חלק 15 מתוך 26 בקורס פרמקולוגיה כללית ועינית
שנה ד סמסטר א · שנת החומר: לא ידועה · סוג: סיכום · כל הקורסים לפי שנים

כשאנחנו רושמים או ממליצים על טיפה, אנחנו מניחים שמישהו כבר הוכיח שהיא בטוחה ושהיא עובדת. ההנחה הזו היא תוצאה של כמה אירועים בהיסטוריה, חלקם טרגיים. ההרצאה הראשונה בקורס התחילה דווקא מהם.

מתוך סיכום הרצאה 1 בקורס פרמקולוגיה כללית ועינית, שנה ד סמסטר א בבר אילן. בסיכום לא מצוין שם המרצה.

הניסוי המבוקר הראשון

ב-1747 חילק רופא הצי הבריטי ג׳יימס לינד שנים עשר מלחים חולי צפדינה לזוגות, ונתן לכל זוג תוספת אחרת. מי שקיבלו הדרים החלימו מהר בהרבה. זה נחשב לאחד הניסויים המבוקרים הראשונים, הרבה לפני שידעו שצפדינה נובעת מחוסר בוויטמין C.

קודם כול לא להזיק

ב-1937 שווק בארצות הברית סירופ של סולפנילאמיד שהומס בדיאתילן גליקול, ממס רעיל. יותר ממאה אנשים מתו. בעקבות זה נחקק ב-1938 חוק שחייב להוכיח שתרופה בטוחה לפני שיווק. החוק עדיין לא דרש להוכיח שהיא יעילה.

תלידומיד

בסוף שנות ה-50 שווקה באירופה תרופת הרגעה בשם תלידומיד, שניתנה גם נגד בחילות בהריון. אלפי תינוקות, לפי ההערכות יותר מעשרת אלפים, נולדו עם פגמים קשים בגפיים, פוקומליה. בארצות הברית התרופה לא אושרה, כי פרנסס קלסי, בודקת ב-FDA, סירבה לאשר אותה בלי נתוני בטיחות מספקים. בארצות הברית נרשמו רק מקרים בודדים, בעיקר ממנות ניסיון.

מה השתנה ב-1962

אחרי פרשת תלידומיד תוקן החוק האמריקאי: מאז יש להוכיח גם יעילות, במחקרים מבוקרים, ולא רק בטיחות, ונדרשת הסכמה מדעת של המשתתפים. מכאן התפתחה הדרישה לראיות שמכירים היום. תלידומיד עצמה חזרה לשימוש מוגבל, למשל במיאלומה נפוצה, תחת פיקוח הדוק.

למה תרופה חדשה יקרה

מתוך אלפי מולקולות שנבדקות במעבדה, רק מעטות מגיעות לניסויים בבני אדם, ובדרך כלל אחת מגיעה לשוק. הפטנט נרשם מוקדם, כבר בשלב המעבדה, ותקף כ-20 שנה. עד שהתרופה מאושרת עוברות לרוב כעשר שנים, ולכן נשארות לחברה שנים מעטות להחזיר את ההשקעה. כשהפטנט פג, מגיעות תרופות גנריות והמחיר יורד.

שימוש מחוץ להתוויה

אחרי שתרופה אושרה, רופא רשאי לרשום אותה גם להתוויה אחרת. אבל האחריות עליו, ולכן כדאי שתהיה לכך תמיכה בספרות. למחלות נדירות יש מסלולים מיוחדים, עם תמריצים לחברות ולעיתים מחקרים קטנים יותר, אבל עדיין צריך להראות בטיחות ויעילות.

קריאה נוספת באתר

המידע בכתבה נועד להעשרה כללית בלבד. הוא עלול להיות חלקי, לא מעודכן או לא מדויק, ואינו מחליף בדיקה או ייעוץ אישי. בכל שאלה לגבי הראייה או בריאות העיניים יש לפנות לאופטומטריסט או לרופא עיניים.