‫אופטיקה וראייה » קרנית‬

‫קרטוקונוס‬

‫דקל - אופטומטריסט‬ — Thu, 24 Sep 2009 23:45:18 +0000

מה זו מחלת קרטוקונוס?

(KERATOCONUS – Ks)

מלטינית: קרטו=קרנית, קונוס=חרוט
מחלת קרטוקונוס הינה מחלה איטית, לא דלקתית, ולא כואבת הפוגעת בקרנית העין וגורמת לעיוות, שינוי במבנה הטבעי שלה, למתיחת הקרנית בצורה לא אחידה ולהפחתה בעובי הקרנית.
עקב השינוי לאורך הזמן, הקרנית נעשית דקה יותר במרכזה, ורוכשת צורה של קונוס (חרוט) בעיקר עקב לחץ העין מבפנים כלפי חוץ.
התהליך מתבטא בשינוי משמעותי במרשם המשקפיים, הוספת צלינדר רב למרשם (אסטיגמציה) לעיתים צלינדר לא אחיד בזויות שונות, ועקב כך תמונה לא ברורה ולא אחידה , כפילות, קשיי ראייה ועוד.
מצב זה מקשה על מתן משקפיים או עדשות מגע.
קיימות רמות ודרגות שונות של קרטוקונוס. מקרים קלים של קרטוקונוס עשויים לא להתגלות כלל ולא להפריע בראייה, אולם יש לאבחן אותם לפני ניתוח עיניים מכל סוג.
התפתחות הקרטוקונוס הינה הדרגתית, ולעיתים רבות המחלה מתייצבת בסביבות גיל 30.
קרטוקונוס פוגע בשתי העיניים, בדרך כלל מצב עין אחת חמור מהשנייה, והיא אינה משפיעה על אברים אחרים בגוף.

עד היום אובחנה מחלת קרטוקונוס רק אצל בני אדם ולא אצל בעלי-חיים, היא אינה מובנת עד תומה ולכן עדיין בשלבי מחקר ולימוד.
מחלת קרטוקונוס הוזכרה לראשונה בשנת 1748.

מחלת קרטוקונוס פוגעת בצורה משמעותית בראייה. עם זאת, ניתן לשפר חזרה את הראייה בהצלחה מרובה על ידי עדשות מגע קשות ומשקפיים.
קרטוקונוס אינו כואב, פוגע רק בעיניים ואינו מראה על מחלה עתידית אחרת
קרטוקונוס יכול להיות תורשתי.
במקרים קשים ניתן להשתיל קרנית מתורם בהצלחה של 90% ומעלה.
ברוב המקרים המחלה מתיצבת סביב גיל 30 ואינה מתקדמת יותר.
לעיתים לא מאבחנים את קיומו של קרטוקונוס, ולעיתים מאבחנים בטעות קרנית בריאה כחולה בקרטוקונוס, לכן יש לאבחן את המחלה באמצעות מיפוי קרנית מדויק.

‫כיצד מאבחנים קרטוקונוס?‬

‫דקל - אופטומטריסט‬ — Thu, 24 Sep 2009 23:35:28 +0000

איך לגלות קרטוקונוס?

קרטוקונוס ניתן לאבחן על ידי מדידה מדויקת של פני הקרנית ועובייה והשוואת מצבה לתקופות קודמות.

האבחון נעשה על ידי רופא עיניים ולא אופטומטריסט (שאינו מוסמך לאבחן מחלות מכל סוג, אך מוסמך לתת פתרון אופטי לבעיה)
קרנית העין אמורה להיות אחידה, עגולה (או מעט אובלית), שקופה וסדירה.
במצב קרטוקונוס ניתן לראות עיוות של הקרנית ברמות שונות, העשוי להתגבר ולהשתנות במשך השנים.
מדידת פני הקרנית נעשית על ידי צילום מיפוי משטח קדמי שלה במכשירי מדידה שונים הנותנים תמונה תלת מימדית של הקימורים בדומה למפה טופוגרפית של פני שטח.
קיימים מספר מכשירים למיפוי קרנית: אורבסקן, מכשיר מתקדם הממפה את פני הקרנית הקדמיים ובנוסף את פני הקרנית האחוריים , אייסיס או מיפוי קרנית על ידי מצלמה (ממוחשבת מסוגים שונים) המצלמת החזר אור מהקרנית אשר מחשב מעבד את המידה ומציג מפה טופוגרפית.
ניתן לאבחן קרטוקונוס גם לפי החזר אלומת אור מפנס מיוחד (רטינוסקופ), לפי השוואת קימורי הקרנית בתקופות שונות, לפי סימנים שונים בקרנית שנוצרים מקרטוקונוס (קווים ורטיקליים -סטריה ) ואף לפי התבוננות רגילה בפרופיל העין בזויות מסוימות.
עם זאת, האבחון הנכון הינו השוואת בין נתוני מיפוי קרנית לאורך זמן.

צלינדר גבוה או קרטוקונוס?

לעיתים קיים צלינדר גבוה במבנה קרנית העין, המתבטא בשני מרשמים שונים באותה העין, הנמצאים במאונך, בזוית ישרה זה מזה.
לא כל מרשם צלינדר גבוה מראה על מצב של קרטוקונוס.
במידה וקיים צלינדר גבוה בקרנית, המרשם יציב, ניתן לשפר את הראייה לרמה סבירה ואין שינוי במבנה הקרנית לאורך זמן, יתכן שהאבחנה היא לא קרטוקונוס

‫האם קרטוקונוס נגמר בעיוורון?‬

‫דקל - אופטומטריסט‬ — Thu, 24 Sep 2009 23:33:33 +0000

למרות שבמצב קרטוקונוס חדות הראייה יורדת הדרגתית, נדיר להגיע למצב של עיוורון.
קרטוקונוס הינו מצב דו עיני, אולם לעיתים מצב הקרטוקונוס בעין שניה כה התחלתי, שאני נוטים לחשוב שאין בה קרטוקונוס.
ברוב מקרי הקרטוקונוס ניתן לטפל בדרך זו או אחרת ולשפר את הראייה בצורה משמעותית, כך שהחשש לפגיעה מוחלטת בראייה הינו נמוך למדי.

‫מה מרגישים בקרטוקונוס, סימפטומים ופתלוגיה‬

‫דקל - אופטומטריסט‬ — Thu, 24 Sep 2009 23:31:50 +0000

מה הסימפטומים ומה מרגישים בקרטוקונוס?
במחלת קרטוקונוס אין כאבים כלשהם.
התקדמות המחלה איטית יחסית למחלות שונות- חודשים עד שנים, אך גורמת לצורך בהחלפת מרשם משקפים או עדשות מגע מדי מספר חודשים.
לקרטוקונוס אין סימפטומים חיצוניים בולטים, כך שבמקרים רבים לא מודעים כלל שקיימת בעיה.
בקרטוקונוס מרגישים ירידה בראייה בעין הפגועה, קושי בראיית עצמים קטנים או רחוקים, סינוורים והילות בעיקר בשעות הערב, צלליות והילות סביב מקורות אור שונים , פגיעה בגוונים הנראים, פגיעה בראייה תלת מימדית, כפילויות בעין אחת, ערפול, קשיים כלליים בראיה ואף ירידה קשה ופתאומית בחדות הראייה במצב אקוטי (מיידי) של פריצת נוזלי לשכת העין לתוך הקרנית מבפנים (מצב HYDROPS )

במקרה בו הקרטוקונוס מופיע בעין אחת, יתכן שיקח זמן רב עד שהמטופל ירגיש בו מכיוון שאת רוב חדות הראייה יקבל מהעין הפחות פגועה, ורק אם יסתיר אותה יווכח שאינו רואה טוב בעין עם הקרטוקונוס המשמעותי יותר.

מה הפתולוגיה של קרטוקונוס? מה קורה לקרנית?
מחקרים שונים הראו שבמחלת קרטוקונוס קיים תהליך של פגיעה אנזימטית בסיבי הקרנית כך שהקרנית הופכת דקה וחלשה יותר.
לעיתים הדבר מלווה בצלקות לא שקופות המופיעות כנסיון הגוף לריפוי המצב.
במקרים קשים עלולים להיווצר קרעים בשכבת הקרנית הפנימית וכניסת נוזלים מלשכת העין הקדמית אל תוך רקמת הקרנית, דבר זה גורם לבצקת ועכירות מיידית, המלווה בריפוי איטי.

‫טבעות קרנית בקרטוקונוס באמצעות לייזר‬

‫דקל - אופטומטריסט‬ — Thu, 24 Sep 2009 23:28:07 +0000

איך מטפלים או מרפאים קרטוקונוס?

לא קיים טיפול לקרטוקונוס אשר גורם לנסיגת המחלה ולהעלמותה.
קיימים טיפולים שונים שמטרתם עצירת התקדמות הקרטוקונוס, ו'ישור' הקרנית במידת האפשר.

טבעות בקרנית באמצעות לייזר

באמצעות מכשיר INTRA-INTAC בשיטת לייזר, משתילים לתוך הקרנית טבעת דקה שעובייה פחות מ 1 מילימטר. הטבעת מותחת ומיישרת את הקרנית המעוותת ובכך משפרת את מצב הראייה בצורה משמעותית.
השימוש בטכנולוגית לייזר מאפשר דיוק רב ומהירות בניתוח, כך שהתוצאות טובות יותר מניתוחי השתלת טבעת מהדור הקודם.
לאחר השתלת הטבעת יתכן ויהיה צורך להשתמש במשקפיים או עדשות מגע רגילות.

‫קרוס-ליקנינג CROSS LINKING בקרטוקונוס‬

‫דקל - אופטומטריסט‬ — Thu, 24 Sep 2009 23:22:55 +0000

שיטה חדשה שמטרתה הקשחת הקרנית ובכך האטת או עצירת תהליך הקרטוקונוס.
בשיטה זו מספיגים את הקרנית עם חומר בשם ריבופלבין על ידי טפטוף החומר שוב ושוב על גבי הקרנית, תהליך שיכול להתבצע כחצי שעה, עד שניתן לראות סימנים של ריבופלבין בלשכה קדמית של העין, החלק השקוף מאחורי הקרנית ועד האישון.
כעת מקרינים את העין עם קרינת UV , אור אולטרא-סגול בצורה מבוקרת.
קרינת ה UV יחד עם הריבופלבין בקרנית העין משנה את ההרכב הכימי של סיבי הקולגן בקרנית העין על ידי חיזוק הקשרים הבין מולקולריים שביניהם.
תוצאה מבוקשת לתהליך זה הינה הקשחת הקרנית ועצירת העיוותים בה.

‫השתלת קרנית – מחלת קרטוקונוס‬

‫דקל - אופטומטריסט‬ — Thu, 24 Sep 2009 23:19:27 +0000

השתלת קרנית:
שיטה ותיקה, עם יעילות גבוהה למדי והצלחה של מעל 90%.
אין צורך בהתאמה בין סוג דם המושתל לתורם מכיוון שבקרנית בריאה אין כלי דם.
השתלת קרנית מתורם, משנה לחלוטין את מצב הקרטוקונוס, ומחליפה את העיוות בקרנית בקרנית חדשה וסדירה.
ההשתלה מבוצעת בהרדמה כללית או מקומית בהתאם לשיקולי הרופא.
קטע מרכזי של הקרנית הקרטוקונית בקוטר של כ 8 מילימטר נחתך החוצה, ובמקומו מושתל שתל התורם ונתפר בשוליים בתפר דק.
במהלך ניתוח ההשתלה יש להקפיד על שמירת אחידות הקטע המושתל ומניעת היווצרות לחצים או מתיחות לכאן או לכאן.
לעיתים יש לשחרר או להוציא תפר או מספר תפרים כדי לאזן את העיוותים שנוצרו על פני השטח עקב משיכת התפרים.
השתל יכול להלקח מתורם קרנית עד 4 שעות ממות התורם, רצוי שגיל התורם יהיה עד 20 שנה מבוגר יותר מגיל המושתל (אך לא חובה במקרה של שתל 'איכותי')
כמו בכל השתלת איבר, עלולה להופיע דחיית השתל מבחינה חיסונית, בדרך כלל בשנה הראשונה לאחר ההשתלה, ולעיתים גם שנים אחריה.
במקרה של דחיית השתל תופיע הרגשת אי-נוחות, אודם, עכירות, כאב קל וירידה בראייה.
טיפול הנעשה בזמן עשוי לעצור את התופעה ולהחזיר את המצב לתקין.
לעיתים לאחר ניתוח השתלת קרנית נוצר צלינדר גבוה או מרשם שקשה לתקנו במשקפיים או בעדשות מגע. במקרים מעין אלו יש לשקול הוצאת תפר או מספר תפרים ואף ניתוח מקומי לתיקון המרשם כגון חתכים רדיאלים בקרנית ואף לאסיק.
קרטוקונוס הינו הסיבה העיקרית להשתלת קרנית במדינות המפותחות.

תהליך של השתלת קרנית הינו תהליך קשה ומורכב יותר מהשיטות האחרות, ומיועד בעיקר למקרים קשים של קרטוקונוס בהם לא הועילו שיטות אחרות.
למרות הצלחתו הגבוהה של ניתוח השתלת הקרנית, קיימים עדיין חסרונות רבים בהליך זה, וביניהם מציאת תורם אברים מתאים, דחיית השתל, סיבוכים בניתוח, זיהומים העלולים לעבור דרך השתל, ואף חזרה של הקרטוקונוס במקרים נדירים.

‫איך משפרים ראייה במחלת קרטוקונוס?‬

‫דקל - אופטומטריסט‬ — Thu, 24 Sep 2009 23:07:42 +0000

עדשת מגע רכה על עדשה קשה במחלת קרטוקונוס

הפתרון האופטי לקרטוקונוס הינו בהתאם למצבו וחומרתו.
בקרטוקונוס קל ניתן להתאים עדשות מגע רכות ומשקפיים במרשם צלינדרי מתון.
בקרטוקונוס בינוני ניתן להתאים עדשות מגע קשות או רכות מיוחדות לקרטוקונוס, לעיתים שילוב של רכות וקשות יחדיו (שיטת פיגי-בג PIGI-BAG)
בקרטוקונוס חמור ניתן לנסות להתאים עדשות מגע קשות במבנה עדשה מיוחד, עדשות מגע סקלרליות שמכסות את כל פני הקרנית, או משקפיים בתיקון חלקי בשילוב עם עדשות מגע גם הן בתיקון חלקי.
הטיפול בעדשות מגע מבוסס על כך שבין העדשה והקרנית מצטברות דמעות הממלאות את המשטח הקרטוקוני הבלתי אחיד, ובכך מאפשרות מעבר אחיד של קרני האור.
התאמת עדשות מגע לקרטוקונוס דורשת סבלנות מצד האופטומטריסט ומצד המטופל, שכן לעיתים יש צורך לנסות מספר רב של עדשות עד להתאמה הטובה ביותר.

האם כדאי לנסות לשפר את הראייה במצב קרטוקונוס?

התשובה אינה ברורה וחד משמעית וחיובית כפי שנדמה במחשבה ראשונה.
לפני החלטה על שיפור הראייה בעין עם הקרטוקונוס יש לשקול היטב האם יש צורך בכך.
במקרים רבים הראיה בעין אחת טובה למדי ומאפשרת תפקוד יומי יעיל
לדוגמא: אדם אשר רואה ומתפקד טוב, בעל חדות הראייה סבירה שמספיקה לצרכי העבודה, הנהיגה והיום-יום. במידה ויתגלה שבעין אחת סובל מקרטוקונוס, אולם אינו מרגיש בכך והדבר לא מפריע לו (רואה דרך העין הבריאה), אז יש לשקול האם יש טעם בשיפור שעשוי להיות מורכב ולא נוח, או שיש להשאר במצב נוכחי הנוח ללקוח.
הרכבת משקפיים או עדשות מגע אינה עוצרת או מטפלת בקרטוקונוס, אלא משפרת את הראיה באופן נקודתי.
מצבים בהם יש לנסות ולשפר את הראייה ככל האפשר, גם אם המטופל אינו מתלונן הם:
ילדים צעירים (נדיר) בהם קרטוקונוס עלול לגרום לעין עצלה.
נהגים, בעיקר נהגים מקצועייים הזקוקים לחדות טובה בשתי העיניים.
כל אדם הזקוק לראייה מקסימלית, בעיקר למרחק, לצורך עבודה או עיסוק

‫איך למנוע קרטוקונוס ולהאט את המחלה?‬

‫דקל - אופטומטריסט‬ — Thu, 24 Sep 2009 23:04:33 +0000

בעבר הועלתה טענה ששימוש בעדשות מגע קשות עשויה להאט את התקדמות הקרטוקונוס, אולם לטענה זו אין כל הוכחה.
ניתן לאמר דווקא את ההפך, עדשת מגע הינה גוף זר בעין העלול לגרום לשפשופים ובעיות שונות, גם בהתאמה מושלמת.
הטיפול העיקרי בקרטוקונוס הינו שיפור הראייה על ידי משקפיים ועדשות מגע כל עוד הדבר אפשרי, ובמקרים קשים יותר השתלת קרנית.
אדם שהינו בעל היסטוריה משפחתית של קרטוקונוס רצוי שיקפיד על ביקורות שגרתיות, גם אם ראייתו תקינה.

‫ניתוח לייזר להסרת משקפיים ומחלת קרטוקונוס‬

‫דקל - אופטומטריסט‬ — Thu, 24 Sep 2009 22:59:11 +0000

במצב של קרטוקונוס קרנית העין מתוחה, דקה ועשויה להשתנות.
לכן אסור לבצע ניתוח ליזר להסרת משקפים במצב זה.
לאחרונה עלה לדיון נושא של ניתוח להסרת משקפיים בקרנית שעברה טיפול קרוס-לינקינג, אולם הדבר עדיין שנוי במחלוקת ונמצא בשלבי מחקר.
במצב של קרטוקונוס קל ניתוח הסרת משקפיים עלול להחמיר אותו, ולכן יש לוודא היטב לפני כל ניתוח שכזה שאין קרטוקונוס מכל סוג בקרנית, גם קרטוקונוס קל, זאת על ידי מיפוי קרנית במכון הלייזר או באופן פרטי.
במקרים נדירים בהם ניתוח הסרת משקפיים הינו הכרחי למטופל עקב מרשם יחודי, מבנה פנים שלא מאפשר משקפיים, יובש שלא מאפשר הרכבת עדשות, ובמקרי קרטוקונוס קלים לאחר גיל 40, ניתן לשקול יחד עם הרופא המטפל את ביצוע ניתוח הסרת המרשם.