על ידי optometry_n2pstv | דצמ 24, 2011 | נהלי בדיקות דר. שריידר |
הקובץ מכיל תמונות. ראה מסמך PDF על שיטת השמש ברפרקציה הכולל קובץ מקורי עם התמונות.
משתמשים בשיטה זו אם יש לפעמים בדיקות אחרות שאינן אמינות.
בדיקה זו מאוד מדויקת במידה ומבצעים אותה נכון.
השיטה מתחילה משתי נקודות מוצא:
1) בלי רטינוסקופיה בכלל
2) אחרי רטינוסקופיה, אבל לאחר הורדת הצילינדר לחלוטין.
בתחילת הבדיקה הזו אסור שיהיה צילינדר מול העין, אחרת היא לא תצליח.
המטרה בשלב הראשון היא להגיע לערפול שמוריד את החדות לבערך 6/9- 6/12, כל עוד הנבדק בערפול השיטה הזו עובדת.
שיטה אחת: נעשה בסט ספיר בלי רטינוסקופיה (נתחיל מפלוס גבוה ונוריד אותו עד שהוא יתחיל לראות) ואז נערפל אותו.
שיטה שניה: נבצע רטינוסקופיה, אחרי הרטינוסקופיה הנבדק מעורפל (לא נוריד את מרחק הבדיקה), ואם מצאנו צילינדר נוריד אותו.
ערפול- מצב בו עיגול מיעוט הטשטוש הוא מיופי, נמצא לפני הרשתית.
דוגמה:
-3.00 -1.50 X 90 אלו המשקפיים שהנבדק אמור לקבל בסוף
-3.00
-4.50
אחרי רטינוסקופיה עשינו התוצאה שקיבלנו היא: -1.00 -1.50 X 90
לצורך הבדיקה נוריד את הצילינדר ונקבל רק: -1.00 ספר
במצב זה נקבל על הרשתית:
H V
בשלב הראשון נערפל את האדם
ואז נראה לו את השעון:
נשאל אותו אם הוא רואה את הקווים, אם הוא אומר כן זה טוב, אם הוא אומר לא נבין שהוא מעורפל יותר מדי- נוסיף מעט מינוס רק עד שיצליח לראות את הקווים.
העובי של הקווים ניתן לשינוי- יש שעונים עם קווים עבים, דקים, מקווקווים וכו'.
נוסיף מינוס ספר עד שיראה קווים, וזה יקרה שמרידיאן אחד יגיע קרוב לרשתית: הגענו ל -2.50 ספר, ואז הוא יראה את הקווים.
נשאל איזה קו הוא הבולט ביותר?
יש על הרשתית שלו כרגע טשטוש ורטיקלי קל, אבל טשטוש הוריזונטלי גדול (כי ההוריזונטלי רחוק יותר מהרשתית), כל נקודה במרחב תקבל טשטוש כזה:
אם נשים את נקודת הטשטוש הזו על כל קו נקבל טשטוש בולט יותר בשעה 3:
הקו הבולט מייצג את המרידיאן הרחוק מהרשתית, כרגע זה המרידיאן האופקי, כך שאנחנו יודעים שהוא דורש יותר כח מינוס, ואנחנו יודעים שהאקסיס לתיקון הוא אקסיס 90
המרידיאן אופקי דורש יותר מינוס- כדי שהוא יקבל יותר מינוס עושים זאת באקסיס 90.
עכשיו שקבענו מהו האקסיס (˚90) נוסיף את הכח הצילינדרי.
ברגע שנוסיף מינוס צילינדר רק המרידיאן ההוריזונטלי יתקרב לכיוון הורטיקלי, עד ששני הקווים של המרידיאנים הראשיים יראו שווים.
H
V
ברגע שקבענו שהמרידיאן הוא ב90, נאמר לנבדק להסתכל רק על הקווים של 3-9 ו 6-12 (במקרנים מסוימים נוכל לבודד אותם).
הקווים יהיו שווים כאשר נכניס דיופטר וחצי צילינדר.
אם נוסיף עוד רבע צילינדר שאנחנו עדיין נמצאים בערפול, אז המצב יתהפך, והקו האנכי יהיה יותר בולט מכיוון שהציר הורטיקלי יותר מטושטש כרגע, כך נדע שהרבע צילינדר הזה מיותר (כרגע המרידיאן האנכי יהיה יותר רחוק מהרשתית)- המרידיאן ההוריזונטלי קיבל יותר מדי כוח כך שהוא קרוב מדי לרשתית:
V H
לכן נוריד את הצילינדר הזה, ועכשיו נוסיף מינוס עד שנוריד אותו מהטשטוש.
ואז נגיע ל -3.00 -1.50 X 90
דוגמה נוספת:
יש לנו הרבה צילינדר והתחלנו את הבדיקה במצב של ערפול, אבל לא ערפול מושלם:
H V
באופן כללי הנבדק מעורפל לכן מצב זה לא פוסל את הבדיקה, משום שהתנאי היחיד לבדיקה הוא ערפול.
נראה לנבדק את השעון, ונשאל איזה קו הוא הבולט ביותר, הקו הבולט מייצג את המרידיאן שרחוק יותר מהרשתית, לכן הוא יראה שהקו האופקי בולט יותר, נקבע אקסיס 90,
ונוסיף לו צילינדר עד ששני הקווים יהיו שווים.
כשנוסיף חצי דיופטר צילינדר, המרחק בין המרידיאנים לרשתית יהיה שווה, והוא יאמר שהקווים בולטים באותה מידה:
H V
אם נוסיף עוד מינוס רבע צילינדר לוודא, במצב זה הוא יפעיל מעט אקומודציה ויחזיר את המצב לשוויון.
H V
לכן במצב בו הנבדק אומר שהקווים שווים, נוסיף +0.25 ספר, וזה יבטיח לנו שהנבדק אכן מעורפל.
ברגע שנוסיף פלוס רבע ספר, יהיה לנו מצב של:
H V
ניתן לו עוד חצי דיופטר של צילינדר ושוב נגיע לאותו מצב בו שני הקווים שווים:
H V
מכיוון שאמר ששני הקווים זהים, נוסיף עוד רבע ספר כדי לוודא שהוא בערפול, הוא יהיה במצב של:
H V
הוספנו שוב צילינדר, והגענו למצב בו שני המרידיאנים על הרשתית:
H
V
כאומר ששני הקווים שווים, נוסיף +0.25 ספר, והוא עדיין יאמר ששני הקווים שווים
H
V
יש לנו שתי אפשרויות:
אפשרות ראשונה: תיקנו את הצילינדר, הנבדק אומר שהקווים שווים, אבל הוא לא היה מטושטש מספיק, בתחילת הבדיקה, לכן ברגע שנכניס פלוס ספר, זה יקרב רק מרידיאן אחד לרשתית ואז קו אחד שוב יראה בולט יותר.
אפשרות שניה: תיקנו את הצילינדר במלואו, ואז שני המרידיאנים באותו מקום, ופלוס רבע ספר מכניס אותם פנימה בשווה והקווים עדיין יהיו שווים, רק קצת יותר מטושטשים.
כך נוודא שהצילינדר אכן מתוקן.
אם הנבדק מבצע אקומודציה זה פוגע באמינות הבדיקה.
אם המרשם שלו הוא -3.00 -1.50 X 80˚
במקום לשאול איזה קו בולט, נשאל אותו איזה קו או קבוצה של קווים יותר בולטים.
במקרה זה הוא יאמר ש3-9 ו 2-8 בולטים, בינהם זה 2.5 משמע הציר הוא 75.
אם 82.5 זה הציר, אז הקווים שיבלטו בצורה שווה יהיו 2.5 ו3
אם שני קווים צמודים בולטים אך לא במידה שווה, נדע להטות את התוצאה לכיוון הציר שבולט יותר.
למה מכפילים את הספרה הנמוכה יותר של הקו ב30 כדי לקבל את הציר?
הקווים של השעון לא מייצגים אקסיס, אלא מגיעים לקרנית בכיוון מסוים. הקו הבולט מגיע בתמונת מראה לעין, אם הקו הבולט מייצג את המרידיאן הרחוק מהרשתית, קו 2-8 מגיע במרידאן 150 לכן האקסיס לתיקון הוא 60.
התיקון הוא במרידיאן של 90 מעלות ממה שמגיע לעין.
קו מ2-8 וקו מ10-4, מה יהיה הציר?
מצב כזה לא יכול להיות, ככל שנסטה מהקו הבולט זה יהיה פחות ופחות בולט, זה לא יכול להיות יותר בולט לרדת ואז שוב לבלוט.
המסקנה במקרה כזה היא שיש מעט צילינדר, אם בכלל.
אם כל הקווים שווים, או שאין קו אחד או שניים צמודים שבולטים יותר מהאחרים, המסקנה היא שאם יש צילינדר הוא קטן מאוד.
RaubitcekChart
בציור הזה אנחנו מייצגים כל שעה בשעון
בדיקה זו מדויקת מאוד.
על ידי optometry_n2pstv | דצמ 24, 2011 | נהלי בדיקות דר. שריידר |
NRA ו PRA הם ההזדמנות האחרונה לזהות אובר מינוס בבדיקה הסובייקטיבית.
אם קיבלנו ב NRA +3.00 זה אמור להדליק נורה אדומה, ויש לשקול לעבור שוב על הבדיקה הסובייקטיבית.
חשוב מאוד להשתמש באותיות קטנות, אחרת לכל אדם תצא תוצאה גבוהה של NRA.
הNRA וה PRA תוחמים עבורנו את האדישן לקריאה שניתן לפרסביופים, כשהממצאים שנקבל יהיו על בסיס הFCC או לחלופין ממצא אחר שנמצא לנכון (כמו האדישן שהיה לו במשקפיים הקודמים).
יש לזכור שעל אף שהFCC היא בדיקה טובה ישנם מצבים בהם הנבדק לא יהיה רגיש לכך מסיבות שונות, ואז הממצא הזה לא יהיה רלוונטי עבורנו. לחלופין ניתן להשתמש באידשן שרירותי או דומה למה שהיה לו קודם, דוגמה: אדם בן 54 שמגיע עם אדישן של +1.75, במרשם הבא לא יקבל אדישן קטן יותר מזה. מותר לנו להכניס את האדישן הזה (משום שברור לנו שלא יקבל פחות מזה- הרי האדישן לא קטן פתאום) ועל פי זה לעשות NRA וPRA, גם אם זה לא תואם את תוצאות הFCC.
כשמישהו מגיע לאדישן של +2.50 הFCC מאבד את המשמעות שלו, מכיוון שממילא אין לו אקומודציה.
במידה ונקבל FCC או בסיס אחר, הNRA וה PRA אמורים להיות שווים, זה יראה שהבסיס (האדישן) בו השתמשנו היה טוב ונמצא באמצע (יכול להתמודד עם אותה כמות של מינוס ופלוס).
NRA וPRA אפילו אצל פרסביופ מוחלט, נותנים אינפורמציה לגבי עומק המוקד שלהם מה שעוזר לנו בבחירה מדויקת של האדישן. משום שאצל פרסביופים מוחלטים בעלי +2.50 אדישן, תיאורטית אין לו מרחב תמרון, הוא יכול לראות אך ורק ב40 ס"מ, אך הוא בכל זאת מתפקד הודות לעומק המוקד. נרצה לדעת מהו עומק המוקד שלו, אם הוא מעדיף יותר או פחות פלוס: אם הוא משתמש יותר בקריאה רגילה הוא יצטרך אדישן של +2.50 או יותר, אם הוא משתמש יותר במחשב נייד אולי יקבל אדישן של +2.25 או +2.00
כל אלו יתנו ממצא שיעזור לנו לקבל החלטה טובה יותר.
אם אדם בן 70 (משמע חסר אקומודציה) לא מחייב לתת לו אדישן של +2.50, זה תלוי בגודל האישון, שמשפיע לפעמים עד כדי כך שאדם בגיל הזה לא תמיד משתמש במשקפי קריאה: אם יש מספיק אור והאישון מספיק קטן, הם יכולים לקרוא עיתון. כל אלו יכולים לדחוף אותנו לכיוון אדישן יותר חלש, אם הוא יכול לקרוא במצבים מסוים בלי אדישן בכלל, אולי ניתן להסתפק באדישן קטן יותר ממה שנהוג לתת לרוב, מכיוון שככל שהאדישן יותר קטן עומק השדה שלו יהיה יותר גדול- יראה למרחקים יותר רחוקים, אדישן גדול מאפשר ראיה במרחקים קרובים יותר. פלוס גדול יאפשר לראות רק דברים קרובים, לכן לא נרצה לתת זאת.
הטעות הנפוצה ביותר היא לתת יותר מדי פלוס באדישן!!!
כשיש בחירה בין אדישן גבוה יותר לפחות, נבחר באדישן הפחות גבוה.
יש לנו מבחר בדיקות נוספות שעוזרות לנו להשלים את התמונה התפקודית:
- פליפרס- צריך להתבצע עם התיקון לרחוק ורק על צעירים, מכיוון שבתוך הבדיקה עצמה יש דרישה להפעלת 4.50D אקומודציה (המרחק בדיקה מצריך 2.50D ובעדשות פליפרס עצמן יש -2.00)
- רטינוסקופיה דינמית
- סטריואופסיס
ובדיקות נוספות עליהן ידובר בהמשך.
על ידי optometry_n2pstv | דצמ 23, 2011 | נהלי בדיקות דר. שריידר |
אם יש לנבדק exo phoria קלה זה נורמלי לחלוטין, אבל אם יש לו exo phoria גבוהה, ההנחה היא שמדובר בקושי בהתכנסות. נבדוק אם הייתה לו תלונה על אי נוחות מקרוב, ובנתיים אבחנת הביניים היא של convergence insufficiency- מבקשים התכנסות ויש לנו exo phoria גבוהה. כדי להוכיח אם יש convergence insufficiency או לא, נשים לב לבדיקות נוספות שגם הן בדקו את ההתכנסות, והן: ,NPC B.O לרחוק וקרוב וכתוספת נלוות גם NRA (זו לא בדיקה עיקרית). במידה ויש לו B.O נמוך לרחוק ולקרוב, ואולי NPC שלא עד האף.
במידה וה B.O נמוכים יש לנו הבחנה ברורה של convergence insufficiency – נבדוק זאת גם לפי התלונות שלו, אם כן יש לנו תלונה, הבחנה וגם שיטת טיפול.
במידה והוא לא מתלונן אנחנו אמורים לדרבן אותו להתלונן. ישנם אנשים רבים שלא מתלוננים משום שהבעיה כל כך מפריעה להם שהם הפסיקו לעשות את הדברים שגורמים להפרעה. נשאל את הנבדק האם הוא מרגיש שקשה לו לקרוא? האם קשה לראות את האותיות לאורך זמן? במידה ואין תלונות וה B.O גבוהים על אף שהאקסו פוריה מקרוב גדול, נוכל להניח שאכן יש להם אקסו פוריה גבוהה אבל אין להם convergence insufficiency כי יש להם מספיק התכנסות בשביל להתגבר על זה.
במידה ויש לנבדק eso phoria מקרוב, הבעיה נחלקת לשתי קבוצות:
מצב של יותר מדי eso ייתכן שעולה בנוחות, חדות, כפילות וביעילות של העבודה מקרוב. לא הגיוני שהמערכת תעבוד באופן תמידי במצב של eso.
קבוצה אחת: AC/A גבוה שגורם להתכנסות יתר הזו. ניתן לראות זאת בקלות אם מוסיפים פלוס וה eso phoriaהזו נעלמת או פוחתת משמעותית. הפתרון הפשוט במצב זה הוא עדשות פלוס, למרות שזה לא קשור ישירות לבעיה (הבעיה היא לא אקומודציה אלא ההתכנסות הנגררת איתה), הפתרון הוא שחרור אקומודציה שאיתו מקבלים פחות התכנסות, מה שפותר את הבעיה של ה eso phoria. הפלוס תלוי במידה של ה eso phoria ובתלונות.
קבוצה שניה: לא תלוי ב ac/a עושים התכנסות שלא מביאה תועלת- convergence excess- זה מתבטא בממצאים גבוהים בכל בדיקה שדורשת התכנסות, ורוב הזמן בקושי בבדיקות שדורשות התבדרות (וקל להם לבצע התכנסות). הטיפול במקרה זה יותר קשה משתי סיבות:
1) עדשות פלוס לא בהכרח אפקטיביות כאן, ה AC/A יכול להיות נמוך או נורמלי, ואם נותנים פלוס לא מפיקים מזה הרבה התבדרות. ולא נרצה שהם לא יבצעו אקומודציה בכלל. עדשות פלוס אולי יהיו אפשרות לטיפול אבל לא יהיו בהכרח אפקטיבי. הטיפול הטוב ביותר הוא אימון המערכת לעזור להם לבצע התבדרות לשחרר את התכנסות היתר הזו- זה לא קל, משום שלא קל לשחרר את המערכת של אדם שמתאמץ יותר מדי. הרבה יותר קל לאמץ מערכת מאשר לשחרר אותה. העומס על המערכת שלהם טבעי עבורם.
ב convergence excess גם אם רואה טוב במרחק 40 ס"מ, יעדיף לקרב עליו את הדף כדי להביא את הנטייה שלו לאקסס לידי ביטוי.
במידה ואנו רואים שהממצאים של הבדיקות השונות הם לא לexo או eso, אבל ממצאים מצומצמים, אז מדובר על מערכת לא גמישה שזוכה לאבחנה של binocular instability שמלווה בהפרעות תפקודיות או תלונות של asthenopia (מילה כוללנית המתארת אי נוחות של הראיה, אי הנוחות הזו מתאפיינת בכאבי ראש, כאבי עיניים, טשטוש, הרגשה של כבדות, עייפות, וכו') או אי יכולת להקפיד במשימות לקרוב.
asthenopia – הנבדק יכול להתלונן שלא טוב לו, לא יודע מה בדיוק, מצליח לקרוא ורואה אבל עדיין לא טוב לא. אסטנופיה לרוב לא מלווה בתלונה מסוימת. עלינו לוודא למה קשורה הבדיקה ובסופה אנחנו צריכים לקבל אבחנה ברורה. חשוב לא להסתמך על ממצא אחד, אלא שכל ממצא שתומך בהבחנה שלנו יחזק.
NRP PRA נותנות אינפורמציה לגבי העומס האקומודטיבי שניתן להפעיל על המערכת מבלי שהיא תשבר. הגיוני לחשוב שבמידה ויש קושי בהפעלת אקומודציה דו עינית PRA עדשות פלוס יעזרו, ואם יש קושי בשחרור אז זה יתמוך באבחנה אחרת כמו accommodative excess וכדומה. אפשרות נוספת היא שיש מחיר לשחרור הזה, והמחיר הוא עומס על המערכת ההתכנסותית, אם נשחרר אקומודציה אנחנו חייבים לבצע התכנסות מיזוגית וכו'. אחרי כל הבדיקות יש לנו אינדיקציה טובה מהי רמת התפקוד של העיניים, ועל הטיפול שאנחנו צריכים ליישם כדי לעזור. בנוסף לזאת, נשתמש בבדיקות נוספות כדי לאשש את האבחנה, כמו: פליפרס, fixation disparity, dynamic retinoscopy.
הבדיקות הנוספות יסייעו לנו בדבר נוסף, בשלב זה שעשינו אבחנה אנחנו רוצים לא רק לאשש את האבחנה אלא גם לברר אילו תרגילים יהיו היעילים ביותר עבור הנבדק. לכן חלק מהבדיקות הנוספות נועדו לגלות איך הנבדק מתנהג בתנאים שונים.
אם לאדם יש אקסו פוריה גבוהה ואולי אפילו intermittent exo tropia- הבדיקה החשובה ביותר שנבצע היא B.O, נרצה לדעת איך הוא מסוגל להתגבר על זה. לא תמיד יש צורך לבצע B.I, בשבילו זה מקל, שולח את הדמות לאן שרוצה. התוצאה תהיה גבוהה כי הוא רוצה להיות במצב של אקסו.
על ידי optometry_n2pstv | דצמ 23, 2011 | נהלי בדיקות דר. שריידר |
בשלב הראשון של הבדיקה הסובייקטיבית ההנחה היא שהנבדק מיופי בגלל מרחק הבדיקה של הרטינוסקופיה. כרגע אנחנו בבסט ספיר- ביניים! זה עדיין לא ספר סופי כי הצילינדר לא מתוקן. ההנחה האופרטיבית (שעל בסיס זה אנחנו עומדים לפעול) היא שהנבדק לא מתוקן בצילינדר שלו לא באקסיס ולא בכוח, כך שלא יגיע לחדות ראיה מרבית
(זו לא בדיקת חדות) בנוסף ההנחה היא שישנה טעות שדרוש לתקן, לכן כדי לתקן את המצב הזה אנחנו חייבים להעביר את עיגול מיעוט הטשטוש לרשתית. אסור שהנבדק יישאר מיופי, במידה והנבדק צעיר, אם הוא מפעיל קצת אקומודציה זה לא מפריע לנו, לכן השלב הבא של הבדיקה נקרא שלב גירוי אקומודציה (אקומודציה טובה כאן) מוסיפים מינוס עד שזה לא משפר את החדות. מוסיפים מינוס עד שהראיה לא משתפרת, מוסיפים עוד קצת מינוס כי הוא יעשה אקומודציה ויחזיר את עיגול מיעוט הטשטוש לרשתית וכך בטוח לא יהיה מיופ. אקומודציה כאן טובה, היא מבטיחה שהנבדק לא מיופ. מסדרים את האקסיס והכוח…. אחרי שתיקנו זאת, הצילינדר מתוקן שתי המרידיאנים באותו מקום, ועכשיו אנחנו בשלב שאולי מעט יותר או פחות או בכלל לא, הנבדק עושה קצת אקומודציה, אחרי התיקון הצילינדרי נערפל אותו כדי לשחרר את האקומודציה הזו, ואז מובילים אותו בחזרה עם הורדת הפלוס של הערפול כדי להביא אותו לספר הסופי MPMVA, בשלב הסופי נוריד אותו מהאקומודציה עד לקבלת החדות הטובה ביותר שניתן לקבל.
אם יש פרסביופ הוא לא יכול לעשות אקומודציה לפני תיקון האקסיס והכוח אבל זה לא מפריע משום שעולים במינוס מהרטינוסקופיה, שאנחנו מגיעים לבסט ספיר במקום להוסיף מינוס והוא יגיד שזה יותר טוב, הוא יגיד שזה פוגע בראיה, ואז אנחנו יודעים שזה יותר מדי, אבל אז אנחנו יודעים שבלי המינוס רבע הזה הCOLC על הרשתית והוא לא מיופ.
לאחר הבדיקה הסובייקטיבית החד עינית, במידה והנבדק לא משיג ראיה סבירה (בסביבות6/7.5 6/9) נעשה פיינהול, כדי לוודא אם יש מקום לשיפור אופטי. בכל מקרה פיינהול מפחית את כמות האור ולא יכול לגרום לחדות של 6/6 או יותר מזה, משום שיש מעט מדי אור. אם הנבדק הגיע לח"ר טובה יותר מ 6/9 או 6/7.5 זה לא ישפר, לכן אין טעם לבצע את הבדיקה. הפיינהול מיועד רק למקרים בהם הח"ר היא פחות מהח"ר הסבירה.
אחרי שתי הבדיקות הסובייקיטביות החד עינית נעשו binocular balance, הדרך התקנית היא 3B.D בעין ימין ו3B.U בעין שמאל, העין הימנית תמיד אמורה לראות שורה עליונה!!!
לפעמים הנבדק מסרב לראות שתי דמויות או לא מסוגל לראות שתי דמויות, במקרה זה נוציא את הפריזמות ונעשה את הבלנס כמו מבחן כיסוי (כל פעם נכסה עין אחרת ונשאל מה יותר ברור), שעדיין יעשה בתנאים של ערפול. B.B מתבצע רק שהנבדק מעורפל.
ישנם מצבים בהם הנבדק לא רואה שתי דמויות עם הפריזמות מכיוון שהוא ממזג את הדמויות, לדוגמה: אם יש לו right hyper במידה גדולה, העין הימנית רוצה להיות למעלה, הפריזמות אכן העלו את הדמות של העין הימנית- זה עוזר לו למזג ואז לא ניתן לבצע את הבדיקה. אם הוא אומר לנו שהדמויות התמזגו, ניתן להחליף את הפריזמות- B.D לעין שמאל, ו B.Uלעין ימין, רק במקרים בהם הנבדק אמר שהוא מיזג!!!
אחרי הבדיקה הסובייקטיבית נבצע בדיקות למערכת הדו עינית- פוריה יתרות מיזוג ויתרות מיזוג ורטיקלית (לרחוק)
כל הבדיקות לקרוב חוץ מFCC מתבצעות באור מלא, לכן נבצע את הבדיקות לרחוק באור עמום ובאותו אור נבצע FCC ואחרי הFCC נדליק אור מלא ואותו נשאיר עד סוף הבדיקה.
משום שהראיה מקרוב טומנת בתוכה צורך באקומודציה, התכנסות ויחס בינהם, לפעמים נקבל הפרעות תפקודיות. לכן נבצע בדיקות שמודדות את היכולות הללו.
הבדיקות האלה הן: פוריה, יתרות מיזוג B.I ו B.O, NRA ַ PRA ניתן לבדוק גם amplitude of accommodation (אבל היא לא חיונית). בדיקה זו מעמיסה על הנבדק אבל נבצע אותה במידה ואנחנו חושבים שזה ייתן לנו מידע חיוני על שתי העיניים: לפעמים יש תועלת בהשוואה בין שתי העיניים, במקרה ואין עיניים שונות מבחינת חדות או תפקוד, נרצה בכל זאת לראות מה ההבדל בין שתי העיניים. אם הממצא שונה מאוד בין שתי העיניים (יותר מ10% הבדל).
על ידי optometry_n2pstv | דצמ 23, 2011 | נהלי בדיקות דר. שריידר |
בס"ד
שיחזור נוהלי בדיקות 3- דר' שריידר, סימסטר א', מועד א', התש"ע 2010
1. נבדק ראה בבדיקת השעון 3-9, מה יהיה ברשתית?
א. אליפסה עומדת
ב. אליפסה שוכבת
ג. עיגול ברור
תשובה נכונה: א' לפי מאיה או ב' לפי מושקוביץ
2. שמים לאדם עדשה מגדילה במרידאן האופקי בלבד בעין ימין, מה יראה
א. הקיר קרוב בצד שמאל
ב. הקיר קרוב בצד ימין
תשובה נכונה: א'
3. שמים לאדם ב- 2 העיניים הגדלה אנכית:
א. תופעה גיאומטרית נגרמת ללא שינוי תפיסתי
ב. תופעה נגרמת ללא שינוי תפיסתי
תשובה נכונה: ב'
4. מה לא רלוונטי לגבולות דיסקה מטושטשים:
א. Red cup
ב. לחץ תוך עיני
ג. Svp
ד. פינהול
תשובה נכונה: אין לדעת-פינהול כי גבולות מטושטשים מעיד כבר כנראה על פתולוגיה מסוימת ולכן פינהול לא רלוונטי
5. יחס C/D של 0, מראה על:
א. חוסר ברקמה גליאלית
ב. הכל יהיה צהוב
ג. מצב נורמלי
תשובה נכונה: ג'
6. כאשר קשה לראות למטה וימינה, השריר הפגוע הוא:
א. RIR
ב. RIO
תשובה נכונה: א'
7. בן 12 שיש לו איזוטרופיה לרחוק, ואיזוטרופיה יותר גדולה לקרוב, מה סביר להניח שאין לו:
AC/A נמוך
8. מיופ של 6060 בן 45, לא משתמש בתיקון לקריאה, מה נכון?
א. FCC 2.50+
ב. 5.25-
תשובה נכונה: אין לדעת
9. נבדק Basic eso
א. לקרב
ב. להרחיק ולתת משקפי (+)
תשובה נכונה: ב'
10. מיופית של 6.00- בת 45, שיש לה עוד 0.50- כי היא טוענת שהיא רואה עם זה יותר חד, האם זה מקלקל?
כן, אם היא שמה עדשות מגע
11. בסליט למפ ב- retroillumination:
א. 45 מעלות
ב. עכירויות בע"מ
ג. אנדותל
תשובה נכונה: לא ידוע-אנדותל
12. עם מה בודקים בסליט את העדשה התוך עינית?
Optic Section
13. Cross chl ידני?
נותן אפשרויות גדולות יותר של הצילינדר
14. מוסיפים 0.25- לצילינדר בבדיקת השעון והמרידאן השתנה:
א. הבדיקה הסתיימה
ב. הנבדק בערפול
תשובה נכונה: אין לדעת-הנבדק עדין בערפול בשלב זה
15. בדיקה B.B מהי יכולה להראות
א. ציקלופוריה ופריזמה הוריזנטלית
ב. ציקלופוריה וסטראופסיס
תשובה נכונה: אין לדעת-ציקלופוריה והוריזונטלית(הוא יראה ששתי השורות לא בדיוק אחת מעל השניה)
16. נבדק בן 75, יש לו זוג משקפיים לרחוק וזוג משקפיים לרחוק, מתלונן שבשנתיים האחרונות הראיה שלו התדרדרה בהדרגה, אחרי ח"ר, נבדוק:
א. רטינוסקופיה
ב. סליט למפ
תשובה נכונה: ב'
17. ילד בן 4 עם הפרעות קשב, נבדוק לו:
א. תנועות מעקב
ב. בדיקת אישונים (בעיקר undirect)[
תשובה נכונה: א'
18. הזדמנות לבדוק עובר (-) ב:
B.I לרחוק
19. עצב 7:
בלוטת הדמעות
20. עצב 8:
שרירים אלכסוניים
21. העצב הקצר ביותר:
ריח
22. עצב 5:
נותן תחושה לפנים
23. עין שמאל מיופית, עין ימין אמטרופית, הוא מסתכל ימינה, מה יש לו:
א. Eso
ב. Exo
תשובה נכונה: א'
24. היפרופ פשוט אסטיגמט בן 70, אקס 60, באיזה שעה יראה הצילינדר לבודק:
א. 1-7
ב. 2-8
תשובה נכונה: אין לדעת, צריך את השאלה המדויקת
25. היפרופ לא מתוקן עם אקס 60 בסטנאופיק סליט, נמצא אקס:
א. 60
ב. 150
תשובה נכונה: אין לדעת
26. NRA PRA מקבילים לבדיקה:
Range of clear
27. ראיה דו עינית תקינה, מוסיפים עדשות (+) לקריאה, למה זה יגרום?
א. אמפליטודה תגדל
ב. B.O לרחוק ירד
ג. B.I לקרוב
ד. NRA יגדל
זה יגרום לBO לרדת כי הוא יעשה יותר התבדרות ופחוות התכנסות ואם NRA היה מלכתחילה תקין לא הגיוני שהוא יגדל כי אז הוא ישחרר יותר מהמרחק
28. SILO
לא מדכא בטוח
29. מה חייבים לשאול בכפילות:
אם גם כשעוצם את העין יש כפילות
30. במצב של טרופיה
עין אחת עיוורת זמנית בזמן ש 2 העיניים פקוחות
31. A.G
בדיקה לשדה ראיה מרכזי
32. מיופ מורכב עם אקס של 180 שם את הסטנופיק סליט ב- °90
א. הנבדק טעה
ב. צריך להוסיף צילינדר
ג. צריך להוסיף ספייר
תשובה נכונה: אין לדעת-הוא חושף את הצילינדר ולכן זהו השלב שבו נוסיף צילינדר
33. ניסית לעשות המפריס הנבדק גילה ניסטגמוס:
ערפלת יותר מידי את העין הלא נבדקת
34. מה הייחוד של רוביצ'ק?
ייצוג לכל המרידאנים
35. מה נכון לגבי S.S בסליט:
הגדלה נמוכה
36. אדם רואה טוב מרחוק ומקרוב, אך מתעייף בקריאה, מה לא סביר שנמצא לו:
א. תנועת נגד ברטינוסקופיה
ב. היפרופיה
ג. FCC 1.00+
תשובה נכונה: א'
37. בנאדם עם יתרות מיזוג גבוהות עד הטשטוש ו- NPC רחוק מהאף, מה ייתכן?
א. נכשל בפלוס
ב. נכשל במינוס
תשובה נכונה: ב'
38. פרסביופ רואה את הקוים האנכיים יותר ברור ב FCC, מה זה אומר:
הבדיקה לא אמינה
היו עוד שתי שאלות על פארקס.