‫אופטיקה וראייה » צלינדר‬

‫עדשות מגע עם צלינדר‬

‫דקל - אופטומטריסט‬ — Sat, 02 Jan 2010 14:38:49 +0000

האם יש עדשות מגע המתאימות למרשמים עם צלינדר?

כמובן ! כיום יש טווח נרחב של עדשות מגע שונות המתאימות לתיקון ראייה עם מרשם צלינדר. ניתן להשיג עדשות קשות, רכות, רכות חודשיות, רכות דו – שבועיות ואף עדשות מגע יומיות המיועדות לתיקון צלינדר. עם זאת , עקב הפרמטרים והאפשרויות הרבות של המרשמים , יתכן שלא כל הצלינדרים והזויות של התאמת הצלינדר יהיו זמינים למכירה.

במקרים רבים עדשת צלינדר עם מרשם קרוב, אך לא מדויק לגמרי, נותנת תוצאה מצוינת בהתאמה ובחדות ראייה.
בעדשות מגע עם צלינדר יש טכנולוגיות חדשות, עם דגש ליציבות העדשה במקומה ולחומרי גלם נוחים ומתאימים להרכבה ממושכת במהלך היום.
בהתאמת עדשות מגע עם צלינדר מקובל לנסות זוג אחד לתקופה קצרה, ולאחר מכן להזמין עדשות בכמות גדולה המיועדת לתקופה ארוכה יותר.
כל בדיקת עדשות מגע או רכישת עדשות מחייבת בדיקה או התאמה של אופטומטריסט או רופא עיניים העוסק בכך.

מחירי עדשות מגע עם צלינדר יורדים מיום ליום, והן הופכות להיות האלטרנטיבה המועדפת והבריאה על מרכיבי עדשות מגע שזקוקים לצלינדר במרשם.

‫בדיקת צלינדר עצמית‬

‫דקל - אופטומטריסט‬ — Sat, 02 Jan 2010 14:28:43 +0000

התמונה באדיבות חברת ג 'ונסון & ג'ונסון המייצרת את עדשות המגע לאסטיגמציה ACUVUE ® ADVANCE TM for ASTIGMATISM

בדיקת צלינדר עצמית
התבונן בתמונה ממרחק עבודה אליו אתה רגיל בעבודה או בבית.
הסתר עין אחת באמצעות היד – אל תיגע ואל תלחץ על העין המכוסה !

התבונן בעין הגלויה ושים לב לקווים , האם קו או שניים כהים או בולטים יותר מאחרים ?
אם כן , יתכן שיש צילינדר במרשם המשקפיים . ככל שהקו בולט וכהה יותר מהאחרים , כך הצלינדר משמעותי יותר .
כעת יש לחזור על הבדיקה עם עין שנייה.

במידה ולחצת בטעות על העין המכוסה , הראייה תהיה מטושטשת בעין זו למספר שניות , ותתקבל תוצאה של צלינדר בבדיקה. במקרה זה יש להמתין מספר דקות ולחזור על הבדיקה.

תוצאות הבדיקה

אם אינך רואה טוב ביום יום יתכן שאתה זקוק למשקפיים. אם ראית קו אחד בולט משמעותית יותר מאחרים כנראה שהמרשם שלך כולל צלינדר מסוים.
גש להבדק אצל אופטומטריסט ופתור את הבעייה.

‫צלינדר | אסטיגמציה | מה זה?‬

‫דקל - אופטומטריסט‬ — Sat, 02 Jan 2010 14:11:22 +0000

התמונה באדיבות חברת ג'ונסון & ג'ונסון המייצרת את עדשות המגע לאסטיגמציה ACUVUE ® ADVANCE TM for ASTIGMATISM

מה זה צילינדר? האם צלינדר מפריע לראייה? האם יש צלינדר בעדשות מגע? כיצד בודקים

צלינדר? כיצד מטפלים בצלינדר? מה ההבדל בין צלינדר לאסטיגמציה? מה זה מרשם טורי ועדשות טוריות? מה זה אומר כשיש צילינדר גבוה? האם צלינדר זה פוקוס? כיצד ניתן לבדוק האם יש לך צילינדר במרשם המשקפיים? למה עדשות מגע עם צלינדר עולות יותר?
מה זה צילינדר/אסטיגמציה אשר מופיע במרשם משקפיים ועדשות מגע ?

צלינדר הינו מצב נפוץ מאוד ומקובל בו לעין אחת יש שני מרשמים שונים .

כאשר מודדים את המרשם בעין בכיוון אנכי , מקבלים מרשם שונה מאשר בכיוון אופקי .

דוגמא ידועה היא הדוגמא עם כדור בייסבול . בכיוון אחד הוא קמור יותר , ובכיוון אחר פחוס יותר .

דבר דומה קורה עם העין , שני הכוחות העיקריים בה אינם זהים .

עוצמת הצילינדר היא למעשה ההפרש בין המדידה של המרשם בכיוון אחד למדידה בכיוון השני .

מרשם 3- עם צלינדר 0.5- אומר שבכיוון אחד של העין נמדד מרשם 3- ואילו בכיוון מאונך לו נמדד מרשם 3.5-

צלינדר קטן , רבע , חצי ולעיתים אף ¾ עשוי להיות לא מתוקן בחלק מהמקרים ולא להפריע למטופל .

מדוע במרשם עם צלינדר רשומה גם זוית ?

מרשם צלינדרי כולל שני כוחות שונים הנמצאים במאונך זה לזה ( בזוית 90 מעלות אחד מהשני ), לכן יש לציין גם זוית הצלינדר כדי להגדיר באיזה כיוון יהיה כל כוח בעדשה

טווח הזויות 0 מעלות ועד 180 מעלות .

באופן סטטיסטי יש קשר בין זווית הצלינדר בעין שמאל והזוית בעין ימין .

ברוב המקרים הזויות של הצלינדר בשתי העיניים הן 180 מעלות או קרוב לכך . מצב זה נקרא גם ' צלינדר עם הכלל '.

לעתים הזוויות קרובות יותר ל 90 מעלות , ומצב זה נקרא ' צלינדר נגד הכלל '.

במקרים נפוצים פחות הזוויות של הצילינדר הן אלכסוניות 45 מעלות או 135 מעלות ודומות . כאשר הזוויות אלכסוניות קשה יותר להתאים עדשות מגע טוריות ( עדשות מגע עם צלינדר )

סימטריה בין העיניים נפוצה למדי , בשתיהן 90 מעלות , 180 מעלות או זוויות שמשלימות אחת את השנייה ל 180 מעלות ביחד (80 בימין ו 100 בשמאל , או 60 ו 120)

קשה להתרגל למשקפיים בהם יש בעין אחת צלינדר בזוית עם הכלל , סביב 180 מעלות , ובעין שנייה הצלינדר סביב 90 מעלות ( צלינדר נגד הכלל ).
עין ללא אסטיגמציה ( צלינדר ) הינה עין שהכוח האופטי בה שווה לכל כיוון , כמו כדורסל . יתכן שיהיה לעין עודף כוח או חוסר בכוח ( מיופ או היפרופ בהתאמה ) ואז האור נשבר בנקודה אחת לפני או אחרי הרשתית , דבר שמצריך משקפים כדי להביא את התמונה אל העין ,
בעין עם צלינדר האור נשבר בשתי נקודות שונות , כך שצריך לתקן שני מוקדים בבת אחת .

מה רואים כאשר יש צלינדר לא מתוקן ?

צלינדר במרשם שאינו מתוקן גורם לטשטוש ראייה ולתמונה לא ברורה .

משקפי צלינדר שהותאמו טוב עלולים לגרום לעיוות מסוים של המרחק , הגדול ככל שעוצמת הצלינדר גדולה יותר . מצב זה דורש הסתגלות של מספר ימים , ולכן לעתים לא נותנים תיקון צלינדרי מלא או כלל לא , במידה ויש צלינדר קטן שאינו משפר את החדות במידה משמעותית.

‫קרטוקונוס‬

‫דקל - אופטומטריסט‬ — Thu, 24 Sep 2009 23:45:18 +0000

מה זו מחלת קרטוקונוס?

(KERATOCONUS – Ks)

מלטינית: קרטו=קרנית, קונוס=חרוט
מחלת קרטוקונוס הינה מחלה איטית, לא דלקתית, ולא כואבת הפוגעת בקרנית העין וגורמת לעיוות, שינוי במבנה הטבעי שלה, למתיחת הקרנית בצורה לא אחידה ולהפחתה בעובי הקרנית.
עקב השינוי לאורך הזמן, הקרנית נעשית דקה יותר במרכזה, ורוכשת צורה של קונוס (חרוט) בעיקר עקב לחץ העין מבפנים כלפי חוץ.
התהליך מתבטא בשינוי משמעותי במרשם המשקפיים, הוספת צלינדר רב למרשם (אסטיגמציה) לעיתים צלינדר לא אחיד בזויות שונות, ועקב כך תמונה לא ברורה ולא אחידה , כפילות, קשיי ראייה ועוד.
מצב זה מקשה על מתן משקפיים או עדשות מגע.
קיימות רמות ודרגות שונות של קרטוקונוס. מקרים קלים של קרטוקונוס עשויים לא להתגלות כלל ולא להפריע בראייה, אולם יש לאבחן אותם לפני ניתוח עיניים מכל סוג.
התפתחות הקרטוקונוס הינה הדרגתית, ולעיתים רבות המחלה מתייצבת בסביבות גיל 30.
קרטוקונוס פוגע בשתי העיניים, בדרך כלל מצב עין אחת חמור מהשנייה, והיא אינה משפיעה על אברים אחרים בגוף.

עד היום אובחנה מחלת קרטוקונוס רק אצל בני אדם ולא אצל בעלי-חיים, היא אינה מובנת עד תומה ולכן עדיין בשלבי מחקר ולימוד.
מחלת קרטוקונוס הוזכרה לראשונה בשנת 1748.

מחלת קרטוקונוס פוגעת בצורה משמעותית בראייה. עם זאת, ניתן לשפר חזרה את הראייה בהצלחה מרובה על ידי עדשות מגע קשות ומשקפיים.
קרטוקונוס אינו כואב, פוגע רק בעיניים ואינו מראה על מחלה עתידית אחרת
קרטוקונוס יכול להיות תורשתי.
במקרים קשים ניתן להשתיל קרנית מתורם בהצלחה של 90% ומעלה.
ברוב המקרים המחלה מתיצבת סביב גיל 30 ואינה מתקדמת יותר.
לעיתים לא מאבחנים את קיומו של קרטוקונוס, ולעיתים מאבחנים בטעות קרנית בריאה כחולה בקרטוקונוס, לכן יש לאבחן את המחלה באמצעות מיפוי קרנית מדויק.

‫כיצד מאבחנים קרטוקונוס?‬

‫דקל - אופטומטריסט‬ — Thu, 24 Sep 2009 23:35:28 +0000

איך לגלות קרטוקונוס?

קרטוקונוס ניתן לאבחן על ידי מדידה מדויקת של פני הקרנית ועובייה והשוואת מצבה לתקופות קודמות.

האבחון נעשה על ידי רופא עיניים ולא אופטומטריסט (שאינו מוסמך לאבחן מחלות מכל סוג, אך מוסמך לתת פתרון אופטי לבעיה)
קרנית העין אמורה להיות אחידה, עגולה (או מעט אובלית), שקופה וסדירה.
במצב קרטוקונוס ניתן לראות עיוות של הקרנית ברמות שונות, העשוי להתגבר ולהשתנות במשך השנים.
מדידת פני הקרנית נעשית על ידי צילום מיפוי משטח קדמי שלה במכשירי מדידה שונים הנותנים תמונה תלת מימדית של הקימורים בדומה למפה טופוגרפית של פני שטח.
קיימים מספר מכשירים למיפוי קרנית: אורבסקן, מכשיר מתקדם הממפה את פני הקרנית הקדמיים ובנוסף את פני הקרנית האחוריים , אייסיס או מיפוי קרנית על ידי מצלמה (ממוחשבת מסוגים שונים) המצלמת החזר אור מהקרנית אשר מחשב מעבד את המידה ומציג מפה טופוגרפית.
ניתן לאבחן קרטוקונוס גם לפי החזר אלומת אור מפנס מיוחד (רטינוסקופ), לפי השוואת קימורי הקרנית בתקופות שונות, לפי סימנים שונים בקרנית שנוצרים מקרטוקונוס (קווים ורטיקליים -סטריה ) ואף לפי התבוננות רגילה בפרופיל העין בזויות מסוימות.
עם זאת, האבחון הנכון הינו השוואת בין נתוני מיפוי קרנית לאורך זמן.

צלינדר גבוה או קרטוקונוס?

לעיתים קיים צלינדר גבוה במבנה קרנית העין, המתבטא בשני מרשמים שונים באותה העין, הנמצאים במאונך, בזוית ישרה זה מזה.
לא כל מרשם צלינדר גבוה מראה על מצב של קרטוקונוס.
במידה וקיים צלינדר גבוה בקרנית, המרשם יציב, ניתן לשפר את הראייה לרמה סבירה ואין שינוי במבנה הקרנית לאורך זמן, יתכן שהאבחנה היא לא קרטוקונוס

‫האם קרטוקונוס נגמר בעיוורון?‬

‫דקל - אופטומטריסט‬ — Thu, 24 Sep 2009 23:33:33 +0000

למרות שבמצב קרטוקונוס חדות הראייה יורדת הדרגתית, נדיר להגיע למצב של עיוורון.
קרטוקונוס הינו מצב דו עיני, אולם לעיתים מצב הקרטוקונוס בעין שניה כה התחלתי, שאני נוטים לחשוב שאין בה קרטוקונוס.
ברוב מקרי הקרטוקונוס ניתן לטפל בדרך זו או אחרת ולשפר את הראייה בצורה משמעותית, כך שהחשש לפגיעה מוחלטת בראייה הינו נמוך למדי.

‫מה מרגישים בקרטוקונוס, סימפטומים ופתלוגיה‬

‫דקל - אופטומטריסט‬ — Thu, 24 Sep 2009 23:31:50 +0000

מה הסימפטומים ומה מרגישים בקרטוקונוס?
במחלת קרטוקונוס אין כאבים כלשהם.
התקדמות המחלה איטית יחסית למחלות שונות- חודשים עד שנים, אך גורמת לצורך בהחלפת מרשם משקפים או עדשות מגע מדי מספר חודשים.
לקרטוקונוס אין סימפטומים חיצוניים בולטים, כך שבמקרים רבים לא מודעים כלל שקיימת בעיה.
בקרטוקונוס מרגישים ירידה בראייה בעין הפגועה, קושי בראיית עצמים קטנים או רחוקים, סינוורים והילות בעיקר בשעות הערב, צלליות והילות סביב מקורות אור שונים , פגיעה בגוונים הנראים, פגיעה בראייה תלת מימדית, כפילויות בעין אחת, ערפול, קשיים כלליים בראיה ואף ירידה קשה ופתאומית בחדות הראייה במצב אקוטי (מיידי) של פריצת נוזלי לשכת העין לתוך הקרנית מבפנים (מצב HYDROPS )

במקרה בו הקרטוקונוס מופיע בעין אחת, יתכן שיקח זמן רב עד שהמטופל ירגיש בו מכיוון שאת רוב חדות הראייה יקבל מהעין הפחות פגועה, ורק אם יסתיר אותה יווכח שאינו רואה טוב בעין עם הקרטוקונוס המשמעותי יותר.

מה הפתולוגיה של קרטוקונוס? מה קורה לקרנית?
מחקרים שונים הראו שבמחלת קרטוקונוס קיים תהליך של פגיעה אנזימטית בסיבי הקרנית כך שהקרנית הופכת דקה וחלשה יותר.
לעיתים הדבר מלווה בצלקות לא שקופות המופיעות כנסיון הגוף לריפוי המצב.
במקרים קשים עלולים להיווצר קרעים בשכבת הקרנית הפנימית וכניסת נוזלים מלשכת העין הקדמית אל תוך רקמת הקרנית, דבר זה גורם לבצקת ועכירות מיידית, המלווה בריפוי איטי.

‫טבעות קרנית בקרטוקונוס באמצעות לייזר‬

‫דקל - אופטומטריסט‬ — Thu, 24 Sep 2009 23:28:07 +0000

איך מטפלים או מרפאים קרטוקונוס?

לא קיים טיפול לקרטוקונוס אשר גורם לנסיגת המחלה ולהעלמותה.
קיימים טיפולים שונים שמטרתם עצירת התקדמות הקרטוקונוס, ו'ישור' הקרנית במידת האפשר.

טבעות בקרנית באמצעות לייזר

באמצעות מכשיר INTRA-INTAC בשיטת לייזר, משתילים לתוך הקרנית טבעת דקה שעובייה פחות מ 1 מילימטר. הטבעת מותחת ומיישרת את הקרנית המעוותת ובכך משפרת את מצב הראייה בצורה משמעותית.
השימוש בטכנולוגית לייזר מאפשר דיוק רב ומהירות בניתוח, כך שהתוצאות טובות יותר מניתוחי השתלת טבעת מהדור הקודם.
לאחר השתלת הטבעת יתכן ויהיה צורך להשתמש במשקפיים או עדשות מגע רגילות.

‫קרוס-ליקנינג CROSS LINKING בקרטוקונוס‬

‫דקל - אופטומטריסט‬ — Thu, 24 Sep 2009 23:22:55 +0000

שיטה חדשה שמטרתה הקשחת הקרנית ובכך האטת או עצירת תהליך הקרטוקונוס.
בשיטה זו מספיגים את הקרנית עם חומר בשם ריבופלבין על ידי טפטוף החומר שוב ושוב על גבי הקרנית, תהליך שיכול להתבצע כחצי שעה, עד שניתן לראות סימנים של ריבופלבין בלשכה קדמית של העין, החלק השקוף מאחורי הקרנית ועד האישון.
כעת מקרינים את העין עם קרינת UV , אור אולטרא-סגול בצורה מבוקרת.
קרינת ה UV יחד עם הריבופלבין בקרנית העין משנה את ההרכב הכימי של סיבי הקולגן בקרנית העין על ידי חיזוק הקשרים הבין מולקולריים שביניהם.
תוצאה מבוקשת לתהליך זה הינה הקשחת הקרנית ועצירת העיוותים בה.

‫השתלת קרנית – מחלת קרטוקונוס‬

‫דקל - אופטומטריסט‬ — Thu, 24 Sep 2009 23:19:27 +0000

השתלת קרנית:
שיטה ותיקה, עם יעילות גבוהה למדי והצלחה של מעל 90%.
אין צורך בהתאמה בין סוג דם המושתל לתורם מכיוון שבקרנית בריאה אין כלי דם.
השתלת קרנית מתורם, משנה לחלוטין את מצב הקרטוקונוס, ומחליפה את העיוות בקרנית בקרנית חדשה וסדירה.
ההשתלה מבוצעת בהרדמה כללית או מקומית בהתאם לשיקולי הרופא.
קטע מרכזי של הקרנית הקרטוקונית בקוטר של כ 8 מילימטר נחתך החוצה, ובמקומו מושתל שתל התורם ונתפר בשוליים בתפר דק.
במהלך ניתוח ההשתלה יש להקפיד על שמירת אחידות הקטע המושתל ומניעת היווצרות לחצים או מתיחות לכאן או לכאן.
לעיתים יש לשחרר או להוציא תפר או מספר תפרים כדי לאזן את העיוותים שנוצרו על פני השטח עקב משיכת התפרים.
השתל יכול להלקח מתורם קרנית עד 4 שעות ממות התורם, רצוי שגיל התורם יהיה עד 20 שנה מבוגר יותר מגיל המושתל (אך לא חובה במקרה של שתל 'איכותי')
כמו בכל השתלת איבר, עלולה להופיע דחיית השתל מבחינה חיסונית, בדרך כלל בשנה הראשונה לאחר ההשתלה, ולעיתים גם שנים אחריה.
במקרה של דחיית השתל תופיע הרגשת אי-נוחות, אודם, עכירות, כאב קל וירידה בראייה.
טיפול הנעשה בזמן עשוי לעצור את התופעה ולהחזיר את המצב לתקין.
לעיתים לאחר ניתוח השתלת קרנית נוצר צלינדר גבוה או מרשם שקשה לתקנו במשקפיים או בעדשות מגע. במקרים מעין אלו יש לשקול הוצאת תפר או מספר תפרים ואף ניתוח מקומי לתיקון המרשם כגון חתכים רדיאלים בקרנית ואף לאסיק.
קרטוקונוס הינו הסיבה העיקרית להשתלת קרנית במדינות המפותחות.

תהליך של השתלת קרנית הינו תהליך קשה ומורכב יותר מהשיטות האחרות, ומיועד בעיקר למקרים קשים של קרטוקונוס בהם לא הועילו שיטות אחרות.
למרות הצלחתו הגבוהה של ניתוח השתלת הקרנית, קיימים עדיין חסרונות רבים בהליך זה, וביניהם מציאת תורם אברים מתאים, דחיית השתל, סיבוכים בניתוח, זיהומים העלולים לעבור דרך השתל, ואף חזרה של הקרטוקונוס במקרים נדירים.