ניתוח קטרקט CATARACT

בעברית נקרא 'ירוד', בשפה עממית 'קטרקטה' או 'מים לבנים'
מצב רפואי בו עדשת העין הטבעית סופגת נוזלים הנמצאים בסמוך אליה ולכן השקיפות שלה יורדת. דבר זה גורם לפגיעה בחדות הראיה ובאיכותה. הטיפול על ידי ניתוח בו מחליפים את העדשה הטבעית בעדשה תוך עינית מלאכותית.

סיבות להופעת קטרקט :
סיבה עיקרית להופעת קטרקט היא השפעת הגיל. הקטרקט מופיע כמעט אצל כל אדם מגיל מסוים, ועשוי להופיע בדרגות חומרה שונות. סיבות נוספות להופעת קטרקט הן :

•מכה או פגיעה חזקה בעין.
•תרופות שונות לרבות סטרואידים.
•קרינת UV מוגזמת או מצטברת.
•קטרקט מלידה.
•מחלות עיניים שונות.
•מחלות סיסטמיות כמו סוכרת.
האם ארגיש שמתחיל אצלי קטרקט ?
לא בהכרח ! מכיוון שקטרקט מתפתח באופן הדרגתי, לא תמיד ניתן להרגיש בקיומו עד אשר מגיע לשלב מסוים אשר מפריע לראייה. יתכן שיהיה קטרקט בעין אחת ולא בשניה ( או ברמה מינימלית בעין השניה ) כך שבראייה דו – עינית רגילה יהיה קשה לשים לב לכך.

מה הסימנים של קטרקט ?
קטרקט מפריע לראייה באופן כללי. יש סוגי קטרקט שונים עם דרגות חומרה והשפעות על הראייה שאופיניות לכל סוג. הסימנים המשותפים לרוב סוגי הקטרקט הם :

•טשטוש ראייה, יתכן טשטוש משמעותי יותר לקרוב, לרחוק, באור, במקום חשוך או במצבים מסוימים אחרים.
•סינוור – אור חזק או אפילו מקור אור בינוני גורמים לסינוור, מריחת אור והפרעה בראייה.
•פגיעה בצבעים הנראים וראייה של גוונים צהובים יותר לכל דבר.
•פגיעה ברגישות לניגודים, ירידה ב CONTRAST SENSITIVETY זאת אומרת שקשה יותר להבדיל בין גוונים דומים ולהבחין בקוים עדינים של רקע דומה.
•ראיה כפולה חד עינית – בעין אחת רואה דמות ובנוסף מעין צל ליד הדמות או דמות נוספת מטושטשת. ראייה כפולה דו – עינית לא שייכת לענין זה אלא היא ראיה של עצם אחד פעמיים ונגרמת רק כאשר שתי העיניים פקוחות. כאשר סוגרים עין אחת הראייה הכפולה נעלמת. אם בעין אחת רואים עדיין עצם אחד פעמיים סימן שזו ראייה כפולה חד עינית.
•בקטרקט יש תמיד תחושת אור ואין קטרקט שגורם למצב של חושך מוחלט בעין.
איך למנוע קטרקט?
קטרקט הוא תהליך הדרגתי אופיני לגיל, אין דרך ידועה וברורה למנוע אותה. אולם מחקרים רבים הצביעו על סיבות שונות המאיצות התפתחות קטקרט, כך שניתן להמנע מסיבות אלו ולהקטין את הסיכון לקטרקט משמעותי או קטרקט בגיל מוקדם.

סיבות אפשריות העלולות לזרז הופעת קטרקט :
•עישון.
•חשיפה מוגזמת לקרינת UV הקיימת בשמש בעיקר כאשר לא מרכיבים משקפי שמש מחוץ לבית.
•חשיפה לקרינה של קשת חשמלית שמופיעה בזמן ריתוך.
•שימוש מוגזם בתרופות המכילות סטרואידים.
•דלקות חמורות ולא מטופלות.
מומלץ להבדק באופן שגרתי אצל רופא עיניים מדי שנה – שנתיים לאחר הגיל 40, כדי לוודא שאין קטרקט ( בדרך כלל בגיל מבוגר יותר ) או בעיות עיניים שונות כגון לחץ תוך עיני – גלאוקומה ועוד.

האם יש ניתוח קטרקט באמצעות לייזר ?
ניתוח קטרקט לא ניתן לביצוע באמצעות לייזר. הניתוח דורש הוצאת עדשת העין והחלפה ולכן כרוך תמיד בפתיחת העין באופן מיכאני. יתכן שבעתיד יוחלף הסכין בלייזר אולם עדיין יהיה צורך בהוצאה מעשית של עדשת העין העכורה בדרך זו או אחרת.

טיפול ופתרון לקטרקט
הטיפול היחיד בקטרקט הוא ניתוח בו מחליפים את עדשת העין בעדשה מלאכותית צלולה ושקופה. בעבר וגם היום במקרים מיוחדים היו מוציאים את עדשת העין ולא משתילים במקומה עדשה חליפית. במקרים של קטרקט משני המופיע לאחר הניתוח ניתן לבצע טיפול על ידי לייזר.
ניתוח עם תפרים או ללא תפרים ? ישנן מספר שיטות לביצוע החתך בניתוח קטרקט. בחתך גדול ניתן להוציאה את עדשת העין בשלמותה ולהשתיל עדשה חדשה בצורה קלה יחסית. סגירת החתך באמצעות תפרים עשויה לגרום להופעת מרשם משקפיים רק בכיוון מסוים ( צלינדר ) דבר שניתן לתקן לעיתים על ידי שחרור תפר או שניים. ניתוח ללא תפרים מבוצע כאשר מנתחים דרך חתך קטן בגודל 2-3 מילימטר בלבד, לעיתים מכניסים עדשה מקופלת שנפתחת בתוך העין ולעיתים מיקום החתך משתנה. סוג הקטרקט תלוי ברופא המבצע ובמצב העין והקטרקט, ולכן מומלץ לתת לרופא לבחור את שיטת הניתוח המתאימה לעין של המנותח. תמיד אפשר לבקש דיעה נוספת כדי להיות שלמים עם ההחלטה על ביצוע הניתוח וסוגו.

מי מחליט מתי כדאי לנתח קטרקט ?
היו ממתינים טרם ניתוח הקטרקט עד למצב מתקדם שנקרא קטרקט בשל. מסיבות שונות היו נמנעים מניתוח קטרקט עד השלב המתקדם ביותר. כיום הגישה ברוב המקרים שונה, ורבים ממליצים על ביצוע ניתוח הקטרקט מוקדם ככל האפשר.

מתי כדאי לבצע ניתוח קטרקט ?
•כאשר הראייה לא חדה, מטושטשת ולא ברורה.
•כאשר חדות הראייה יורדת מתחת למינימום הדרוש לנהיגה או לעבודה תפקודית.
•כאשר יש מרשם גבוה שקשה לתקן במשקפיים וניתוח הקטרקט עשוי לשנות את המרשם למתון יותר בתוצאה הסופית שלו.
מתי ניתוח קטרקט מסוכן יותר מהרגיל?
•כאשר יש קטרקט בעין אחת ועין שניה אינה רואה עקב פגיעה, מחלה, עין עצלה וכדומה.
•במצבים ומחלות שונות כגון סוכרת, הפרדות רשתית וכדומה.
•במקרים בהם הקטרקט התחלתי וקיים בעין שאינה רואה עקב סיבות אחרות.
קטרקט כאמצעי לקבלת יחס מהמשפחה
חשוב לדעת שאנשים מבוגרים מסוימים אשר סובלים מבעית עיניים ( או בעיות אחרות ) עשויים לקבל בזכות בעיית הראייה יחס מועדף מצד המשפחה, ביקורים נוספים של בני המשפחה ועזרה כללית. לאחר הניתוח יתכן שראייתם תשתפר ולא יזדדקו יותר לעזרה זו. דבר זה יכול לגרום למוטיבציה שלילית ולרצון להמנע מביצוע הניתוח ! לכן כאשר בן משפחה מסרב לבצע ניתוח קטרקט למרות המלצת הרופאים ( או כל ניתוח וטיפול אחר שיכול לשפר את מצבו ) כדאי לדעת על אפשרות זו ולהבטיח לו המשך התמיכה המשפחתית גם לאחר שיראה או ירגיש יותר טוב.

מה קורה אחרי ניתוח קטרקט ?
ברוב המקרים הראייה משתפרת באופן משמעותי זמן קצר אחרי ניתוח קטרקט. המרשם למשקפיים משתנה מאוד ולעיתים יכול לרדת לחלוטין, אולם התאמת משקפיים יש לעשות רק מספר שבועות, חודש – חודשיים אחרי הניתוח. ישנם סוגי ניתוח קטרקט שונים, ובהתאם זמן ההתאוששות שונה. ישנם מקרים בהם יש צורך בהרכבת משקפיים מיד לאחר ניתוח קטרקט, וזאת לשם עבודה או תפקוד יומי. במקרה כזה ניתן לעשות משקפיים גם זמן קצר לאחר הניתוח, בידיעה שהמרשם עשוי להשתנות בקרוב. במצב מעין זה כדאי לרכוש עדשת משקפיים פשוטה ולא להשקיע במשקפיים יקרים, כמו למשל משקפי מולטיפוקל. במקרים רבים לאחר ניתוח הקטרקט הראייה משתנה בצורה כזו שהכל נראה כחול יותר. התופעה נגרמת מכיוון שעדשת העין בה יש קטרקט עשויה להיות צהובה מעט ולשנות את התמונה הנראית לצהובה יותר מהרגיל. המוח מבצע תיקון צבעים לכיוון הכחול ( הפוך מצהוב ) ומאפשר את התמונה הנראית לצבע רגיל. כעת, לאחר הניתוח המוח צריך זמן הסתגלות כדי להפסיק את תיקון הצבע, תהליך שלוקח מעט זמן עד שמפסיקים לראות כחול.

סיבוכים עקב ניתוח קטרקט
בכל ניתוח מכל סוג עלולים להיות סיבוכים שונים. בניתוח קטרקט אין הרדמה כללית אלא הרדמה מקומית ולכן אין סיבוכים הקשורים להרדמה כללית. ניתוח קטרקט הינו ניתוח נפוץ מאוד הקיים כבר שנים רבות לצורותיו השונות. בישראל יש מיומנות רבה לביצוע הניתוח ואף רופאים בעלי שם עולמי בתחום. למרות זאת עלולים להופיע סיבוכים ובעיות שונות לאחר הניתוח. לא כל ניתוח שהסתבך מעיד על רשלנות או טעות של הרופא. ישנם מקרים רבים בהם יש סיבוכים בניתוח ואחריו מסיבות אוביקטיביות שקשה למנוע אותן, כגון זיהומים, הפרדות רשתית, מרשם גבוה וצלינדר גבוה בעין המנותחת, פגיעה בראייה ברמה זו או אחרת ואף פגיעה מוחלטת ביכולת הראייה.

האם קטרקט חוזר אחרי הניתוח ?
קטרקט הוא תופעה של הצטברות מים בעדשת העין הטבעית, ולכן לא יכול לחזור באותה צורה לאחר ניתוח קטרקט. לעיתים קיימת תופעה של קטרקט מישני המופיע לאחר ניתוח קטרקט עקב גדילת' סיבים של קטרקט' בלשון עממית. מצב זה ניתן לטיפול באופן מהיר על ידי לייזר והוא מופיע מספר חודשים אחרי הניתוח. בטיפול זה יש מעט סיבוכים אולם לא ניתן להתעלם מקיומם.

Related posts:

1. אחרי ניתוח לאסיק
2. השתלת עדשהIOL אצל ילדים
3. הכנות לפני ניתוח לייזר להסרת משקפיים

השתלת עדשה תוך עינית אצל ילדים

השתלת עדשה תוך עינית היא תהליך רפואי נפוץ אצל מבוגרים (בדרך כלל עקב קטרקט), במהלכו מוחלפת עדשת העין הטבעית בעדשה מלאכותית. העדשה החדשה שקופה וצלולה בהשוואה לעדשה הטבעית, דבר שמאפשר שיפור משמעותי של הראייה.
גם אצל ילדים מבצעים ניתוח השתלת עדשה תוך עינית, בד"כ במקרים בהם העדשה הטבעית מפריעה לראייה ובכך עלולה להזיק להתפתחות העין (מכיוון שחוסר ראייה בגיל הקריטי תגרום לעין עצלה)
ניתוח השתלת עדשה תוך עינית (IOL) בילדים דורש התייחסות שונה מאשר אותו הניתוח אצל מבוגרים.

אמטרופיזציה
אצל ילדים קיים תהליך ממושך שנקרא אמטרופיזציה. מטרת תהליך זה הוא לגרום לעין להיות אמטרופית, ז"א ללא מרשם למרחק. כל חלקי העין משתנים באופן הדרגתי עד קבלת מרשם הקרוב ככל האפשר לאפס. התהליך משפיע על כל המערכות האופטיות של העין כמו אורך העין, קימור קרנית ועוד. כל התערבות ניתוחית עלולה להפריע לתהליך טבעי זה, לעצור או לשבש אותו.
לכן יש להקדיש תשומת לב יתרה לכל מהלך הניתוח לרבות לסוג ומיקום השתל בניתוח קטרקט בילדים.

קפסולה, קופסית עדשת העין
עדשת העין נמצאת בתוך קופסית (קפסולה) שעוטפת אותה. אצל מבוגר הקפסולה נמצאת במצב קבוע ואינה משתנה, ואילו אצל הילדים יש צמיחה וגדילה של הקפסולה לאורך זמן. מעריכים את הקפסולה כגודל העדשה בתוספת של 1 מ"מ.

כיום ישנו מכשיר חדש למדידת גודל הקפסולה אשר מתבסס על גל אולטראסוני. ככל הנראה המכשיר הזה יהפוך להיות סטנדרט בכל מרפאה העוסקת בקטרקט.

גודל עדשת העין אצל ילדים
גודל עדשה תוך עינית בילדים:
בלידה עד 9 חודשים: 7 מ"מ
בגיל שנתיים: 9 מ"מ
בגיל 5: 9-10 מ"מ
בגיל 16: 10-10.5 מ"מ
מעל גיל 21: 10.5 מ"מ

קשה להאמין אבל נתונים אלו פורסמו באופן רשמי רק בשנת 1994!

גודל העדשה המושתלת תלוי בגודל הקפסולה ולא בגודל העין עצמה, כל עוד הקפסולה גדולה מ8 מ"מ. למשל, במקרה של עין קטנה מהרגיל כמו במצב שנקרא מיקרוקורניאה MICROCORNEA, אם הקפסולה גדולה מ 8 מ"מ ניתן לבצע את השתלת העדשהIOL למרות שכלפי חוץ העין נראית כה קטנה.
עדשה מושתלת IOL מחומר גמיש מאפשרת ביצוע ניתוח עם חתך קטן יותר, וככל הנראה בחתך קטן ישנם פחות בעיות ופחות סיבוכים (נבדק גם סטטיסטית)

גלאוקומה לאחר ניתוח השתלת עדשה תוך עינית

באחוז גבוה של ניתוחי קטרקט לילדים (כ 20%) התקבלה גלאוקומה משנית לניתוח לאחר מספר שנים, וזאת עקב דחיפת קשתית קדימה ע"י החלק הלא אופטי של העדשה. לכן הגיעו למסקנה שיש להשתמש ב IOL בגודל 10.5 עד גיל שנתיים.

יש להיוועץ ברופא עיניים בהתאם למקרה. המידע כאן כללי וחלקי.

Related posts:

1. השתלת קרנית – מחלת קרטוקונוס
2. בעיות ראייה אצל ילדים
3. ניתוח קטרקט | cataract