצרת, שרותי בריאות כללית‬
    ‫ד"ר רן לין – מנהל מחוזי צפון, קופת חולים מאוחדת‬
    ‫ד"ר חנא חורי – רופא מחוזי צפון, קופת חולים מכבי‬
    ‫ד"ר יולנדה פרידריך – קופת חולים לאומית‬
    ‫גב' ראוויה חדאד – מפקחת מחוזית של אגף השיקום, השרות לעיוור‬

    ‫11-11:20 הפסקה וכיבוד קל‬

    11:20-12 מידע אודות מחלות עיניים נפוצות (חלק ב')‬
    ‫מנחה: ד"ר עאדל בארברה‬
    11:20-11:35-מחלות עיניים אצל ילדים – ד"ר ענאן עבאסי, בי"ח בני ציון‬
    ‫11:35-11:50 לייזר ‪ crosslinking‬וקרטוקונוס – ד"ר עאדל ברבארה, מנהל הדסה אופטימל חיפה‬
    ‫11:50-12:25 חידושים בניתוחים פלסטיים – ד"ר עבד מוקארי, בי"ח העמק‬

    ‫12:05-13 פנל סיום‬
    ‫מנחה: נדין הולנדר‬
    ‫ד"ר ג'ין גארת, בי"ח לעיניים סנט ג'ון ירושלים‬
    ‫נציגי עמותות: עמותת לראות – הגב' נדין הולנדר,‬
    ‫עמותת נמ"ג – מר גדעון נאור, עמותת אלמנארה – עו"ד עבאס עבאס‬

    ‫פרטים נוספים באתר העמותה: ‪ www.eyes.org.il‬ או בטלפון:09-9518475

    הודעה מעמותת לראות:

    אנו מזכירים שוב שהכנס יתקיים במרכז תרבות עירוני ע"ש מחמוד דרוויש בנצרת ביום שישי ה – 18 בנובמבר בין השעות 08:30- 13:00 וישתתפו בו מיטב רופאי העיניים בארץ.
    בכנס ידונו בדרכי טיפול מניעתיים ובקידום כבדי הראייה והעיוורים בחברה ויתקיים פאנל של ארבע קופות החולים בארץ לגבי דרכי טיפול בחולים אלו.
    הכנס מיועד לרופאים, אופטומטריסטים, אנשי צוות רפואי, עובדים סוציאליים וכמובן לקהל הרחב.

    אם מישהו מחבריכם עדיין לא נרשם אבל רוצה להגיע – נשמח לראותו או לראותה גם ללא הרשמה מוקדמת.

    אנו מודעים שאולי יהיה מזג אוויר גשום אבל אצלנו בכנס יהיו מאפים חמים והרבה שתייה חמה!

    מצפים לראותך!

    אנחנו לרשותך בכל עזרה או מידע נוסף.

    בברכה,
    אורלי

    אורלי בן דוד
    עמותת לראות
    טל': 09-9518475
    דוא"ל office@eyes.org.il
    פקס: 1539-9-9518475

  • יום בריאות העין‬ נצרת, יום שישי 18-11-2011

    ‫‫יום בריאות העין‬
    ‫רפואת עיניים מונעת בקרב האוכלוסייה הערבית
    נצרת, יום שישי 18-11-2011 | מרכז תרבות עירוני ע"ש מחמוד דרוויש‬ המשך…

  • קרנית: שטוחה עם סיליקון

    שטוחה עם- סיליקון

  • ocp עדשות מגע רכות במחלת ocular cicatrial pemphigoid

    OCP  תיאור מקרה של שימוש עם עדשות מגע רכות במחלת OCP (בקובץ PDF)

    צולם ע"י J&J ישראל