התפתחות הראיה אצל ילדים

תשובות לכל השאלות בתחום ילדים | ראייה | עין עצלה | בדיקת ראיה עצמית לילד
איך משתנה המספר? פוקוס או מיקוד ראייה? מה עושים בבדיקה? מה אומרות תוצאות הבדיקה? האם לילדי יש קשיי ראייה או פזילה? מה חשיבות הבדיקה? מתי לבדוק ראיה לילדים? מה זה פוקוס? בעיות ראייה או בעיית קשב וריכוז ADHD ? איזה בעיות רפואיות מגלים בבדיקה? מה לגבי ניתוח פזילה? מאיזה גיל ניתן להרכיב עדשות מגע? מה זה איבוד ראייה או כפילות פתאומי? מה אוכל לבדוק בעצמי?
איך מתפתחת הראייה אצל ילדים?

יכולת ראייה בילדים מתפתחת באופן הדרגתי, ומתאימה את עצמה לצרכי הילד התפקודיים לכל גיל. כבר לאחר הלידה קיימת יכולת ראייה מסוימת. בהיותו בן מספר חודשים התינוק אמור לראות ממרחק קרוב של כחצי מטר, בעיקר דמויות וחפצים בגודל פנים אנושיים, להתחיל להבחין בין צבעים חזקים ומנוגדים, לעקוב במבטו אחר דמויות מטושטשות ומקורות אור, ולעיתים אף לזהות עצמים קטנים מקרוב. בהיותו כבן חצי שנה מתבונן בכפות ידיו (אך לא בהכרח יודע שהן שלו…), העיניים מתחילות לעבוד במקביל ומתקבלת ראייה דו-עינית.
בערך בגיל שנה מתחיל להתבונן בספרים, ציורים וצורות שונות.

איך משתנה המספר?

הרכבת משקפיים לילדים מתחילה בדרך כלל בגיל 10-13 עם תחילת גיל ההתבגרות, לאחר מכן עלול המספר לעלות בקצב משתנה של רבע מספר בשנה ועד מספר שלם בשנה (ואפילו יותר).
שינוי או עלייה כלשהי במרשם משקפיים אצל ילדים בתקופה מסוימת אינו מעיד בהכרח על שינויים במרשם בעתיד. יתכן שבגיל מסוים המספר במשקפיים יעלה במהירות, ואילו בגיל אחר תהיה עלייה איטית או כלל לא. אצל ילדים רבים לאחר תקופה של עלייה משמעותית המספר מתייצב וחלים שינויים קלים יותר. המרשם במשקפים נחשב ליציב כאשר לא היו בו שינויים לפחות במשך שנה. המרשם עשוי להשתנות מסיבות שונות כגון: צמיחה והתארכות העין, דבר המשנה את הכוח האופטי שלה, קריאה מרובה בחושך ובעיקר השפעה גנטית. גורמים שככל הנראה (טרם הוכח קשר ישיר) אינם סיבה לעליית מרשם: צפייה מרובה בטלויזיה מקרוב או מרחוק, קריאה מרובה או הרכבת משקפיים.
יתכן ששינה עם אור מעומעם במקום בחושך מוחלט גורמת למספר עתידי אצל ילדים.

מתי בודקים תינוקות וילדים?

ביקורות הראייה הראשונות נערכות בטיפת חלב. בגיל חודש וחצי ובגיל 3 חודשים נעשית ביקורות ראשונות, הבודקות את תגובות התינוק לגירויים שונים. בדיקת עיניים מקיפה יותר נעשית עד גיל 3 שנים, כאשר קיים שיתוף פעולה מסוים של הילד ויכול לזהות צורות וסימנים ממרחק 3 מטר. בדיקה נוספת מבוצעת כיום כשיגרה עפ הוראת משרד החינוך, לפני עלייה לכיתה א'. לעיתים קופות החולים מפנות את הילד לבדיקה אצל אופטומטריסט. במידה ומתברר שיש צורך במשקפיים, החנות עשויה להפנות את הילד לבדיקה נוספת אצל רופא עיניים, לשם בדיקה עם טיפות עיניים (המותרת רק לרופא עיניים), כך שלמעשה האופטומטריסט הינו שומר הסף עבור הילד, ויודע אם יש צורך במשקפיים, בהמשך טיפול או בהפנייה לרופא.
בדיקה ראייה מבוצעת באופן שגרתי גם לפני הגיוס לצבא.

איך אדע שלתינוק יש קשיי ראייה או פזילה? יתכן שלתינוק יש קשיי ראיה אם מופיעים סימנים אלו או חלקם:התינוק נמנע מלהתמקד על עצם כלשהו ומשוטט במבטו מנקודה לנקודה. נראה שסובל מסינוור ומעדיף תנאי חושך. קיימת פזילה באחד או בכמה מכיווני המבט. העיניים אדומות באופן חריג לזמן רב, דומעות באופן קבוע או עם הפרשות רבות. העיניים נראות גדולות באופן מיוחד או בולטות מהרגיל. האישונים שונים בגודלם מעין לעין בצורה משמעותית, אינם מגיבים לאור או נראים לבנים במקום שחורים. העיניים מרצדות במהירות מצד לצד, לעיתים עם שוני בכיווני מבט. התינוק משפשף עיניים באופן תמידי. התינוק מתנגד לכיסוי עין אחת עם היד יותר מכיסוי העין השניה.
בכל מקרה בו מופיעים איזה מהתסמינים הללו, יש לפנות בהקדם לרופא העיניים.

איך אדע שלילד יש קשיי ראייה או פזילה?

הילד מתקשה או נמנע לקרוא מהלוח. מפריע ואינו מרוכז בשעורים הדורשים ראייה מהלוח או קריאה וכתיבה מרובים. מתקרב יותר מדי לחומר הקריאה. עוצם עין אחת לעיתים תכופות באור רגיל או בשמש חזקה. מכווץ את העין בתדירות גבוהה. מתלונן על צריבה בעיניים, כאבי ראש , או ראייה מטושטשת. ממצמץ יתר על המידה או מכווץ עיניים כדי לראות. מתלונן על סינוור רב מהרגיל. מתלונן על ראייה כפולה לעיתים או באופן קבוע. מפנה את הראש לזוית מסוימת, הצידה או לכתף באופן קבוע. קיימת צניחת-עפעף, כך שמכסה את הקרנית או חלק ממנה.
בכל מקרה בו מופיעים איזה מהתסמינים הללו, יש לפנות בהקדם לרופא העיניים.

מה חשיבות בדיקת ראייה לילד?

התפתחות הראייה אצל ילד, ובעיקר אצל תינוק בשנה הראשונה הינה מהירה מאוד, לכן כל פגיעה ביכולת הראייה בגיל זה עלולה להזיק לראייה בעתיד. בבדיקה מוודאים שכל עין רואה היטב בנפרד, ששתי העיניים משתפות פעולה בראייה דו-עינית (שאין פזילה) ושתנועות העיניים תקינות. מטרת הבדיקה הינה לאבחן ליקויי ראייה שונים, כדי למנוע, לתקן או להקטין את השפעתם. למשל, במצב בו עין או שתיהן, אינן רואות היטב, עלולה להתפתח עין עצלה (אמבליופיה) ופגיעה קבועה בחדות וביכולת הראייה בעתיד.ילדים שאינם רואים היטב עלולים להתקשות בלימודים בצורה משמעותית, ואף התפתחותם עלולה להפגע.
ליקויים אחרים כגון פזילה יכולים להיות בעלי השלכות חברתיות ואחרות.
חזרה למעלה

מה עושים בבדיקת ראייה לילד?

במהלך הבדיקה נבדקת חדות ראיית הילד למרחק עי אור, תמונות שונות, מספרים ואותיות, הכל בהתאם לגילו ושיתוף הפעולה. נהוג לעשות שימוש בפנס רטינוסקופ לזיהוי ראשוני של המרשם, לבדוק תנועות עעל ידי כיסוי וגילוי עיניים לחילופין. בבדיקה אצל רופא עיניים, הרופא עשוי לחזור על חלק מהבדיקות לאחר שטיפטף טיפות המנטרלות את השפעת השריר בכל עין ומרחיבות אישונים. הטיפות משפיעות רק לאחר כשעה קלה. בבדיקת אופטומטריסט אין שימוש בטיפות, לכן האופטומטריסט עשוי להפנות את הנבדק לרופא להמשך טיפול במידת הצורך.
אם הבדיקה אמורה להסתיים בשעות אור, מומלץ להביא לילד משקפי-שמש, שכן אישונים מורחבים גורמים לכניסת אור רב לעין וסינוור.
מומלץ כשגרה לתת לילד להרכיב משקפי-שמש כדי להגן עליו מקרינת UV לאורך היום

מה לעשות לאחר בדיקת הראיה?

תקופת התפתחות העין הינה מוגבלת, ופגיעה בחדות בזמן זה עלולה לגרום לנזק לעתיד (כמו בעיה בקבלת רשיון נהיגה). לכן, יש להקשיב להמלצת הבודק, גם אם הדבר גורם לקושי ואי-נוחות מצד הילד. במידה ויש צורך בכיסוי עין לתקופה כלשהי, יש להקפיד על כך, גם אם הילד מתנגד. כאשר קיים קושי מיוחד של הילד מבחינת הרכבת משקפיים או כיסוי עין, יש להיוועץ ברופא לגבי חלופות שונות, כגון טיפות מיוחדות המחליפות את כיסוי העין, או עדשות משקפיים אטומות (מט) במקום כיסוי עין. במקרים מיוחדים ניתן להתאים לילד עדשות מגע (קשות או רכות-יומיות בדרך כלל).

מה אוכל לבדוק בעצמי?

אל תוותר על בדיקת רופא!ניתן לבצע לבד מספר בדיקות ראשוניות, אשר אינן מהוות תחליף לבדיקה מקצועית של רופא או אופטומטריסט.

בדוק תגובת האישונים: בחדר מעומעם האר ישירות עם פנס את אחד האישונים וראה כיצד שניהם מתכווצים יחדיו. הארת אחד אמורה לכווץ את שניהם יחדיו. המנע מאור חזק מדי הגורם לסינוור. בדוק חדות ראייה משוערת:
בתינוק: הסתר בכל פעם עין אחרת עם היד וראה אם התינוק מתנגד להסתרה בעין מסוימת יותר מהשניה. יתכן שבעין הגלויה רואה פחות טוב, ולכן מתנגד לכיסוי העין בה רואה טוב. בילד: בהתאם לשיתוף הפעולה, בדוק הראייה על ידי קריאה מלוח מרוחק, כתוביות טלויזיה וכדומה בכל עין בנפרד. התאם את המרחק מהמטרה לפי המרחק בו אדם בעל ראיה 6/6 רואה היטב

בדיקה עצמית ראשונית לפזילה בילד

אצל ילדים צעירים ותינוקות (כמו גם אצל אנשים ממוצא מונגולי) קפלי העור בזוית העין בצד האף (אפיקנטוס), מכסים חלק מגלגל העין ולכן גורמים לאשלייה של פזילה.

התבונן בהחזר של מנורת רחוקה כפי שהוא משתקף על גבי העיניים, נקודת האור צריכה להיות זההבמקומה בכל עין יחסית לאישון.

בדוק את החזר האור מהעין כפי שהוא מופיע בצילום תמונה עם פלאש. ההחזר מהעין במבט ישר אמור להיות אדום ואחיד למדי (“עין אדומה).

במידה וההחזר מהאישון בתמונה נראה באופן קבוע לבן או כסוף ולא אדום, בעין אחת או בשתיהן, פנה לרופא ללא דיחוי. ניתן לבצע בדיקה נוספת באמצעות מצלמת וידאו המצלמת באור אינפרא-אדום.

ההחזר מהאישונים בצילום לילה אמור להיות עיגול אחיד בצבע אפור זוהר, במידה ונראים כתמים או נקודות שונות, גש לרופא לברור.
בצילום רגיל- עין אדומה = מצב תקין, החזר אור כסוף, חלש במיוחד או עם כתמים שונים- דורש בירור
בצילום לילה עם אור אינפרא-אדום- אין עין אדומה. הרשתית נראית דרך פתח האישור ככתם עגול ואפור. נקודות וכתמים אם קיימים על גבי ההחזר מחייבים בירור נוסף.

Related posts:

1. פוקוס- בעיות מיקוד ראייה
2. השתלת עדשהIOL אצל ילדים
3. בעיות עם עדשות מגע

השתלת עדשה תוך עינית אצל ילדים

השתלת עדשה תוך עינית היא תהליך רפואי נפוץ אצל מבוגרים (בדרך כלל עקב קטרקט), במהלכו מוחלפת עדשת העין הטבעית בעדשה מלאכותית. העדשה החדשה שקופה וצלולה בהשוואה לעדשה הטבעית, דבר שמאפשר שיפור משמעותי של הראייה.
גם אצל ילדים מבצעים ניתוח השתלת עדשה תוך עינית, בד"כ במקרים בהם העדשה הטבעית מפריעה לראייה ובכך עלולה להזיק להתפתחות העין (מכיוון שחוסר ראייה בגיל הקריטי תגרום לעין עצלה)
ניתוח השתלת עדשה תוך עינית (IOL) בילדים דורש התייחסות שונה מאשר אותו הניתוח אצל מבוגרים.

אמטרופיזציה
אצל ילדים קיים תהליך ממושך שנקרא אמטרופיזציה. מטרת תהליך זה הוא לגרום לעין להיות אמטרופית, ז"א ללא מרשם למרחק. כל חלקי העין משתנים באופן הדרגתי עד קבלת מרשם הקרוב ככל האפשר לאפס. התהליך משפיע על כל המערכות האופטיות של העין כמו אורך העין, קימור קרנית ועוד. כל התערבות ניתוחית עלולה להפריע לתהליך טבעי זה, לעצור או לשבש אותו.
לכן יש להקדיש תשומת לב יתרה לכל מהלך הניתוח לרבות לסוג ומיקום השתל בניתוח קטרקט בילדים.

קפסולה, קופסית עדשת העין
עדשת העין נמצאת בתוך קופסית (קפסולה) שעוטפת אותה. אצל מבוגר הקפסולה נמצאת במצב קבוע ואינה משתנה, ואילו אצל הילדים יש צמיחה וגדילה של הקפסולה לאורך זמן. מעריכים את הקפסולה כגודל העדשה בתוספת של 1 מ"מ.

כיום ישנו מכשיר חדש למדידת גודל הקפסולה אשר מתבסס על גל אולטראסוני. ככל הנראה המכשיר הזה יהפוך להיות סטנדרט בכל מרפאה העוסקת בקטרקט.

גודל עדשת העין אצל ילדים
גודל עדשה תוך עינית בילדים:
בלידה עד 9 חודשים: 7 מ"מ
בגיל שנתיים: 9 מ"מ
בגיל 5: 9-10 מ"מ
בגיל 16: 10-10.5 מ"מ
מעל גיל 21: 10.5 מ"מ

קשה להאמין אבל נתונים אלו פורסמו באופן רשמי רק בשנת 1994!

גודל העדשה המושתלת תלוי בגודל הקפסולה ולא בגודל העין עצמה, כל עוד הקפסולה גדולה מ8 מ"מ. למשל, במקרה של עין קטנה מהרגיל כמו במצב שנקרא מיקרוקורניאה MICROCORNEA, אם הקפסולה גדולה מ 8 מ"מ ניתן לבצע את השתלת העדשהIOL למרות שכלפי חוץ העין נראית כה קטנה.
עדשה מושתלת IOL מחומר גמיש מאפשרת ביצוע ניתוח עם חתך קטן יותר, וככל הנראה בחתך קטן ישנם פחות בעיות ופחות סיבוכים (נבדק גם סטטיסטית)

גלאוקומה לאחר ניתוח השתלת עדשה תוך עינית

באחוז גבוה של ניתוחי קטרקט לילדים (כ 20%) התקבלה גלאוקומה משנית לניתוח לאחר מספר שנים, וזאת עקב דחיפת קשתית קדימה ע"י החלק הלא אופטי של העדשה. לכן הגיעו למסקנה שיש להשתמש ב IOL בגודל 10.5 עד גיל שנתיים.

יש להיוועץ ברופא עיניים בהתאם למקרה. המידע כאן כללי וחלקי.

Related posts:

1. השתלת קרנית – מחלת קרטוקונוס
2. בעיות ראייה אצל ילדים
3. ניתוח קטרקט | cataract