‫אופטיקה וראייה » לימודי אופטומטריה‬

‫אופטומטריסט או אופטיקאי‬

‫דקל - אופטומטריסט‬ — Sat, 02 Jan 2010 23:38:37 +0000

מה ההבדל בין אופטיקאי לאופטומטריסט?
למרות שם העיסוק הדומה מדובר בשני תחומים שונים לגמרי הקשורים למשקפיים.
האופטומטריסט מבצע בדיקות ראייה למשקפים ועדשות מגע, בנוסף לבדיקות תפקודיות שונות של העיניים. הפיקוח עליו נעשה על ידי משרד הבריאות המחלקה למקצועות פרא-רפואיים.
האופטיקאי הינו הטכנאי אשר חותך ומכין בפועל את המשקפיים על ידי חיתוך והתקנת עדשות ראייה בהן. אין פיקוח מיוחד על האופטיקאי, ואף אין צורך בלימודים מיוחדים כדי לעבוד במקצוע. אופטיקאים רבים למדו את העבודה בתור שוליה של אופטיקאי אחר. לאופטיקאי אסור לבצע בדיקות ראייה כלשהן ללקוחות.
רוב האופטומטריסטים הינם גם אופטיקאים ויודעים להפעיל את המכונות המתאימות להכנת משקפיים.

מה זה אופטומטראי?
אופטומטראי הינה המילה העברית לאופטומטריסט, אולם השימוש בה נפוץ פחות, וכיום אנשים נמנעים בשימוש במילה אופטומטראי ומשתמשים במילה אופטומטריסט. המילה אופטומטריסט הינה אחת ממילות תיאור המקצוע המסובכות יותר, ולכן במקרים רבים קוראים לאופטומטריסט בשמות שונים כגון אופטומיטריסט, אופטמטריסט, אופטמטריסט, אופטימטריס ווריאציות שונות.

האם יש עתיד למקצוע לאור ניתוחי הלייזר להסרת משקפיים?
לפני מספר שנים עם התחלת טיפולי הלייזר להורדת משקפיים באופו מסחרי ונפוץ, היתה דעה מסוימת שענף האופטומטריה הולך ונכחד, ואת מקומו ימלאו עשרות מכוני לייזר להורדת מרשם. אולם תוך זמן קצר התברר שההשפעה של ניתוחי הליזר להורדת משקפיים על גבי ענף האופטיקה הינה נמוכה למדי ואינה משמעותית לענף. כמעט כל אדם שיסיר מרשם באמצעות לייזר יצטרך בזמן כלשהו משקפי קריאה ברמה זו או אחרת, וזאת בנוסף למשקפי שמש אותם עליו להרכיב נגד קרינת UV.

האם יש לימודי המשך בתחום האופטומטריה?
בניגוד לימים בהם לימודי האופטומטריה לא היו מוסדרים בצורה חלקית מלאה, היום מקצוע האופטומטריה הינו מקצוע מוסדר לתואר ראשון אשר נלמד בשלב זה באוניברסיטת בר אילן ובמכללת הדסה בירושלים.
כיום ישנם לימודי המשך לתואר שני, וצפוי שבעתיד יהיו לימודי המשך לתואר שלישי.
ניתן להשלים לימודים במוסדות רבים בחוץ לארץ, ואף לעבוד עם רישיון ישראלי לאחר בחינה מקומית במספר ארצות , ובהתאם לחוקי המקום.האם יש אגוד לאופטומטריסטים?
בישראל קיים אגוד ותיק מאוד המייצג את האופטומטריסטים. כטיבו של כל ארגון, היו באיגוד האופטומטריה שינויים שונים, מאבקים פוליטיים ואחרים.
האגוד קידם מאוד את נושא ההכרה באופטומטריה כמקצוע לגיטימי בישראל.
כיום אין חובה להירשם לאיגוד (בתשלום) או לעבר קורסי רענון, הדרכות וכדומה.

מה טיב הקשר בין אופטומטריסטים ורופאי עיניים?
במשך השנים הבינו האופטומטריסטים ורופאי העיניים שקשר חיובי ביניהם הינו דבר פורה וחשוב, היכול לתרום רבות לרופאי העיניים, לאופטומטריסטים ובעיקר לקהל הרחב.
כיום האופטמטריסטים ורופאי העיניים מקיימים כנסים משותפים, עובדים במוסדות רפואיים יחדיו, ומפנים מטופלים אחד לשני לקבלת חוות דעת או המשך טיפול בתחום המתאים. יש לדעת שקיים איסור בחוק על קשר מסחרי בין אופטומטריסטים לרופאי עיניים ואסור להם להפנות לקוחות לכאן או לכל מטעמים כלכליים שאינם רפואיים או תפקודיים.האם יש חידושים ושינויים בענף האופטומטריה, וכיצד האופטומטריסטים מתעדכנים לגביהם?
בענף האופטומטריה המקיף תחומים שונים של עדשות מגע, משקפיים, חומרי גלם, שיטות בדיקה ואף אופנה, יש שינויים וחידושים מדי תקופה. מקובל מאוד שחברות מסחריות מבצעות הדרכות וכנסים שונים בהם מוצגים רוב חידושי הענף. במקביל מתקיימים מדי שנה מספר כנסים קבועים ותערוכות המקיפות ידע אופטומטרי רב.
אופטומטריסטים רבים מוזמנים ומגיעים לכנסים שונים של רופאי עיניים העוסקים בקרנית, מחלות עיניים, השפעות של עדשות מגע על בריאות העין וכדומה.

מהן התכונות החשובות לאופטומטריסט כדי להצליח בעבודתו?
אופטומטריסט זקוק למספר תכונות חשובות כדי להצליח בעבודתו, עליו להיות סבלני לקהל, בעיקר לקהל מבוגר או לילדים. עליו להיות בעל מודעות גבוהה לשירות לקוחות ולמכירות מכיוון שבכל מקום בו יעבוד יהיה עליו להמליץ על מוצרים שונים, לשם כך עליו להיות חייכן וחיובי …
על אופטומטריסט להיות בעל ידע בסיסי בפיזיקה, מתמטיקה, ביולוגיה וכימיה, הכל ברמה כללית ביותר.
אופטומטריסטים רבים העובדים בחנויות וברשתות מקודמים לדרגת ניהול כדי לאחד שני תפקידים יקרים לתפקיד של עובד אחד.

האם כדאי להיות אופטומטריסט?
מקצוע האופטומטריה הינו מקצוע מכובד ופרא-רפואי מקובל, הניזון מרפואת עיניים מצד אחד, ומאופנה מצד שני.
הבחירה במקצוע זה מתאימה מאוד לבעלי התכונות הנדרשות, כפי שהוזכר קודם.
רמת שכר ממוצעת של אופטומטריסט: בינונית-גבוהה.
מקצוע האופטומטריה הינו מקצוע נדרש למדי בקרב בנות, לרבות בנות המגזר הדתי.

עתיד מקצוע האופטומטריה
התקדמות לימודי האופטומטריה בישראל , ובחינת המצב בחו"ל מרמזים על כך שבעתיד ינתנו סמכויות נוספות בידי האופטמטריסטים, על פי קריטריונים רפואיים ומדדים שינתנו בידיהם, כמו במקרים של :

מדידת לחץ תוך עיני תוך שימוש בטיפות הרדמה מקומיות .מעקב אחרי מחלות רשתית שונות , לרבות רשתית סוכרתית , AMD, ועוד תוך כדי שימוש בטיפות הרחבה .
מעקב אחרי מצב קטרקט
מתן טיפות הרחבה לציקלופלגיה בבדיקת ילדים .

היחס המספרי בין רופאי העיניים והקהל הרחב, והקשר המקצועי בין האופטומטריסטים לרופאי העיניים יקבע כיצד יראה מקצוע האופטומטריה בעתיד.

‫אופטומטריסט‬

‫דקל - אופטומטריסט‬ — Sat, 02 Jan 2010 23:23:15 +0000

אופטומטריסט- מקצוע אופטומטריה
מה זה אופטומטריסט? היכן לומדים את מקצוע האופטומטריה? האם יש לימודי המשך? מה מותר לאופטומטריסט לעשות ולבדוק ומה לא? כמה מרוויח אופטומטריסט? היכן ניתן לעבוד בתור אופטומטריסט? מה ההבדל בין אופטומטריסט לבין אופטיקאי? מה זה אופטומטראי? איך אפשר לדעת אם האופטומטריסט מוסמך או לא מוסמך? האם אופטומטריסט יכול לעבוד בחו"ל במקצוע האופטומטריה ? מה השתנה בתחום האופטומטריה בשנים האחרונות? מה טיב הקשר בין אופטומטריסט ורופא עיניים?

אופטומטריסט
אופטומטריסט הינו בעל המקצוע העוסק במדידת חדות ראייה, בדיקת מרשם עבור משקפיים ועבור עדשות מגע, התאמת משקפיים ועדשות מגע ובדיקה וטיפול בבעיות ראייה שונות הקשורות לתפקוד העיניים, פזילות, פוקוס ראיה, מיקוד וקשיי ראיה שונים.
מקצוע האופטומטריה עבר בשנים האחרונות תהפוכות רבות. עד לפני כ10 שנים המקצוע היה עובר מדור לדור או מאופטומטריסט לאחד מהעובדים איתו בחנות או בקליניקה. לא היה כל מנגנון לימודים מסודר, ואופטיקאים רבים להם יש סמכות לחתוך עדשות משקפיים ולהכין משקפיים עסקו בבדיקות ראייה ללא כל סמכות.
כיום ענף האופטומטריה מוסדר ומנוהל היטב על ידי משרד הבריאות, האגף למקצועות פרה-רפואיים.
לימודי אופטומטריה נעשים היום דרך אוניברסיטת בר אילן או מכללת הדסה בירושלים, במסלול בין כ-4 שנים מלאות, בסיומו מקבל מי שסיים בהצלחה את לימודי האופטומטריה תואר ראשון במדעי החיים או במדעים מטעם מוסד הלימודים. עד לפני מספר שנים היה ניתן ללמוד אופטומטריה באישור המועצה להשכלה גבוהה רק דרך המכללה לאופטומטריה שהוקמה על ידי מר יצחק גור. המכללה עשתה את המהפך הגדול בהכרת המקצוע, וכיום השתלבה עם אוניברסיטת בר-אילן. עלות לימודי האופטומטריה גבוהה מעלות לימודים רגילים באוניברסיטה לתואר ראשון עקב המעבר ההדרגתי בין הלימודים במכללה ללימודים באוניברסיטה.
כל סטודנט לאופטומטריה עובר תקופת סטאג' בחנות מסחרית או במוסד רפואי, במהלכה יבצע בדיקות ראיה בפיקוח אופטמטריסט מורשה. נושא בדיקות הראייה על ידי סטודנט לאופטומטריה הינו נושא עליו דנים רבות בשנים האחרונות. הוויכוח לגבי עניין זה נמצא בעיצומו. מצד אחד ישנם הטוענים שאת בדיקות הראייה מותר רק לאופטומטריסט מורשה לבצע, מצד שני החוק מאפשר לסטודנט לבצע בדיקות ראייה בפיקוח אופטומטריסט.
במצב הנוכחי סטודנטים לאופטומטריה מבצעים בדיקות ראייה בחנויות, קליניקות ובתי חולים, כאשר ישנה הדרכה ופיקוח של האופטומטריסט במקום.

‫נתונים על לימודים בישראל מאת ניר ארדינסט (מרצה לאופטומטריה)‬

‫דקל - אופטומטריסט‬ — Sun, 06 Dec 2009 17:44:32 +0000

ניר ארדינסט, מוסמך בחקר המח (בהצטיינות יתרה) מהאוניברסיטה העברית, דוקטורנט בחוג לרפואת עיניים של בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים.

לימודים כללי

8 האוניברסיטאות בישראל הן: אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בר אילן, אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, הטכניון בחיפה, מכון וייצמן למדע ברחובות והאוניברסיטה הפתוחה.
58 מכללות בישראל.
272,000 סטודנטים לומדים לקראת תואר אקדמי בכל המוסדות הישראליים. 63% לומדים לקראת תואר ראשון, מתוכם רק 37% באוניברסיטאות.

אופטומטריה

בתי ספר

2 בתי ספר לאופטומטריה ישנם בארץ: המגמה לאופטומטריה באוניברסיטת בר אילן ברמת גן והחוג לאופטומטריה במכללת הדסה (נפתח בשנת 1996).
2 בתי ספר בתכנון (חיפה וקריית אונו).
1 תוכנית נגנזה (אורט בראודה בכרמיאל).

סטודנטים ואופטומטריה
כ 450 סטודנטים לאופטומטריה (שנה א עד ד) לומדים כעת באוניברסיטת בר אילן ובמכללת הדסה.
כ 120 (בממוצע) בוגרי תואר באופטומטריה ממוסד אקדמי מוכר נגשים למבחני הרישוי הממשלתיים של משרד הבריאות באופטומטריה מידי שנה.
אחוזי המעבר במבחן הרישוי באופטומטריה עמדו על כ 70% עד לשנת 2004 ומאז אחוזי המעבר בבחינה נמצאים במגמת ירידה חדה מידי שנה.
בשנת 2009 מועד קיץ נגשו למבחן הרישוי באופטומטריה 195 בוגרים תואר באופטומטריה ומתוכם עברו 22 בוגרי מגמת האופטומטריה באוניברסיטת בר אילן ו 6 בוגרי מכללת הדסה.
60 בוגרי Salus University (Pennsylvania College of Optometry) סיימו את הלימודים לתואר ראשון באופטומטריה.
37 סטודנטים לומדים במסלול אופטיקאים במכללת הדסה – תואר ראשון באופטומטריה לבוגרי המכללה למדעי הראייה.
24 סטודנטים לומדים לתואר שני באופטומטריה קלינית ב Salus University.

אופטומטריסטים ואופטומטריה
6 מקצעות פארא-רפואיים חייבים ברישיון משרד הבריאות לעיסוק במקצוע ובניהם אופטומטריסטים, יתר המקצועות הינם עובדי מעבדה רפואית, שינניות, טכנאות שיניים, עוזרי רוקחים וגנטיקה קלינית. משנת 2009 נספו מקצועות המחייבים גם רישיון עיסוק והם: פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת ,תזונאים וריפוי בעיסוק.
1,270 אופטומטריסטים בישראל, 547 אופטומטריסטים (43%) הם בגילאי 30-45.
236 בוגרי המכללה למדעי הראיה ברחבי הארץ לא הורשו להיבחן בבחינות הממשלתיות (מלבד 3 בוגרים) לאחר שניסיונותיהם המשפטיים כנגד משרד הבריאות להכיר בהשכלתם עלו בתוהו. 60 מתוכם רכשו שוב השכלה ב Salus University ועוד כ 37 נמצאים בשלבי סיום הלימודים במכללת הדסה.
12% (152 אופטומטריסטים) הם מעל גיל 65 ו20% מתחת לגיל 30.
450 אופטומטריסטים היו בישראל בשנת 1995 ו 703 בשנת 2000. שיעור הגידול במקצוע האופטומטריה נמצא במקום השני לאחר מקצוע שינניות.
ישראל ממוקמת במקום ה 2 ביחס אוכלוסיית המדינה לבין מספר האופטומטריסטים כאשר במקום ראשון נמצאת מדינת נורבגיה (יחסים אחרים בישראל: רופאים בשליש התחתון כאשר במקומות הראשונים נמצאים יוון ורוסיה, רופאי שיניים במקום השלישי כאשר שוויץ ויוון נמצאים במקומות הראשונים, רוקחים בשליש העליון כאשר במקומות הראשונים נמצאים פינלנד ובלגיה).
0 התמחויות ישנן באופטומטריה (לעומת 7 בפסיכולוגיה למשל).
40 אורטופטיסטים רשומים במשרד הבריאות. בשנת 2004 הופסקה הנפקת התעודות ומתן רישוי למקצעות שאינם מוסדרים בחוק בהתאם להוראת בית המשפט העליון (בין שאר המקצועות מרפאים בעיסוק, כירופרקטורים, טכנאי רנטגן, סייעות לרופאי שיניים, טכנאי רפואה גרעינית, מפעיל מכונת לב ריאה, טכנאי אולטרא סאונד ועוד).
בהתאם לדרישת המקצוע בישראל יש צורך בהכשרה של עד 40 אופטומטריסטים בכל שנה דרך מוסד אקדמאי – זהו המספר בו נקב פרופ' רמי רחמימוב ז"ל. פרופ' רמי רחמימוב ז"ל כיהן כיו"ר וחבר ועדות בדיקה של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) לפני כ 15 שנה, באותה שנה מספר האופטומטריסטים עמד על 450 (פרופ' רמי רחמימוב ז"ל היה דיקן הפקולטה לרפואה בבי"ח הדסה והמדען הראשי של משרד הבריאות משנת 2001 עד שנת 2008).
כ 4 אופטומטריסטים בממוצע (במהלך החמש שנים האחרונות) עוזבים לחו"ל למדינות אוסטרליה, ארה"ב וקנדה (ב 2 האחרונות נדרשת השלמה לתואר OD בכדי לגשת למבחני הרישוי). כמו כן נמנו מדינות כמו צרפת אירלנד, ניו-זילנד אנגליה ודרום אפריקה.

מקצועות פארא רפואיים – ניפוק רישיונות במשרד הבריאות במהלך שנת 2008
100 אופטומטריסטים
155 רוקחים
157 עובדי מעבדה רפואית
174 שינניות
88 טכנאי שיניים
6 עוזרי רוקחים
6 גנטיקאים קליניים

בתי עסק בתחום האופטומטריה
כ 570 בתי עסק/מרפאות/קליניקות לאופטומטריה פועלים בישראל וכ 35% מהם ממוקמים באזור המרכז.

רופאי עיניים
700 רופאי עיניים פעילים ישנם כיום במדינת ישראל. מדורג כמקום 1 בעולם ביחס רופאי עיניים אל מול אוכלוסיה כללית (מקום אחרון ניו זילנד).
5 שנים אורכת ההתמחות ברפואת עיניים, הנחשבת התמחות מבוקשת יחד עם התמחות ברפואת עור ומין והתמחות בכירורגיה פלסטית.
3 התמחויות הכי פחות מבוקשות הן הרדמה (ותת התמחות בטיפול נמרץ) כירורגיה כללית ונאונטולוגיה (רפואת פגים).
60 רופאי עיניים שעלו ארצה מברית המועצות לשעבר (בשנות השמונים והתשעים המוקדמות) קיבלו ישירות רישיון עיסוק באופטומטריה וברפואה כללית אך לא ברפואת עיניים (משרד הבריאות לא הכיר בידע וברמת רפואת העיניים שרכשו, הקבלה לרמת ידע במעבר של שלב א).
5 שנות התמחות ברפואת עיניים מורכבת מ: 6 חודשים במדעי יסוד (עבודת מחקר רפואית) 4 שנים במחלקה ובנוסף ½ שנה במחלקה (או 3 חודשים ב 2 מחלקות) כמו הרדמה, כירורגיה של ראש וצוואר, נוירולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואת ילדים, רפואה פנימית ועוד.

מקצועות אחרים
רפואה
4 בתי ספר לרפואה קיימים בארץ וחמישי מתוכנן בצפת או בכרמיאל (תחת אוניברסיטת בר אילן או אוניברסיטת חיפה).
מידי שנה הונפקו כ 900 רישיונות חדשים לרפואה (כולל עולים חדשים). החל מתחילת שנות ה-2000 ירד מספר הרישיונות עד ל 600 רישיונות.
606 הוא מספר הרישיונות החדשים שניתנו לרופאים במהלך שנת 2008, 50% בוגרי חו"ל.
4 בתי החולים המועדפים ביותר לביצוע סטאז" (שנה שביעית) הינם: איכלוב, בלינסון, רמב"ם והדסה עין כרם.
רופאים
33,051 הינו מספר הרופאים בישראל, 40% מכלל הרופאים הינן נשים.
40% מכלל הרופאים היו ילידי ישראל, 44% ילדי מזרח אירופה ו- 10% ילידי אמריקה.
63 בוגרי רפואה שסיימו לימודיהם ברומניה קיבלו רישיון בשנת 2008.
בישראל 11,522 רופאים עולים חדשים שלמדו בחו"ל (והגיעו לישראל משנת 1990 ואילך).
רופאים מומחים
15,960 הינו מספר הרופאים המומחים 35% מכלל הרופאים המומחים הינן נשים.
5,500 החנו מספר המתמחים בבתי החולים בארץ
55 מקצועות רפואיים ו ו-26 התמחויות -על קיימים להתמחות

806 תעודות מומחה הונפקו בשנת 2008 לרופאים מהן 51% היו ברפואה פנימית.
50% מהרופאים המומחים סיימו את לימודי הרפואה בישראל, 31% סיימו במזרח אירופה. 10% במערב אירופה ו7% באמריקה.
26% מכלל הרופאים המומחים הינם עולים.
רוקחים
6,758 הינו מספר הרוקחים בישראל, 57% נשים.
בשנת 2008 הונפקו 155 רישיונות חדשים לרוקחים 50% ניתנו לרוקחים שהוכשרו בחו"ל.
54% מכלל הרוקחים עד גיל 65 היו בוגרי ישראל, 21% הוכשרו במזרח אירופה, 10% במערב אירופה ו- 8% בירדן.
פסיכולוגים
בסוף 2008 היו 8,675 פסיכולוגים מהם 75% נשים.
כ 74% מכלל הפסיכולוגים עד גיל 65 הוכשרו בארץ ו 15% באמריקה.
פסיכולוגים מומחים
4,795 פסיכולוגים מומחים מהם 73% נשים.
7 התמחויות ישנן בפסיכולוגיה: קלינית, חינוכית, חברתית תעסוקית, התפתחותית, שיקומית ורפואית.
56% מכלל ההתמחויות בפסיכולוגיה היו בתחום הפסיכולוגיה הקלינית ו- 28% בתחום הפסיכולוגיה החינוכית.
מקצועות הסיעוד
בישראל 55,844 אחיות כ 90% נשים.
1,108 אחיות חדשות נוספו בשנת .2008
רופאי שיניים
9,656 הינו מספר רופאי השיניים, 37% מהם נשים.
212 רישיונות חדשים הונפקו בשנת 2008 ברפואת שיניים 39% מכלל הרישיונות החדשים הונפקו לבוגרי הארץ, 36% לרופאי שיניים שהוכשרו במזרח אירופה ו- 15% לרופאי שיניים שהוכשרו בסוריה, ירדן ובמצרים.
רופאי שיניים מומחים
805 רופאי שיניים מומחים (8.3% מכלל רופאי השיניים), 27% נשים.
26 מומחים חדשים ברפואת שיניים נוספו בשנת 2008.
בסוף 2008 היו 120 מומחים בשיקום פרוסטודונטי, 103 בכירורגיה פה ולסת, 83 בפריודונטיה, 76 באנדודונטיה, 71 בפדודונטיה, 35 ברפואת הפה, 17 ברפואת שיניים ציבורית ו- 6 בפתולוגיה אורלית.
מספר עוסקים פארא-רפואי לכל נפש
אופטומטריסטים: 0.15 לכל 1,000 נפש.
אחיות מוסמכות ומעשיות: 5.6 לכל 1,000 נפש
פסיכולוגים: 1.18 לכל 1,000 נפש.
רוקחים: 0.92 לכל 1,000 נפש.
עובדי מעבדה רפואית: 0.98 ל- 1,000 נפש.
פסיכולוגיים מומחים: 0.57 לכל 1,000 נפש.
טכנאי שיניים: 0.48 לכל 1,000 נפש.
עוזרי רוקח: 0.13 לכל 1,000 נפש.
גנטיקאים רפואיים: 0.01 לכל 1,000 נפש.
מספר רופאים לכל נפש
רופאים: 4.48 לכל 1,000 נפש.
רופאים מומחים: 1.8 לכל 1,000 נפש.
רופאי שיניים: 1.31 לכל 1,000 נפש.
רופאי שיניים מומחים: 0.11 לכל 1,000 נפש.

‫מספרים באופטומטריה מאת ניר ארדינסט (מרצה לאופטומטריה)‬

‫דקל - אופטומטריסט‬ — Sat, 05 Dec 2009 23:08:33 +0000

ניר ארדינסט בעל תואר ראשון באופטומטריה (בהצטיינות יתרה). מוסמך בחקר המח (בהצטיינות יתרה) מהאוניברסיטה העברית ודוקטורנט בחוג לרפואת עיניים של בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים.

אופטומטריה

בתי ספר

2 בתי ספר לאופטומטריה ישנם בארץ: המגמה לאופטומטריה באוניברסיטת בר אילן והחוג לאופטומטריה במכללת הדסה (נפתח בשנת 1996).
2 בתי ספר בתכנון (חיפה וקריית אונו).
1 תוכנית נגנזה (אורט בראודה בכרמיאל).

סטודנטים ואופטומטריה
כ 450 סטודנטים לאופטומטריה (שנה א עד ד) לומדים כעת באוניברסיטת בר אילן ובמכללת הדסה.
כ 120 (בממוצע) בוגרי תואר באופטומטריה ממוסד אקדמי מוכר נגשים למבחני הרישוי הממשלתיים של משרד הבריאות באופטומטריה מידי שנה.
אחוזי המעבר במבחן הרישוי באופטומטריה עמדו על כ 70% עד לשנת 2004 ומאז אחוזי המעבר בבחינה נמצאים במגמת ירידה חדה מידי שנה.
בשנת 2009 מועד קיץ נגשו למבחן הרישוי באופטומטריה 195 בוגרי תואר באופטומטריה ומתוכם עברו 22 בוגרי מגמת האופטומטריה באוניברסיטת בר אילן ו 6 בוגרי מכללת הדסה.
60 בוגרי Salus University (Pennsylvania College of Optometry) סיימו את הלימודים לתואר ראשון באופטומטריה.
37 סטודנטים לומדים במסלול אופטיקאים במכללת הדסה – תואר ראשון באופטומטריה לבוגרי המכללה למדעי הראייה.
24 סטודנטים לומדים לתואר שני באופטומטריה קלינית ב Salus University.

אופטומטריסטים ואופטומטריה
6 מקצעות פארא-רפואיים חייבים ברישיון משרד הבריאות לעיסוק במקצוע ובניהם אופטומטריסטים, יתר המקצועות הינם עובדי מעבדה רפואית, שינניות, טכנאות שיניים, עוזרי רוקחים וגנטיקה קלינית. משנת 2009 נספו מקצועות המחייבים גם רישיון עיסוק והם: פיזיותרפיה, קלינאות תקשורת ,תזונאים וריפוי בעיסוק.
1,270 אופטומטריסטים בישראל, 547 אופטומטריסטים (43%) הם בגילאי 30-45.
236 בוגרי המכללה למדעי הראיה ברחבי הארץ לא הורשו להיבחן בבחינות הממשלתיות (מלבד 3 בוגרים) לאחר שניסיונותיהם המשפטיים כנגד משרד הבריאות להכיר בהשכלתם עלו בתוהו. 60 מתוכם רכשו שוב השכלה ב Salus University ועוד כ 37 נמצאים בשלבי סיום הלימודים במכללת הדסה.
12% (152 אופטומטריסטים) הם מעל גיל 65 ו20% מתחת לגיל 30.
450 אופטומטריסטים היו בישראל בשנת 1995 ו 703 בשנת 2000. שיעור הגידול במקצוע האופטומטריה נמצא במקום השני במקצעות הרפואה לאחר מקצוע שינניות.
ישראל ממוקמת במקום ה 2 ביחס אוכלוסיית המדינה לבין מספר האופטומטריסטים כאשר במקום ראשון נמצאת מדינת נורבגיה. (יחסים אחרים בישראל: רופאים בשליש התחתון כאשר במקומות הראשונים נמצאים יוון ורוסיה, רופאי שיניים במקום השלישי כאשר שוויץ ויוון נמצאים במקומות הראשונים, רוקחים בשליש העליון כאשר במקומות הראשונים נמצאים פינלנד ובלגיה).
0 התמחויות ישנן באופטומטריה (לעומת 7 בפסיכולוגיה למשל).
40 אורטופטיסטים רשומים במשרד הבריאות. בשנת 2004 הופסקה הנפקת התעודות ומתן רישוי למקצעות שאינם מוסדרים בחוק בהתאם להוראת בית המשפט העליון (בין שאר המקצועות מרפאים בעיסוק, כירופרקטורים, טכנאי רנטגן, סייעות לרופאי שיניים, טכנאי רפואה גרעינית, מפעיל מכונת לב ריאה, טכנאי אולטרא סאונד ועוד).
בהתאם לדרישת המקצוע בישראל יש צורך בהכשרה של עד 40 אופטומטריסטים בכל שנה דרך מוסד אקדמאי – זהו המספר בו נקב פרופ' רמי רחמימוב ז"ל. פרופ' רמי רחמימוב ז"ל כיהן כיו"ר וחבר ועדות בדיקה של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) לפני כ 15 שנה, באותה שנה מספר האופטומטריסטים עמד על 450 (פרופ' רמי רחמימוב ז"ל היה דיקן הפקולטה לרפואה בבי"ח הדסה והמדען הראשי של משרד הבריאות משנת 2001 עד שנת 2008).
כ 4 אופטומטריסטים בממוצע (במהלך החמש שנים האחרונות) עוזבים לחו"ל למדינות אוסטרליה, ארה"ב וקנדה (ב 2 האחרונות נדרשת השלמה לתואר OD בכדי לגשת למבחני הרישוי). כמו כן נמנו מדינות כמו צרפת אירלנד, ניו-זילנד אנגליה ודרום אפריקה.

מקצועות פארא רפואיים – ניפוק רישיונות במשרד הבריאות במהלך שנת 2008
100 אופטומטריסטים
155 רוקחים
157 עובדי מעבדה רפואית
174 שינניות
88 טכנאי שיניים
6 עוזרי רוקחים
6 גנטיקאים קליניים

בתי עסק בתחום האופטומטריה
כ 570 בתי עסק/מרפאות/קליניקות לאופטומטריה פועלים בישראל וכ 35% מהם ממוקמים באזור המרכז.

רופאי עיניים
700 רופאי עיניים פעילים ישנם כיום במדינת ישראל. מדורג כמקום 1 בעולם ביחס רופאי עיניים אל מול אוכלוסיה כללית (מקום אחרון ניו זילנד).
5 שנים אורכת ההתמחות ברפואת עיניים, הנחשבת התמחות מבוקשת יחד עם התמחות ברפואת עור ומין והתמחות בכירורגיה פלסטית.
3 התמחויות הכי פחות מבוקשות הן הרדמה (ותת התמחות בטיפול נמרץ) כירורגיה כללית ונאונטולוגיה (רפואת פגים).
60 רופאי עיניים שעלו ארצה מברית המועצות לשעבר (בשנות השמונים והתשעים המוקדמות) קיבלו ישירות רישיון עיסוק באופטומטריה וברפואה כללית אך לא ברפואת עיניים (משרד הבריאות לא הכיר בידע וברמת רפואת העיניים שרכשו, הקבלה לרמת ידע במעבר של שלב א).
5 שנות התמחות ברפואת עיניים מורכבת מ: 6 חודשים במדעי יסוד (עבודת מחקר רפואית) 4 שנים במחלקה ובנוסף ½ שנה במחלקה (או 3 חודשים ב 2 מחלקות) כמו הרדמה, כירורגיה של ראש וצוואר, נוירולוגיה, רדיולוגיה אבחנתית, רפואת ילדים, רפואה פנימית ועוד.

‫שיתוף פעולה בין סופלקס לבתי-ספר לאופטומטריה‬

‫דקל - אופטומטריסט‬ — Fri, 14 Aug 2009 00:37:33 +0000

שיתוף פעולה אקדמי עם בתי הספר לאופטומטריה
במהלך כל שנות קיומה, חברת סופלקס רואה חשיבות רבה בהידוק הקשר עם בתי הספר לאופטומטריה בארץ.
כבר שנים רבות שאנו מלווים את מערכת ההשכלה בארץ בתחום האופטומטריה הן במתן הרצאות מקצועיות והן באספקה שוטפת של מגוון רחב של עדשות מגע לצורך תרגול (סטי ניסיון).
עם מיסוד מקצוע האופטומטריה כתואר ראשון אקדמי במכללת הדסה ובאוניברסיטת בר-אילן, דאגה חברת סופלקס למסד את הקשר איתן ובאופן קבוע ומסודר, אנו דואגים להדרכות מקצועיות, סדנאות התאמה ולביקורים אצלנו במפעל.
הביקור במפעל נותן לסטודנט ־ האופטומטריסט לעתיד -"כלי עבודה" נוספים לפתרון בעיות מסובכות והבנה כ׳ עדשות עבור בעיות אלה ניתן לייצר אך ורק במכונות הייצור המתקדמות שברשותנו.
בשנה האחרונה, ביוזמתו של האופטומטריסט פיליפ פיין, אשר מרכז את תחום עדשות המגע בתואר ראשון ושני במכללת הדסה, אנו מלווים שלשה פרוייקטי גמר, של סטודנטים לתואר שני.

שיתוף פעולה אקדמי-תעשייתי בין מכללת ״הדסה״ לסופלקס
סטודנטים לתואר שני בחוג לאופטומטריה במכללת הדסה ירושלים יפתחו את הדור הבא של העדשה המולטיפוקלית בשיתוף חברת סופלקס.
חברת סופלקס והחוג לאופטומטריה במכללת הדסה ירושלים, מקיימים שיתוף פעולה ייחוד׳ בפיתוח של עדשת מגע מולטיפוקלית על מנת למצוא פתרון חדשני לבעיית משקפי הקריאה והראייה.
הבעיה המרכזית בעדשות מגע מולטיפוקליות הקיימות כיום בשוק היא אי שביעות רצון כללית של פציינטים מבחינת חדות הראייה. מאחר והדרישה לעדשות מגע מולטיפוקליות גדלה והולכת, החליטו תלמידי תואר שני באופטומטריה במכללת הדסה לחקור ולפתח עדשה בהתאמה אישית לפי נתוני ודרישות הפציינט. במסגרת שיתוף הפעולה בין הגופים, מספקת חברת סופלקס למכללה את כל העזרים הדרושים לקיום סדנאות והדרכות להתאמת עדשות מגע. בין היתר, יערכו הסטודנטים בדיקות וניסויים מתקדמים במעבדה המשוכללת ביותר בארץ לאלקטרו-פיזיולוגיה שהוקמה לאחרונה במכללה.
לדברי פרופ׳ יעקב אזולאי, ראש החוג למדעי האופטומטריה במכללת הדסה ירושלים: ״אין ספק כי הקשר ההדוק שנרקם
כאן בין התעשייה והאקדמיה יוצר הפריה הדדית לפיתוח רעיונות חדשניים ומהפכניים בתחום זה".
לדברי שמעון בכר, מנכ״ל סופלקס, "שיתוף הפעולה בין חברת סופלקס ובין מכללת הדסה התחיל לפני מספר שנים ולאחרונה אף התהדק מאוד. אנו משוכנעים כ׳ העובדה שהסטודנטים לתואר שני הם אופטומטריסטים מוסמכים ובעלי ניסיון אקדמי ומעשי רב ביותר, תתרום למציאת פתרונות מקוריים לרווחת האוכלוסייה כולה.״

סטודנטים לאופטומטריה בביקור בסופלקס