Author: דקל - אופטומטריסט

רטינוסקופיה דינמית- המשך…

25 בפברואר 2012 Posted by דקל - אופטומטריסט under טכניקות אופטומטריה מתקדמות
אין תגובות

אם הפציינט היפרופ לעומת התיקון, או נורמלי עם התיקון הנכון, אנחנו מצפים ברטינוסקופית בל לתנועת עם
לרוב האנשים יש lag of acc- עובדים פחות ומקבלים אותו דבר- אנחנו לא יודעים כמה בדיוק, כי לא יודעים כמה הפציינט נמצא כרגע מאחורי הראש שלנו

מקרבים את הפעמון- הקנוורגנציה מתקרבת, הפער בין אק' לקנוורגנציה נשמר גם הוא- האק' גם היא מתקרבת.

האק' כרגע לפני הרטינו' אז יש תנועת נגד

רושמים את המרחק הזה שבו ראינו תנועת נגד
מתחילים להרחיק את הפעמון מהפציינט, עד שהתנועה חוזרת להיות עם, המרחק בס"מ בין הנגד לעם- זו הכמות של הלאג בס"מ, אם רוצים לתרגם זאת דיופטרים- ניתן לעשות זאת, אבל לא חייבים לעשות זאת
אם יודעים מה הנורמה, מעניין אותנו רק אם זה נורמלי או לא, ועד כמה זה לא נורמלי- מעט או הרבה
אם משתמשים ברטינו' בל כדי לקבוע את הלאג כמו בMEM אז רצוי לתרגם זאת דיופטרים, כי חושבים על הlag לרוב בדיופטרים ולא בס"מ
בדיקת range of clear vision בפרסביופ- הלאג שלהם נמדד בס"מ.

הנורמות
בד"כ הנתונים הנורמטיביים הם הפיכה לנגד במרחק שבין 35-42 ס"מ
חזרה לעם 37.5 עד 45 ס"מ
ה(הנורמות נקבעו לאינצ'ים ולא לס"מ)

רטינו' בל זו בדיקה בזמן אמת שמאפשרת לנו לבדוק אם מה שאנחנו מתכוונים לעשות יעבוד או לא.
בדקנו ואנחנו חושבים שהפציינט סובל מבעיות לקרוב, ואולי תוספת + לקרוב תעזור לו, בד"כ בבדיקה יש רעיון בNRA PRA או בגרדינט ACA או FCC שבודקת את יכולת הפציינט לשחרר אק' שמוסיפים לו + (בודק קבלת פלוס ולא יכולת שחרור אק')
אנחנו חושבים שירגיש יותר טוב עם תוספת של +1.25 לקרוב
בד"כ היינו מסבירים לפציינט שזה יכול לעזור לו, ושיחזור עוד חודש ונראה אם זה טוב לו…
אבל הפציינט כבר השקיע במסגרת ועדשות, נוצר מצב בעייתי…

ברטינו' בל, בודקים אם זה עובד או לא!
נראה אם התוצאות נראות נורמליות או לא, נוכל לבדוק בזמן אמת אם ההמלצות שנתנו טובות או לא. זה לא אומר זה יפתור כל בעיה, אלא רק אומר שההשפעה חיובית, המצב יהיה טוב יותר ולא גרוע יותר או אותו הדבר.

כמו יתר התוצאות הדינמיות זה מאפשר לנו לבדוק גם התוצאה לרחוק שוב, לא אמורות להיות תוצאות לא שוויוניות בין שתי העיניים, או אסטיגמציה שלא ראינו לרחוק, זה מאפשר לנו לראות אם מה שעשינו היה נכון עד לשלב הבדיקה הזה.

לא הרבה מחקרים בדקו את האמינות של בדיקה זו (אבל נראה שהיא עובדת טוב).

רטינוסקופית stress point
פותח ע"י Dr. Robert kraskin שעבד בשיתוף פעולה עם Darrel boyd
רוברט היה מומחה לVT
פיתח בדיקת נקודת מצוקה= מתח, סטרס פוינט

מבחינת ביצוע זה נראה ונשמע דומה לבדיקות אחרות, אבל זה שונה בצורה קיצונית, ברעיון ובמטרה.
זה לא מתיימר למדוד את הLAG, זו בדיקה של האדם כולו ולא רק של העיניים, ויש תגובות מלבד מה שמוצאים ברטינו', למרות שזה מתייחס בעיקר לרטינו'.

בודק מתי האדם נכנס למצוקה ויזואלית?
משתמשים בפעמון עם במקל של וולף (כמו בבל), ורוצים לדעת אם האדם מחליט במחרק מוסים להאבק ולהשאר בקשר ויזואלי עם מטרה, ומתי הוא מחליט לברוח fight or flight?
יש מספר ורסיות לגרסה המקורית..

זו הגרסה המקורית:
רק מסתכלים על צבע הרפלקס ולא על התנועה (אין צורך להזיז את הרטינוסקופ), הפציינט מסתכל על הפעמון או על כדור המתכת, כאשר גם המקל וגם הרטינו' נמצאים ב50 ס"מ, משאירים את הרטינו באותו מרחק של 50 ס"מ, ומקרבים את הפעמון, כאשר הפעמון נמצא במרחק הרמן= מהמרפק למצח (מדדנו את זה לפני סטרסט פוינט רטינו'), הרפלקס אמור להיות זוהר.
ממשיכים לקרב את הפעמון ולא את הרטינו' ככל שמקרבים את הפעמון מתחילים להיות שינוים בגוון הרפלקס (הפציינט מרכיב כרגע את התיקון הרגיל שלו- במהלך הבדיקה)
כאשר נכנסים לאזור בין מרחק הרמן לפציינט עצמו, הפציינט עדיין מנסה להתמודד, נמשיך לקרב את הפעמון עד שבאופן די פתאומי יש כיבוי של הרפלקס- נעשה מעומעם מאוד- זו הסטרס פוינט- האדם לא מתמודד עם הדרישה, העיניים מכוונות אבל המוח לא משתף פעולה.
המטרה של הבדיקה היא למצוא איפה הפציינט נכנס למצוקה, ושנקודה המצוקה שלו תהיה לפחות 10 ס"מ יותר קרוב ממרחק הרמן שלו (לפחות!) .
רוצים שיש לו את הטווח הזה לעבוד, ולהמשיך לעבוד מבלי לאבד את היכולת.
באותו נק' מצוקה כמעט אצל כל הפציינטים, עוד מס' תגובות מתרחשות בגוף:
שינויים באישון- קוטר האישון בד"כ מתרחב
שינויים בדופק- קצב הלב מאט
לחץ דם
זיעה

המערכת הפרה סימפטטית והסימפטטית שמפעילות את העיניים, פועלות גם על כל שאר הגוף.
שאדם נלחם- האישונים שלו מתרחבים- כי כלי הדם מתרחבים במטרה שיותר דם יזרום.

מה שמודדים זו מצוקה ויזואלית שמשתרעת על כל הגוף, זו לא תהיה אותה תגובה בכל פציינט, לא כל אחד מגלה או מבטא מצוקה באותה עוצמה.
רצוי לבצע את הבדיקה ברטינו' של עיגול ולא פס.

בדקו עם רטינו' פוטו אלקטרי, כדי לראות אם אכן ניתן לבדוק שינויים בגוון הרפלקס
והוכיחו שניתן לראות את השינויים בצבע, כפי שטענו האופטור
בדקו במצב TV ושל ציקלופיגיה, וגילו שהשינויים אכן קשורים לאקומודציה- זה קשור למערכת הפרה סימפטטית והסימפטטית והיחס בינהן.
זה מציין עובדה לא דיעה
יש כאלו שחושבים שזה רק מבטא שינויים אקומו'טיבית המבטאים מצוקה, זה לא פוסל את הדיעה של קרסקין (שחושב שזו גם הכרה ולא רק אק')

יש דעת מיעוט שמבוססת על בדיקות MRI הדמיה של תפקודי המוח, ששם גילו כאשר יש שינוי בתפקוד של תאי עצב- נוירונים, זה גורם לשינוי במידת ההחזר של האור מהאקסונים של אותם נוירונים.

לפי קרסקין לא מסתמכים על בדיקת אחרות, אלא מוסיפים בצורה בי לטרלית +0.25 עד שמוצאים אמפירית את התיקון שנותן באופן הטוב ביותר את מרחק הרמן
רוצים שנק' המצוקה תהיה לפחות 10 ס"מ לפני נק' הרמן, ואם זה יותר- זה יותר טוב
זה נותן לפציינט יותר טווח לעבוד מבלי להכנס למצוקה
יש פציינטים שנק' המצוקה שלהם נמצאים במרחק הרמן- במרחק שאמור להיות האידילאי הם נמצאים תמיד במצוקה- אין להם רגע נחת.

הם מדברים על הנפח של מרחב- ולא אק' ספזם אקסס או לאג ליד, אלא איך הפציינט מארגן את נפח המרחב הויזואלי.
זה דומה יותר לאיך שבני אדם רואים ומרגישים את העולם (בני אגדם לא רואים ומרגישים דיופטר או ג'אגר)

ריבוי הטכניקות הוא בגלל גישה ושאלה פילוסופית לגבי הממציא

Book ret
הומצא ע"י Gerry getman פותח באונ' ייל
הבדיקה הזו הומצאה למטרות שונות לחלוטין מאיך שמבינין אותה היום
גזל חקר התפתחו ויזואלית של תינוקות וילדים, והוא חיפש אצל רופאי עיניים מענה לאיך להבין מה התינוק רואה.
בשנות ה50 אמרו שאפשר אלתר בעיות, אבל לא להבין מה הוא רואה, לכן הוא פנה לאופטומטריסטים.
הוא התחיל על הרצפה לשחק עם תינוקות, חודשים שלמים לראות איך הם מגיבים והוא מצא שינויים ברפלקס ברטינו' גם בצבע וגם בתנועה, לפי העניין וכנראה ההבנה של התינוק מול גירויים שונים. כאן הוא מגלה שהרטינו' הוא כלי לאבחן ברמה שכלית או רמת ההבנה של הנבדק, לא מצוקה לא לאג או ליד, אלא מבין או לא, מתעניין או לא במה שמסתכל עליו.
מזה הוא פיתח אחרי כמה שנים (זה היה הכלי העיקרי שלו בתחילת הדרך) את שיטת בוק רטינוסקופי:
לוקים כרטיסים מדורגים לפי גיל רמת כתה רמת קראיה, או ספר או כרטיס שהרטינו' מעליו.
וכאשר הילד קורא מבצעים רטינו', בד"כ מתחילים ברמת לימוד של 2 כיותות מתחת לרמת הילד ואז עולים עד לרמה אחת מעל בסופו של דבר.
יש כאלו ספרים מדורגים וכרטיסים כאלו (אם הילד בכתה ג'
אחד היתרונות של שיטה זו_ מקבלים אינפורמציה בזמן אמת של קריאה ממשית, לוקים חומר שאיתו הילד מתנהג בחיי היום יום ורואים איך הוא מתנהג, בזמן אמת במרחב חופשי
ויוכלים לראות אותו עושה זאת למס' שורות ולא רק למס' אותיות.
התיקון שהילד מרכיב הוא מה שהוא רגיל עליו
והמרחק בדיקה הוא במרחק הרגיל של הילד- איפה שהוא רוצה להחזיק את הספר
רוצים לבדוק אותו איך שהוא מתפקד בדרך שבה הוא רגיל, לא רק מה שחושבים שטוב לו או שיהיה טוב לו, אלא מה מצבו הנוכחי- נראה מה קורה

בזמן הקראיה סורקים עם הרטינו' לאחר מכן, אחרי שקבענו את המצב הטבעי ניתן לחזור כמו בבל ובסטרסס עם המלצה של עדשות + שלפי בדיקה אחרת מצאנו להמליץ או לפי קרסקין להוסיף +
גטמן מצא 3 דרגות של תגובות
1) קריאה חופשיץ- הכל זורם וקל
2) רמת לימוד- מתמודדים אבל זה לא קל, עובדים על זה. לומדים בזמן אמת אבל עדיין מתמודדים
3) רמת תסכול- לא מצליחים. בד"כ קורה בילד נורמלי שנמצאים שנה או שנתיים מעל לרמה שלו. מתוסכל ולא מצליח להתמודד עם זה.

טכניקות אופטומטריות מתקדמות/ ד"ר קוזלו

25 בפברואר 2012 Posted by דקל - אופטומטריסט under טכניקות אופטומטריה מתקדמות
אין תגובות


רטינוסקופיה דינמית near dainamic retinoskopy ניר דינמיק רטינוסקופיה
מטרה לא אחידה
יש 5 טכניקות של רטינוסקופיה דינמית- למטרות שונות.

בעיתון OEP.org כתוב מאמר שפורסם השנה ע"י ד"ר קוזלו על הנושא של רטינוסקופיה דינמית.
יש מס' טכניקות שהתפתחו בשנים האחרונות, כל אחת מהן הומצאה ע"י אדם אחר ולרוב למטרות שונות
יש להתאים את הבדיקה שעונה לשאלה שהתעוררה אצלנו

אין דרך אחת נכונה או טובה יותר
בכל האופציות יותר קל לראות ולוודא את התוצאה עם רטינוסקופ שמקרין אור עגול (spot), לעומת הרטינוסקופ פס (שיש לנו).

MEM של ד"ר הרולד היינס

נוט רטינוסקופי- של ד"ר נט

OEP הבדיקה מקרוב, הם נתנו מספרים לשיטות שלהם, כדי להשליט את השוני בין שיטתם לשיטה הרגילה

בל רטינוסקופי- של ריצרד

בדיקת מתח סטרס פוינט קוברט קרסקין

Book retinoscopy של ד"ר גרלד

MEM monocular estimation
פותח ע"י הרולד היינס
מטרת הבדיקה- למצוא במרחב את המיקום של האק' לעומת המיקום של קנוורגנציה.
כיום אנחנו אומרים שזה מודדת את הLAG, אם הLAG הוא שלילי קוראים לזה LEAT
איפה הפציינט ממקמם את האק' שלו בציר Z לעומת מיקום הקנוורגנציה שלו

יש 3 אופציות מבחינה מרחבית:
1) האופציה המועדפת- אק' נמצאת אחרי קנוורגנציה כי זה משיג ח"ר טובה עם פחות מאמץ (עובדים פחות ומשיגים אותו דבר).
2) אופציה טובה אבל פחות מועדפת אק' וקנוורגנציה נמצאים באותו מישור
3) למקם אק' לפני קנוורגנציה- עדיין רואים ברור, אבל עושים יותר עבודה ממה שהמרחק דורש.
כל אדם פועל באופן שונה, מסיבות סביבתיות גנטיוץ, מאמץ, מתח וכו', אנחנו בודקים לא מה הוא צריך או רוצה לעשות, אלא מה הוא עושה.

יש סדרת כרטיסים שמדביקים לרטינו' עם חלון באמצע (עגול או מרובע) יש אותיות או תמונות.
אותיות או מספרים אמורים להיות כרטיסים בין 6/120 עד 6/9 עם המיקום של הכרטיס בודקים קרוב עד כמה שניתן לציר הראיה של הפציינט, הוא מסתכל כמעט בדיוק לרטינו'
את הבדיקה מתחילים לדעת הרוב ב40 ס"מ, ולדעת מיעוט (אחרי שהרולד היינס פיתח זאת אחרים המשיכו בדרכים שונות)
מרחק נוסף- הרמן דיסטנס- יש כאלה שבודקים במרחק של המרפק. פיזיולוג שעבד עם אופטומטריסטים המציא זאת
הוא עשה הרבה בדיקות ארגונומיות בזמנו, הוא קבע ומצא במחקר שמרחק אופטימלי לכל אדם בעבודה מקרוב, הוא לא מצא מרחק אחיד לכל אדם- כי אנשים מגיעים בגדלים שונים.
המרחק היה בין האגרוף צמוד לצמח, למרפק- זה היה המרחק האופטימלי, זה היעד לפי הבדיקות שלו, כאן אדם אמור לעבוד במצב הכי נוח.
אבל זו דעת מיעוט, לרוב עושים MEM ב40 ס"מ.

למרות שם הבדיק מונוקול אסטימיישן (הערכה!!!) בזמן הבדיקה שתי העיניים של הפציינט סגורות, ואם אנחנו יכולים בתור בודק גם לא נעצום עין אחת.
בודקים דרך התיקון הנכון שיש לפציינט, לכן אין עניין של צילינדר לא צפוי, אנחנו אמורים לקבל רפלקס עם
כמות התנועה וצבע רפלקס מעידים על כמות הדיופטר
ניקח עדשה, נשים אותה לפני עין אחת- ונבדוק לשניה אחת אם יש נטרול
אם ראינו עם ניקח עדשה יותר פלוס, ונגד ניקח יותר מינוס

נבדוק שניה ולא יותר כי הזמן שלוקח להשלים תגובה אק' הוא
להתחיל שליש שניה
להשלים את זה עוד שני שליש
לכן לוקח שניה להגיב, ולא ניתן לו את השניה
אנחנו לא משנים את המצב שלו, אלא רוצים לבדוק מה הוא עושה, ולא איך הוא מגיב לבדיקה שלנו
לכן אובייקטיבית זה מודד את הLAG
אומרים שהFCC זו מדידה סובייקטיבית של הLAG אבל זו טעות מוחלטת,
בFCC אנחנו מנסים למדוד כמה אק' הפציינט מוכן לשחרר בתנאים דו עיניים- הוא מגיב למה שאנחנו עושים, לא מה שהוא עושה באופן טבעי
אנחנו לא מודדים מה הוא עושה, אלא איך הוא מגיב- אנחנו משאירים לו את הפלוסים
זו לא מדידה ניטרלית של הlag שלו אלא איך הוא מגיב לעדשות שאנחנו שמים.

ניתן לקבל בבדיקת FCC +2.00, במיוחד לאדם שיש לו eso בגלל אק' מוגזמת הוא יכול לשחרר את זה
בMEM לא נוכל לקבל +2.00, לא ניתן לראות ברור עם לאג של שני דיופטר (שאלנו אותו בתחילת הבדיקה אם רואה ברור).

הFCC יכול להיות שווה או שונה לMEM

אחרי שסיימנו עם עין אחת נעבור לשניה, אנחנו אמורים לקבל אותה תוצאה. אם לא קיבלנו אותה תוצאה זה מעיד על כך שהתיקון שיש לשתי העיניים כבסיס לבדיקה שגוי, כי אין אק' שונה בשתי העיניים אז הבסיס היה שגוי
זה נותן עוד בקרה לבדיקה האובייקטיבית והסובייקטיבית שעשינו לרחוק.

יש מס' מחקרים שנעשו על הMEM והם נחשבים לאמינים מאוד

הבדיקה של NOTT הקדימה את הMEM
הוא המציא את הטכניקה שלו בשנות ה2- והרולד בשנות ה50
נוט דומה לאמיאמ אבל ללא עדשות בכלל
איך ניתן להעריך אק' לקנוורגנציה מקרוב
במקום עדשות הכרטיס קבוע ואנחנו מרחיקים או מקרבים את הרטינו'
בבדיקה יש כרטיס אחד בלבד- משתמשים בכרטיס אחד של 6/6
יתרון- לא צריך עדשות בכלל
חסרון- קשה לדייק, אי אפשר לדעת איפה אנחנו ממוקמים בדיוק מבחינת המרחק

אמיאמ ניתן לבדוק בכרטיסים שונים
באותיות גדולות נצפה למצוא מספרים גבוהים יותר של פלוס
עושים אק' כדי לזהות (רוצים לראות ברור במטרה לזהות)
אם זיהינו לא צריך לעשות יותר אק'
המטרה של אק היא לא לראות ברור אלא לזהות מה מולנו, ברגע שזה מספיק ברור כדי לזהות מפסיקים להפעיל אק'.
ברמה של 6/120 הפציינט עובד על רקגנישן אקיואיטי- זיהוי של צורה
ב6/6 המערכת שאנחנו בודקים היא רזולוציה- חייבים חדות מוחלטת כדי לזהות
אז יש הבדלים
זה לא אותו דבר שמשתמשים במטרות בגדלים שונים

נוט מוגבל יותר, אבל אם אין לנו עדשות נשתמש בה

OEP DINAMIC
קב' אופטומטריסטים מהמאה ה20, שניסו לעבור מאופטומטריה אופטית לאופטומטריה הוליסטית= התפתחותית, התנהגותית
אדם יכול לראות 6/6 ולא להיות מרוצה מזה, אם יש לו אינטרמיטנט אקסו טרופיה וכו'.

ראיה של 6/6 מרחוק לא חשובה, בעיקר אם מדובר בתלמידים, הריאה לקרוב חשובה יותר

הם המציאו סדרת בדיקות כדי לגלות התנהגות של בני אדם בתנאים שונים
עם איבוד של נתונים בסוף, בתנאי שעבדנו בדרך שלהם

בתור גישה הם ניצחו, אך לא בתור שיטה

בדיקה מס' 4 רטינוסקופיה מרחוק
בדיקה מס' רטינוסקופיה דינמית (סה"כ יש 21)
לנטו של בדיקת רטינוסקופיה מרחוק (אחרי כיול של המרחק) מוסיפים מספיק + כדי לקבל תנועת נגד
בד"כ זה ידרוש בסביבות +2 , כדי לקבל נגד ראשוני, תלוי במרחק שבו אנחנו עובדים
מרחק עבודה ב50 ס"מ, כרטיס עם אותיות בגודל 6/12, בתנועה אחידה הוריזונטלית סורקים את המרידיאן ה180
כל עין
בשלב זה אנחנו בתנועת נגד כי דאגנו לזה כהכנה
מורידים רבע סימולטנית בשתי העינים, עד לנטרול או תנועת עם
לפעמים זה עובד מנגד לעם, אם יש שלב של נטרול עוצרים
זה נחשב לנטרול גבוה- היי ניוטרל

רושמים את התוצאה- משמעות של תוצאה זו בOEP אין שום משמעות, בלי לקחת את כל יתר התוצאות ולהשוות אותן אחת לשניה (אין משמעות לבדיקה בודדת), למרות שלפעמים זה דומה לתוצאה של הFCC, כמה אק' הפציינט מוכן לשחרר (לפעמים זה דומה, אבל בדיקה בפני עצמה היא חסרת משמעות).

אם קיבלנו אי שיוויון בבדיקה הזו בין עין לעין, זה אומר שצריך לחזור לרטינוסקופיה כי טעינו, כי זה לא נכון.
אם היינו צריכים הרבה פלוס כדי לקבל תנועת נגד- טעינו

לבדיקה הזו יש יתרון אם בודקים אותה מיד אחרי רטינוסקופיה, ולפני סובייקטיבית
זה חוסך לנו זמן, כך לא נתחיל סובייקטיבית בעמדה שגויה.

בעיה כמעט בכל הבדיקות של EOP מעט מאוד מחקרים כדי לאמת את איכות ואמינות הבדיקה.
מדענית נוטים להשתמש בבדיקה זו, אבל חסרה תמיכה מחקרית

MEM ונוט בודקים מה הפציינט עושה באופן טבעי
EOP מס' 5, בודק כמה + הפציינט מקבל, מנסים להשפיע עליו ולבדוק כמה הוא מקבך

בל רטינוסקופיה
כיום החליפו את המטרה החליפו את זה בwolff want כדור אור מחזיק אור- שהפציינט מססתכל למטרה הוא רואה את הפרצוף שלו- שזו מטרת הפיקסציה
המטרה הישנה היא הפעמון- מתאים במיוחד לילדים כי זה משמיע רעש וכך הם פחות מאבדים ריכוז.

בבדיקה זו יש שני שלבים:
ניתן לקרב ולהרחיק את הפעמון וניתן לרשום את המרחק
בדיקה זו הומצאה ע"י ד"ר ויליאם הנרי ורוברנט אפל יחד (מזוהה יותר עם אפל) השינוי כאן בא בשני שלבים:
שלב ראשון- שלב טהור לבדיקת LAG, לא משתמשים בעדשות וגם לא באותיות, אלא דמות תלת מימדית שמחזירה את דמות הפציינט של הפרצוף- מעניין מאוד את הפציינט 
מרחק עבודה- הרטינו' מתחיל ממרחק 50 ס"מ, מקרבים את המטרה- הפעמון או הכדור לפציינט
מודדים את ההפרש בין מיקום של קנוורגנציה ואק'
אבל מודדים מרחק ולא דיופטרים (הפציינט רואה מרחקים ולא דיופטרים)- זה תואם את מה שהפציינט עצמו חש ומרגיש
מלכתחילה לרוב צפוי, לאג- נעשה מינימום כדי להשיג מקסימום, לכן התנועה הצפויה היא תנועת עם
רצוי להבין זאת בתנועה מרחבית
קנוורגנציה על הפעמון, והאק' מאחורינו
לעומת מיקום האק' האלומות עוד לא הצטלבו לכן נראה תנועת עם

ברגע שנקרב נראה נטרול, ושנקרב עוד יותר נראה תנועת נגד
היות ואנחנו לא יודעים כמה האק' הייתה מאחורי הראש שלנו, אנחנו עדיין לא יודעים מה תהיה כמות הLAG
אחרי שקיבלנו נגד, נחזיר את הכדור אלינו עד שנראה תנועת עם או נטרול, ואז נתרגם את המרחק בס"מ בין שתי המדידות הללו לדיופטרים, ונדע מה כמות הLAG
ברע שרואים נגד האק' נמצאת לפנינו
הפער בס"מ בין שתי המדידות הללו הוא הLAG

הפציינט מסתכל על המטרה, הפעמון על הרטינו', והאק בהתחלה מאחורי הבודק

השלב השני-
אם לא מרוצים מהתוצאה- אולי זה מלכתחילה נגד, אולי הלאג מצומצם או שונה מהנורמה
ניקח עדשות לפני בדיקות אחרות: FCC NRA PRA
ושוב נבדוק רטינו' של בל
יתרונות הבדיקה- בשיטות אחרות אנחנו יכולים לתת המלצות מדו נותן בזמן אמת לבדוק את הרעיון של מה התוספת שרוצים לתת לו תיתן. שמנו את התיקון, ונבדוק מה קורה בבל רטינוסקופי, ניתן לבדוק אם זה עובד
טכנוקות אחרות בפרופטר רק נותנות המלצה
כאן ניתן לדעת שזה עובד בזמן אמת

Over Night The Soflex Ortho K. Lens

25 בפברואר 2012 Posted by דקל - אופטומטריסט under יצרני עדשות ומידע טכני
אין תגובות

Over Night The Soflex Ortho K. Lens

שים לב: ההוראות לשם מידע כללי בלבד. חלק מהתמונות אינן מופיעות. יש לפנות לחברת סופלקס לקבלת מידע מלא והוראות התאמה.

Orthokeratology

הורדה, התאמה או אלימיניציה של התיקון הרפרקטיבי, על ידי עדשות מגע.

ב ORTHO-K משתמשים בעדשות מגע על מנת לעצב מחדש את הקרנית, ולהוריד את קוצר הראייה ואסטיגמציה של העין.  במידה מסוימת ניתן להשוות את הטיפול ליישור שיניים על ידי אורתודונט,  אולם ההבדל העיקרי הוא ששן שיישרו אותה תישאר כך למשך מספר חודשים, בעוד שהקרנית מאד אלסטית, ותמיד תחזור לצורתה המקורית. לכן מרכיבים את העדשה בלילה ומורידים בבוקר, כך מקבלים חדות ראייה טובה ללא צורך במשקפיים  או עדשות מגע במשך היום.

בחירת המטופל המתאים

  • בעל מרשם:

ספרי –0.75 ועד –5.00 דיופטר,

צלינדרי    עד –1.25 דיופטר ( WTR )

     עד –0.75 דיופטר (ATR  )

  • הצלינדר קורניאלי
  • מצב פיזיולוגי תקין של העין
  • כמות דמעות תקינה
  • לא משתמש בתרופות
  • מעל גיל 12 שנים
  • בעל מוטיבציה
  • סדר יום מסודר

שלבי התאמה

  • בדיקה מקפת ב-  SLIT LAMP של מערכת העין
  • בדיקת כמות ואיכות הדמעות
  • מרשם משקפיים
  • לבצע בדיקה ב- CORNEAL TOPOGRAPHER ולשמור את התוצאות כנתוני התחלה.

הזמנת העדשות

יש להעביר לחברת סופלקס בטופס הזמנה ( ראה עמוד 14) את הנתונים הבאים:

  • מרשם המשקפיים: SPH, CYL, AXIS
  • נתוני הקרנית: רדיוס אופקי Rh , רדיוס אנכי Rv, זוית הרדיוס האנכי V-axis
  • מידת ההשתטחות, האקסנטריסיטי – ECC של הקרנית.
  • קוטר הקרנית  VID  (Vertical Iris Diameter)
  • קוטר האישון PUPIL SIZE
  • עצמת המטרה SPH POWER בדרך כלל Plano


מבנה העדשה Soflex Over Night:

SPH

TARGET

PUPIL

SIZE

VID

ECC

VER.

AXIS

Rv

Rh

AXIS

CYL

SPH

0.00

4.50

11.5

0.36

100

46.17

44.29

10

-1.25

-2.50

R

0.00

4.50

11.5

0.36

80

45.86

44.12

170

-0.75

-2.25

L

נתונים לדוגמא

בסיס העדשה בנוי מ-4 אזורים עיקריים:

Back Optic Zone Radius – עקומת הבסיס: אזור בקוטר של כ-6.0 מ"מ, בעל רדיוס השטוח מרדיוס הקרנית, בערך של התיקון הרפרקטיבי הדרוש ועוד 1.0 דיופטר.

בדוגמא: BC = 8.27

יש לציין כי העדשה  Soflex Over Night מתוכננת כך, שבמידת הצורך, ניתן להשתמש בה ולראות היטב!

Reverse Curve – העקומה ההופכית: עקומה זו, המתוכננת באמצעות תוכנה מיוחדת, מטרתה חיבור מדויק של עקומת הבסיס והעקומה הנושאת.

בדוגמא:  7.27 ברוחב 1.0 מ"מ.

Alignment / Fitting Curve – העקומה הנושאת: עקומה המתוכננת להחזיק את העדשה על הפריפריה של הקרנית. האזור חייב להיות משיק לפריפריה של הקרנית ולצורך כך נתון האספריות -ECCENTRICITY של הקרנית חיוני.

רוחב העקומה הנושאת הוא 1.0 מ"מ.

בדוגמא:  7.57 ברוחב 0.5 מ"מ   ו- 7.98 ברוחב 0.5 מ"מ

Peripheral Curve – עקומת שפת העדשה: מבנה שפת העדשה מאפשר זרימת דמעות תקינה מתחת לעדשה, גורם להרגשת נוחות ומקל בהוצאת העדשה מהעין.

בדוגמא: 10.27 ברוחב 0.3 מ"מ.

סה"כ קוטר העדשה 10.6 מ"מ.


התהליך הפיזיולוגי בקרנית

במהלך השינה, לחץ העפעפיים על העדשה גורם ללחץ קפילרי של הדמעות על מרכז הקרנית, הגורם להעברת תאי אפיטל ממרכז הקרנית לאזור הפריפרלי, שבו קיים שחרור לחץ וכך הקרנית משנה את צורתה ומישטתחת, ( תמונה מס' 1).

עובי השכבה המוזזת מבוטא ע"י נוסחת Munnerlyn :

(Optical Zone Dia)2 X Refractive Error X 1000

3

התוצאה המתקבלת היא במיקרון.

לתהליך שתי תקופות:

  1. תהליך העיצוב,  נמשך בין 10 ימים לחודש.

במהלך תקופה זו יתכנו שינויים בראיה יהיו ימים בהם הראיה תהיה תקינה וימים בהם תהיה ירדה קלה באיכות הראיה.

  1. תהליך הייצוב והשימור, מתבצע בכל שינה עם העדשות. יש לישון עם העדשות בלילה ובמהלך היום אין צורך בכל תיקון ראיה נוסף. המטרה היא להוריד את מספר הלילות בהן משתמשים בעדשה, ללא פגיעה באיכות הראיה.

התאמת העדשות Soflex Over Night

בחירת נכונה של המטופל היא גורם מספר אחד להצלחת התהליך.

רמת מוטיבציה גבוהה של המטופל ונכונות לפשרה קלה באיכות הראיה יעלו בהרבה את אחוזי ההצלחה.

יש לפרט בפני המטופל הפוטנציאלי את כל היתרונות והחסרונות של השיטה, ולהדגיש את השקעת הזמן הנדרשת ממנו לצורך התאמה ומעקב.

הזמנת העדשות Soflex Over Night

יש להעביר לחברת סופלקס בטופס הזמנה את הנתונים הבאים

(ראו טופס דוגמא בנספח מס' 1):

  • מרשם המשקפיים: SPH, CYL, AXIS
  • נתוני הקרנית: רדיוס אופקי Rh , רדיוס אנכי Rv, זוית הרדיוס האנכי V-axis
  • מידת ההשתטחות, האקסנטריסיטי – ECC של הקרנית
  • קוטר הקרנית  VID  (Vertical Iris Diameter)
  • קוטר האישון PUPIL SIZE
  • עצמת המטרה SPH POWER בדרך כלל Plano

הנתונים, שיתקבלו בחברת סופלקס עדשות מגע, יוזנו לתוכנת מחשב מיוחדת, אשר תספק נתוני ייצור למכונות החריטה מונחות המחשב – CNC. ותיוצר העדשה בהתאם לנתוני המטופל.

לנוחיותכם ולנוחות המטופל, עדשה ימין מיוצרת מחומר גלם בצבע סגלגל – VIOLET, ועדשה שמאל מחומר גלם בצבע תכלת –  ICE BLUE .

העדשות יגיעו אליכם בצרוף טופס ההזמנה, שבו מפורטים נתוני המטופל, כפי שמסרתם, וכן נתוני הייצור של העדשות. ראו טופס דוגמא בנספח מס' 2

מסירת העדשות Soflex Over Night

יש לזמן את המטופל לביקור של כשעה, ובנוסף לוודא כי המטופל יכול להגיע לפגישה נוספת עם האופטומטריסט, מיד למחרת בבוקר !

* מומלץ לזמן את המטופל ביום חמישי אחה"צ, לקבלת העדשות, כדי לנצל את

  חופשת השבת להסתגלות, בתנאים נוחים.

  1. חשוב ! יש לשים תמיסת הרטבה  בחלק הקעור של העדשה, על מנת לשפר את הנוחות ולמנוע היווצרות בועות אויר.
  2. להרכיב את העדשות על עיני המטופל.
  3. לבקש מהמטופל לשבת עם ראש מורם ומבט מושפל כלפי מטה, למשך מספר דקות, עד להרגשה נוחה עם העדשות.
  4. לאחר כ- 5 דקות יש לבדוק את המטופל:
  5. להסיר את העדשות.
  6. להדריך את המטופל כיצד להכניס ולהוציא את העדשה לעין, וכיצד לטפל בעדשות. הוראות מפורטות ראו עמוד 9 .
  1. ב- SLIT LAMP כדי לוודא שהעדשות ממורכזות ונעות היטב ( 1.0 עד 1.5 מ"מ בכל עפעוף).
  2. בדיקת ראיה. הראיה עם העדשות צריכה להיות תקינה, לפחות 6/7.5 .
  3. בדיקת פלורסין. התמונה צריכה להראות   בדומה לתמונה מס' 2 ( BULL’S EYE ),        יש אפשרות שתכלא בועת אויר, שתעלם  לאחר הלילה הראשון.ראו תמונה מס' 3.

חשוב ! יש להדגיש למטופל, כי עליו לשים תמיסת הרטבה בחלק הקעור של העדשה, בכל פעם לפני הכנסת העדשה לעין.

  1. יש להנחות את המטופל לישון עם העדשות  כבר באותו הלילה, להשאר איתן עד לבדיקה שלמחרת.

חשוב ! יש לבקש מהמטופל לשים טיפות הרטבה בעיניים ולעפעף, מיד כאשר מתעורר.

  1. חשוב מאד ! כאשר המטופל מגיע יש לבצע את סדרת הבדיקות הבאות:
  1. בדיקת ראיה. הראיה עם העדשות צריכה להיות תקינה, לפחות 6/7.5 .
  2. ב- SLIT LAMP . שהעדשות ממורכזות, נעות היטב ושאין שום ממצע קליני.
  3. בדיקת פלורסין התמונה צריכה להראות בדומה לתמונה מס' 4 (BULL’S EYE ).
  4. להוציא את העדשות מהעיניים
  5. בדיקת ראיה. לאחר הלילה הראשון קיימת אפשרות שהראיה תהיה 6/6 עד 6/7.5 לזמן קצר.
  6. יש לבצע מדידה במכשיר ה -CORNEAL TOPOGRAPER. התמונה צריכה להראות בדומה לתמונה מס' 5. לצורך מעקב חשוב להקפיד ולשמור את התמונות  R + L תחת שמו של המטופל, דבר שניתן לביצוע בקלות בכל המכשירים החדישים הנמצאים בשוק.
  7. להזמין את המטופל לבדיקה נוספת לאחר יומיים. במידה ומגיע בבוקר לבקש שיבוא עם העדשות בעיניים.

במידה ואין באפשרותו להגיע בבוקר, להזכירו       שהוא חייב להרטיב את העדשות מיד כשהוא           קם, ולהמתין מספר דקות לפני הוצאתן       מהעיניים.

  1. כאשר המטופל מגיע עם העדשות בעיניים, יש לבצע את סדרת הבדיקות H סעיפים 1 עד 6 .

במידה ומגיע ללא העדשות יש לבצע את סדרת הבדיקות  H סעיפים 5 ו-6 .

  1. יש לזמן את המטופל לביקורת לאחר שבוע מיום מסירת העדשות. הטופוגרפיה לפי תמונה מס' 6

הביקורות הנוספות הדרושות:

אחרי שבועיים, אחרי חודש, אחרי שלושה חודשים,

ובהמשך, כל שלושה חודשים.

 

פתרון תקלות – TROUBLE SHOOTING

הפתרון

הגורם

הבעיה

מס'
  1. לשחרר את העקומה הנושאת ב-10 מיקרון
  2. העקומה הנושאת תלולה מדי

העדשה יושבת נמוך

Low Riding Lens

1
  1. להדק את העקומה הנושאת ב-10 מיקרון
  2. להגדיל את עובי העדשה ב-25%
  3. העקומה הנושאת שטוחה מדי
  4. העפעף העליון מתוח מדי

העדשה יושבת גבוה

High Riding Lens

2
  1. להגדיל את רוחב העקומה הנושאת השניה
  2. לנקות את העדשה ממשקעים
  3. מתח עפעפיים גדול
  4. צלינדר קורניאלי ATR
  5. קרנית לא סימטרית בין החלק הנזלי והטמפורלי

העדשה יושבת בצד

Lateral Riding Lense

3
  1. במידה והעדשה ממורכזת יש להשטיח את העקומה הנושאת ב- 5 עד 10 מיקרון
  2. במידה והעדשה אינה ממורכזת, יש למרכזה (ראה מס' 1, 2, 3) ואז לבחון האם הבעיה קיימת ולטפל בהתאם
  3. במידה והצלינדר עדיין לא מתוקן יש לשטח את עקומת הבסיס בהתאם לממצאים
  4. העקומה הנושאת תלולה מדי
  5. הצלינדר הקורניאלי עדיין קיים

אי מרכזי

Central Island

4
  1. ולנקות היטב את העדשות ראה הוראות טיפול
  2. להתליל את עקומת הבסיס ב-10 מיקרון
  3. להזמין עדשה מחומר גלם בעל עבירות חמצן גבוהה יותר
  4. עדשה לא נקיה
  5. עקומת בסיס שטוחה מדי
  6. אספקת חמצן דלה לקרנית
  7. בעיקר מגירוי מכני נראה היטב בתמונת פלורסין

כתם "יובש" מרכזי

Central Staining

5
  1. להשטיח את העקומה הנושאת ב-15 מיקרון.        יש להקפיד לא לפגוע במרכוז העדשה כתוצאה משינוי זה
  2. העקומה ההופכית תלולה מדי
  3. העקומה הנושאת תלולה מדי

גישור

Vaulting

6
  1. במידה ואורך קשת בועת האויר קטן מ-45 מעלות ואין Staining, יש להזכיר למטופל שיש למלא את העדשה בתמיסת הרטבה לפני הכנסתה לעין
  2. במידה ויש Staining וקיימת בועת האויר בביקורת לאחר יומיים שלושה, יש להחליף בעדשה עם עקומה נושאת השטוחה ב-5 עד 10 מיקרון
  3. אין מספיק זרימת דמעות מתחת לעדשה
  4. עקומה נושאת תלולה מדי

  1. היווצרות בועות אויר נפוצה והן נעלמות בד"כ לאחר ההרכבה בלילה הראשון.

בועות אויר

Air Bubbles

7
  1. במידה והעדשה אינה ממורכזת יש למרכז אותה בדרכים הנזכרות לעיל
  2. במידה והעדשה ממורכזת, יש לשחרר את העקומה הנושאת בכ-10 מיקרון
  3. להקטין קוטר
  4. כאשר העדשה אינה ממורכזת
  5. העקומה הנושאת תלולה מדי

בבדיקת פלורסין ללא העדשה רואים סימני הטבעה של העדשה על הקרנית

הטבעת העדשה

Lens Imprints

8
  1. להגדיל את רדיוס הבסיס על מנת להוסיף כ- 0.50 עד 0.75 דיופטר לעצמת המטרה
  2. במידה והעדשה יוצרת Vaulting, יש לתקן זאת (סעיף 6) ולהמשיך בבדיקה.

במידה וגם שינויים אלו אינם משפיעים כנראה המטופל אינו מתאים לתהליך.
  1. עצמת המטרה נמוכה מדי
  2.  העדשה יוצרת Vaulting

ישנם מטופלים שאצלם התהליך לוקח זמן ארוך יותר מהמקובל, כתוצאה מקרנית קשיחה או לחץ עפעפיים נמוך.למטופלים שבעבר הרכיבו עדשות מגע (בעיקר GPL ) יש קרנית קשיחה יותר ועל כן יש לתת יותר זמן לפני ביצוע שינוי בנתוני העדשה.

תת תגובה

Under Responders

לאחר תקופה של שבועיים שלושה אין שינוי במיופיה

9
  1. למרכז את העדשה
  2. להחליף לעדשה עם רוחב אזור אופטי גדול יותר
  3. למנוע את הגישור (סעיף 6)

ישנם מיקרים בהם באופן טבעי הקרנית גמישה מאד וקיים סיכוי שלא "תחזיק" יום עיירות שלם.
  1. העדשה אינה ממורכזת
  2. אזור העקומה ההופכית רחב מדי
  3. גישור – Vaulting ברמה נמוכה

זמן השפעה קצר

Reduce Holding Time

10
  1. להחליף לעדשה עם רוחב אזור אופטי גדול יותר 6.2 עד 6.4 מ"מ
  2. כאשר רמת התאורה קטנה, האישון גדל, והמטופל רואה צללית
  3. איים מרכזיים

הופעת צלליות בלילה

Ghosting At Night

11

12

13

 הטיפול בעדשות

 חשוב – לפני כל טיפול בעדשות המגע יש לשטוף היטב את הידיים וליבשן!

הטיפול בעדשות אלו זהה לטיפול בעדשות קשות חדירות חמצן – GPL.

יש להקפיד הקפדה יתרה על ניקוי האזור ההופכי בבסיס העדשה. ניתן להשתמש במקלון צמר גפן העשוי מכותנה!

  1. מספר דקות לפני הוצאת העדשות מהעין יש להרטיבן בטיפות הרטבה
  2. להוציא עדשה אחת ולהניח אותה על כף היד
  3. לטפטף מספר טיפות של תמיסת ניקוי (CLEANER  ) מתחת לעדשה ובחלקה הקעור
  4. לשפשף היטב בעזרת האצבע המורה, למשך כ- 20 עד 30 שניות, את החלק החיצוני והפנימי של העדשה
  5. לנקות בעזרת מקלון צמר גפן רטוב במספר טיפות חומר ניקוי, את האזור ההפכי של העדשה
  6. לשטוף היטב את העדשה בתמיסת סליין  (SALINE    )
  7. להשרות את העדשה בתמיסת השרייה (CONDITIONER  ),  בתוך מחסנית נקיה
  8. לחזור על סעיפים 2 עד 7 עבור העדשה השניה
  9. מומלץ לבצע ניקוי מעבדתי אחת ל- 3 חודשים

הכנסת העדשות לעין

הקפד להתחיל כל פעם באותה עדשה על מנת למנוע בלבול !

 להוציא את העדשה מהמחסנית

  1. לשטוף את העדשה בתמיסת סליין
  2. לבדוק שהעדשה נקיה ואין עליה שאריות לכלוך
  3. לטפטף מספר טיפות הרטבה בחלק הקעור של העדשה
  4. להציב את העדשה על קצה האצבע המורה, ובעזרת האצבע האמצעית (אמה), של אותה יד, למתוח את העפעף התחתון כלפי מטה
  5. בעזרת האצבע המורה או האצבע האמצעית של היד השניה, יש להרים את העפעף העליון
  6. למקם את העדשה בעדינות על קרנית העין
  7. לשחרר לאט את העפעפיים ולעפעף קלות. העדשה אמורה להתמרכז בעצמה
  8. לוודא שמיקום העדשה תקין ושהראיה תקינה
  9. חזור על סעיפים 1 עד 9 עבור העדשה השניה

במידה והראיה לא תקינה, יש לבדוק:

  1. האם העדשה לא ממורכזת על הקרנית או האם יושבת על לובן העין.

במקרה זה יש להוציא את העדשה ולמקמה מחדש

  1. האם על העדשה יש שאריות לכלוך או איפור.

במקרה זה יש להוציא את העדשה ולנקות מחדש

  1. האם הרכבת על העין עדשה לא מתאימה (החלפה בין ימין לשמאל)

במקרה זה יש להוציא את העדשה ולהרכיבה בעין המתאימה


הוצאת העדשות מהעין

כ – 4 דקות לפני הוצאת העדשות מהעיניים, להרטיב את העדשות במספר טיפות הרטבה, ולוודא שהעדשות אינן "דבוקות" ונעות בקלות.

בזמן הוצאת העדשות, מומלץ לשבת ליד שולחן, המכוסה במגבת נקיה, להישען כאשר המבט מופנה כלפי מטה – לכיוון המגבת.

להלן שלוש שיטות נוחות להוצאת עדשות אלה:

שיטת העפעוף

  1. למקם את האצבע המורה באזור החיבור החיצוני של העפעף העליון והתחתון. למתוח את העור כלפי חוץ מעט כלפי מעלה, תוך שמירה על עין פתוחה
  2. לעפעף במהירות. העדשה תלחץ על ידי העפעפיים ותיפול על המגבת הנקיה

שיטת שתי האצבעות

  1. למקם את קצה האצבע המורה של יד אחת, במרכז גבול העפעף העליון, ואת קצה האצבע המורה של היד השניה במרכז גבול העפעף התחתון
  2. לחץ קלות על העפעף העליון, העדשה תתרומם, ולאחר מכן, תוך כדי לחיצה על העפעף העליון, יש להזיז את העפעף התחתון כלפי מעלה.

העדשה תצא ותיפול על המגבת הנקיה

בעזרת משאבת הגומי DMV

  1. להרטיב את קצה המשאבה בתמיסת השרייה
  2. למקם את קצה המשאבה על פני העדשה, שבתוך העין (מומלץ להשתמש במראה).

המשאבה נצמדת לעדשה באמצאות ואקום

  1. למשוך בעדינות את המשאבה, העדשה הצמודה למשאבה, תצא בקלות.

שאלות נפוצות

מה זה ORTHOKERATOLOGY  ?

הורדה, התאמה או אלימיניציה של התיקון הרפרקטיבי, על ידי עדשות מגע.

ב ORTHO-K משתמשים בעדשות מגע על מנת לעצב מחדש את הקרנית, ולהוריד את קוצר הראייה ואסטיגמציה של העין.  במידה מסוימת ניתן להשוות את הטיפול ליישור שיניים על ידי אורתודונט,  אולם ההבדל העיקרי הוא ששן שיישרו אותה תישאר כך למשך מספר חודשים, בעוד שהקרנית מאד אלסטית, ותמיד תחזור לצורתה המקורית. לכן מרכיבים את העדשה בלילה ומורידים בבוקר, כך מקבלים חדות ראייה טובה ללא צורך במשקפיים  או עדשות מגע במשך היום.

מדוע להרכיב עדשות  Soflex OverNight?

ü      להיפטר מהרכבת עדשות מגע או משקפיים במהלך היום.

ü      אידיאלי לאנשים שעוסקים בספורט, ולעובדים בתנאי סביבה קשים.

ü      ייצוב קוצר הראיה

האם ORTHO-K מתאים לכל אחד ?

העדשות טובות למרשמים של עד  4.50 – דיופטר ספרי, ועד  1.00- דיופטר צילינדר.  מרשמים מעל אילו אפשר להוריד אם כי לא לחלוטין.

התהליך אינו טוב לביצוע על קרניות מאד שטוחות או מאד קמורות. ישנם גורמים אחרים שאינם ידועים  כמו מורכבות הקרנית וגמישותה. לכן מידת השינוי תהיה שונה מאדם לאדם.

אחוז ההצלחה מאוד גבוה, אך לא ניתן להבטיח את הצלחת התהליך של  100 אחוז מהמקרים.

במה כרוך התהליך ?

תחילה צריכה להיות הערכה כללית של העין הכוללת בדיקת ראיה וטופוגרפיה של הקרנית. זה מאפשר לאופטומטריסט להעריך את בריאות הקרנית והעין ואת הצלחת התהליך כולו.

המטופל יקבל זוג עדשות Soflex OverNight העשויות מחומר אלסטי בעל עבירות חמצן גבוהה מאוד להרכבה בלילה כאשר למחרת בבוקר יחזור לבדיקת ראיה ובדיקת הערכה של השינויים בקרנית. כעבור שבוע תיערך בדיקה נוספת והערכה של הקרנית.

רוב השינויים המשמעותיים מתרחשים כבר בימים הראשונים וייצוב הקרנית הסופי מתרחש בזמן איטי יותר,  עד  3 חודשים תלוי במידת קוצר הראיה.

זמן ההרכבה תלוי משתנים רבים, אך המטרה הסופית היא שהמטופל יראה טוב במשך כל היום ללא משקפיים או עדשות מגע, כאשר הוא מרכיב עדשות כל לילה שני או שלישי.


מהם היתרונות של ORTHO-K?

ü      ראיה טובה ללא עדשות מגע או משקפים

ü      אינו כרוך בניתוח

ü      תהליך הפיך לחלוטין

ü      אינו כואב

ü      ללא  סיכונים

ü      העדשה ניתנת להרכבה ביום ובלילה

ü      השימוש בעדשות מגע ידוע מזה שנים רבות

ü      אין מגבלת גיל

מהם החסרונות של ORTHO-K?

ü      התהליך מתייצב עד 3 חודשים אשר כולל מספר ביקורים אצל האופטומטריסט

ü      קיימת מידת הצלחה גבוהה אך לא מובטחת

ü      קצב השינוי משתנה מאחד לשני לכן על העקוב לעקב אחר הוראות האופטומטריסט

האם ORTHO-K עדיף על פני ניתוח לייזר?

חד משמעית כן !

ü      תהליך הפיך (הניתוח לא)

ü      אינו תהליך כואב

ü      אינו גורם לראיה של הילות כמו אחרי ניתוח לייזר

ü      אינו פוגע בשכבת באומן

ü      אפשר לטפל בשינויים בראיה במהלך הזמן

ü      זול יותר

ü      אין צורך בשימוש בתרופות

האם זהו טיפול חדשני?

כן, ולא. עקרונות השיטה נקבעו כבר ב-1962 אך הטכנולוגיה מתקדמת של עידן המחשבים.

החומרים מהם מיוצרות עדשות המגע כיום מאפשרים את מעבר החמצן הדרוש לראיה בריאה וטובה.

מכשיר ה- CORNEAL TOPOGRAPHER מאפשרים מיפוי הקרנית וכך מתאפשר טיפול מדויק יותר.

האם זהו טיפול בטוח ?

אנשים רבים הצליחו להיפטר מהתלות שלהם במשקפיים ובעדשות מגע ללא כל נזק לעין. שלא כמו בניתוח החתכים (KERATOTOMY) אין נזק לקרנית כמו צלקות אשר גורמות לראיית לילה לקויה. אולם כמו כל עדשות המגע, צריך לטפל בהן בכדי לשמור על בריאות העין.


האם ORTHO-K מתאים לי ?

הטיפול מתאים כמעט לכל אחד, מתאים העדשות יקבע אם אתה המועמד מתאים.

האם אצטרך להרכיב עדשות או משקפיים ?

לאחר שהמרשם מתייצב, העדשות ישמרו על המרשם הקיים, ולכן אין צורך במשקפיים או בעדשות מגע במשך היום. עדיין יהיה צורך במשקפי קריאה למי שזקוק להן.

כמה זמן עובר עד שניתן לראות ללא משקפיים ?

השינוי יכול לחול תוך מספר שעות עד מספר ימים. ייצוב המרשם לוקח זמן נוסף שמשתנה ממטופל למטופל.

האם ניתן לבצע את ההתאמה לעין שעברה ניתוח חתכים ?

כן, ברוב המקרים ORTHO-K יכול לעזור לאחר ניתוח RK ואסטיגמציה אשר נוצרת כתוצאה מניתוח זה.  אולם טיפול זה אינו מתקן צלקות על הקרנית ולא עוזר בראית לילה לקויה כתוצאה מניתוח.

אצל ילדים יש שינויים במרשם, האם ה ORTHO-K עוזר ?

כן, הטיפול מיועד לעצור או להאט את ההתקדמות המיופיה ובבעיות רפרקטיביות אחרות ועל ידי כך נותן עתיד ורוד יותר לצעירים אילו.

כמה עולה טיפול ORTHO-K ?

באופן כללי זול יותר מניתוח לייזר (PRK)

המחיר הסופי יקבע עפ"י מורכבות הטיפול.

למקרים פשוטים בין 1000$  ל 1500$ תלוי באורך הטיפול ובמספר העדשות המוחלפות.

המחיר משתנה בין קליניקה אחת לשנייה והאופטומטריסט שלך יאמר לך מה עלות הטיפול.

האם הטיפול קבוע ?

לאחר טיפול ותוצאות מקסימליות, משתמשים בעדשות אשר משמרות את צורת הקרנית. כאשר לא מרכיבים את העדשות על בסיס קבוע, לפי הוראות האופטומטריסט, המרשם יחזור לקדמותו.  העדשות יהיו בשימוש לפי החלטת המטפל – ביום או בלילה.

נספחים

 

נספח מס' 1

 

טופס הזמנת עדשות Soflex Over Night

 

שם הקליניקה:

תאריך:

שם המטופל:

מספר הזמנה:

הזמנת עדשות למטופל חדש

יש למלא את הטבלה המצ"ב

SPH

TARGET

PUPIL

DIA.

IRIS DIA.

ECC

VER.

AXIS

Rv

Rh

AXIS

CYL

SPH

R

L

מומלץ לשלוח תמונה טופוגרפית לדאר אלקטרוני  moodi@soflexcontacts.com

הערות:

נשלחה תמונה טופוגרפית בשם                                                              כן  /  לא

הזמנת עדשות "תיקון"  או הזמנה חוזרת עבור מטופל קיים

יש לציין פרטי עדשות קודמות עבור כל עין בנפרד

עבור הזמנת  "תיקון" יש לשלוח תמונה טופוגרפית לדאר אלקטרוני  moodi@soflexcontacts.com המתארת את אופן ישיבת העדשה וכן לצרף הערות לגבי מהות התיקון הדרוש ותיאור תמונת הפלורסין

תאריך משלוח

מספר תעודת משלוח או בר קוד

נתוני העדשה

קוטר

עצמה

בסיס

R

L

הערות:

נשלחה תמונה טופוגרפית בשם                                                            כן  /  לא

              שם המזמין:

מיקרוביולוגיה שעור 2- חיידקים

24 בפברואר 2012 Posted by דקל - אופטומטריסט under מיקרוביולוגיה
אין תגובות

הרצאה 2
תא פרוקריוטי
חסר גרעין מוגדר.
בפרוקריוטים הגרעין הוא הומוגני, דיפוזי ונמצא בציטופלזמה. הגרעין הוא מעין ג'ל שנע בתוך החיידק, שבתוכו נמצא המידע הגנטי של החיידקים. הוא לא מוקף ממברנה, אך למרות זאת המידע לא מטייל בתא. כל חומר שרוצה להיכנס או לצאת, יעבור בדיפוזיה, כך שהמידע הגנטי מבודד, אבל ברמה נמוכה.
בפרוקריוטים אין כלורופלסט שבתוכו יש את הצבע כלורופיל. כלורופלסט הוא סוג של אברון ואין אברונים בפרוקריוטים (לשים לב שאלת מבחן).
בחיידק אין כלורופלסט, אבל יש את הצבע כלורופיל שפשוט מטייל בתוך החיידק. הכלורופיל מטייל והוא זה שמבצע פוטוסינתזה, מסיבה זו הוא יהיה מצוי בפריפריה של החיידק, מכיוון שצריך להיות כמה שיותר חיצוני כדי לבצע פוטוסינתזה.
כל האנזימים שקשורים לנשימה של החיידק יהיו מסביב.
אין כלורופלסטים, אנזימי הנשימה בחיידקים ממוקמים בשוליים- בפריפריה של החיידק, ליד הממברנה הציטופלזמתית.

בפרוקריוטים אין כלורופלסטים. אנזימי הנשימה בחיידקים ממוקמים בפריפריה של החיידק ליד הממברנה הציטופלזמתית.
אותו דבר כאמור לגבי כלורופיל בחיידקים פוטוסינטטים.

האם יש חיידקים טובים?
חיידקים המסייעים לנו בייצור:
גבינות ומוצרי חלב
חמוצים (כבושים)
נקניקים
רטבים
יין
אפשר להסתדר בלעדיהם!!! הם לא חיוניים לחיים.

אילו חיידקים חיוניים לחיים שלנו?
• פקעיות של חיידקים קושרי חנקן בשורשי קטניות (לא בכל הקיטניות).
באטמוספרה יש 78% חנקן, והחיידקים הללו הינם היחידים שמסוגלים לקשור חנקן מהאוויר, מקבעים אותו אצלם והצמח משתמש בו. אם נאכל את הצמח נקבל את זה חזרה לגוף שלנו, לאחר מותנו החנקן יתפרק חזרה לטבע.
אי אפשר בלי החיידקים הללו:
• חיידקים קושרי חנקן
• חיידקים פוטוסינתטיים- פוטוסינטזה כך מקבלים חמצן
• מפרקים- כל יצור חי מתפרק בסופו של דבר.
החיידקים הם חוליה מקשרת, שאי אפשר לחיות בלעדיה על פני כדור הארץ.
אין חיים בלי חיידקים, החיידקים מאפשרים לנו את הקיום.

האם יש מידע של חיידקים על פני ההיסטוריה?
לאורך ההיסטוריה גילו דם בתוך לחם, הכיצד?
החיידק נקרא סרציה מרצצס.
המושבות שלו נראות אדומות, הוא נמצא באדמה ובמים והטמפרטורה המועדפת עליו היא 30 מעלות, בטמפ' אחרות אין לו צבע. לחם שעמד וצמחו בו מושבות של החיידק- יראה כאילו יש עליו טיפות דם אדומות.

הקנדידה -albicans סוג של פטריית שמר, המחלה שהיא גורמת לה נקראת מוניליה.
שמר- סוג של פטריה שגדלה עלינו, היא צריכה להיות במעיים ובמקומות אחרים גורמת לבעיה. יכולה להופיע על הלשון (נראית כשכבה לבנה), באצבעות, זיהום וגינאלי וכו'…

ALBICANS MONILIA נגרמת כתוצאה מ Candida albicans
• הגדרה- שמר אובלי המתרבה ע"י הנצה (כמו שנראה בצמח צבר).
• הוא אאוקריוט- בעל גרעין אמיתי. התאים שלו גדולים משל חיידקים.
• שייך לפלורה הטבעית הנורמלית של דרכי הנשימה העליונות, דרכי המעיים ודרכי המין התחתונות של האישה עד רמה מסוימת.
• במצבים מסוימים השמר יכול לקבל דומיננטיות ולגרום לדלקות קשות או מחלות סיסטמיות, לדוגמה: חולי איידס אצלם מגלים את השמר הזה בכל מיני מקומות יוצאי דופן, כמו: באזור ממנו יוצאת הציפורן, בעיניים וכו', המקום שאליו הגיע- בו תגדל. לאותם אנשים אין דרך למנוע מאותן פטריות שנמצאות עלינו להגיע לאותן מקומות.
• דלקות קשות מתקבלות לאחר שימוש מופרז בחומרים אנטימיקרוביאליים, על ידי כך תושמד הפלורה החיידקית הנורמלית ואז ישתלט השמר.
• ע"י מתן קורטיקוסטרואידים (קרטיזונים) המגבירים את חיות השמרים והורגים חיידקים.
• מחלות סיסטמיות מערכתיות קשות נגרמות בחולים אימונוסופרסיביים (מדוכאי מערכת חיסון), חולים תשושים או חולים סכרתיים.
החיידק הוא אומנם חיידק טוב, אבל יגרום לנו לנזק שנמצא שלא במקום הנכון בגוף.

השמר יכול להיות גם מוחדר ולגרום לזיהום רציני, כאשר מחדירים קטטרים לדרכי השתן או צנטרים אינטרהונוזיים (אינפוזיה), מחטים- במיוחד במכורים לסמים.
במקרים כאלה השמר יכול לחדור לדם (בדם שלנו אין חיידקים, הוא סטרילי!!! אסור שיהיו חיידקים בדם לכן יש את הכדוריות הלבנות, אם יש שמר בדם, סבירות שיוביל למוות) ולגרום ל thrombophelbitis (פקקת ורידים- אם הגיע ללב- שבץ, למוח- שבץ מוחי וכו'), andocarditis (דלקת פנים הלב) או אינפקציות באברים אחרים כולל אינפקציה בעין (לא מבחוץ, אלא מבפנים)

סוגי האינפקציה של קנדידה הם:
קנדידה בפה Thrush:
זיהום לבן בפה ועל גבי הלשון, במיוחד אצל ילדים קטנים. השמרים יכולים להתפתח שם למושבות לבנות ע"ג המוקוזות (=תאים ריריים).
זה יכול לקרות גם אצל מבוגרים לאחר טיפול אנטיביוטי במינון גבוה ולמשך זמן או טיפול בקורטיזונים.

קנדידה בעור skin infection:
אדמומיות במקומות לחים בעור, היכן שמצטברת זיעה, במיוחד בקיפולי עור ובמיוחד בחולים דיאבטיים (סכרתיים- אין להם איזון טוב והקנדידה אוהבת סוכר).
כמו כן יכול להופיע אצל אנשים בעלי מגע מתמיד עם מים, כמו: טבחים, מוכרי דגים, וכן עקרות בית.

קנדידה בציפורניים nails infection:
יכול לגרום לעיבוי הציפורן ואפילו לאובדנה.
כיצד יודעים שהקנדידה תוקפת את הציפורן ולא פטרייה אחרת?
במקרים אלו העור מסביב לציפורן אדום ודלקתי.

קנדידה של איבר המין הנקבי vulvovaginitis:
הפרשות ואגינליות לעיתים צורבות, הנגרמות במיוחד בזמן דיאבטס (סכרת), הריון, מתן פרוגסטרון (הורמון נשי נקבי) וטיפול אנטיביוטי ממושך במינון גבוה.
קנדידה בראות או באיברים פנימיים אחרים, lung and other organ infections:
זיהום משני למחלות אחרות, מופיע אצל: חולי סרטן, לוקימיה, חולים אימונוסופרסיביים (=מדוכאי מערכת חיסון) וכן חולי שחפת.
הגוף כבר "עסוק" במחלה, והקנדידה מצטרפת, מכיוון שמערכת החיסון לא מתפקדת כמו שצריך.
החדירה היא דרך הראות ויתכנו אזורים נגועים נוספים באברים אחרים.
אנדוקרדיטיס (מחלות לב) מקנדידה יכולה להגרם ע"י החדרת צנתרים או אצל צרכני סמים.
בהזרקה

מניעה:
המחלות אינן מועברות מחולה לבריא. היכולת של חולה להדביק אדם בריא מאוד מוגבלת, מכיוון שמהערכת החיסונית של האדם הבריא תקינה, והקנדידה ממילא נמצאת עליו.
יש צורך להמנע מהפרת שיווי המשקל של חיידקים בפלורה הנורמלית של הגוף שלנו
דוגמה: בעקבות לקיחת אנטיביוטיקה לאורך זמן, החיידקים שנמצאים על גופנו באופן טבעי יתמעטו, ולכן הקנדידה תתרבה, ייתכן מצב הפוך: אם הקנדידה תתמעט החיידקים יתרבו, לכן חשוב לשמור על איזון, או להימנע מלפגוע בשיווי המשקל הזה.

נגיף virus
זהו המיקרואורגניזם הקטן ביותר והפשוט ביותר (כרגע  ).
וירוס אינו בנוי מתא (וירוס הוא לא תא!!!- שאלת מבחן) אלא מכיל חומר תורשתי DNA או RNA (אף פעם לא את שניהם יחד) ומעטפת חלבונית.
חלק מהוירוסים בנויים עם מעטפת שומנית (ליפידית) נוספת- סוג נחשב לווירוס יותר מפותח! אם נשטוף ידיים בסבון הוא פשוט יישטף.
וירוסים מתרבים בתוך תאים חיים. הם בעצם פרזיטים אינטרה צלולריים אובליגטוריים (טפיל תוך תאים חיוניים- נכנס רק לתאים חיוניים)- אם לא יחדרו לתא שלנו לא יגרמו למחלה. זו הבעיה אם הוירוסים- אם נותנים אנטיביוטיקה היא לא נכנסת לתאים שלנו מכייוון שהיא עלולה לפגוע בנו, בגלל שלא נכנסת לתוך התאים גם לא פוגעת בוירוסים. האנטיביוטיקה פוגעת סלקטיביות בחיידקים, היא לא פוגעת בנו!!!
לצורך התרבותם הם משתלטים ומשתמשים בכלים הסינטטים של התא החי- הם פשוט נכנסים לתאים שלנו, ויש מרוץ של זמן- האם התא ישמיד אותם או שהם ישמידו את התא- לרוב הם משמידים את התא.. עוברים תא תא ומפוצצים אותו, עוברים אחד אחרי השני. הם יודעים איזה אנזימים הם צריכים (כמו חלבונים, אנזימים וכו') וגורמים לתא לייצר אחך ורק את מה שזקוקים לו, ברגע שנוצרים מספיק וירוסים נוספים מפוצצים את התא ועוברים הלאה.
הוירוסים יפסיקו להתרבות רק שהתאים הלבנים ימנעו ממנו להתפשט.
אם חלינו בחיידק קודם או שעברנו טראומה יש מערכת חיסונית חלשה ואז ברגע שיקבלו וירוס יקבלו אותו בצורה קשה יותר.
שימוש זה מכוון לסינתוז של חלקיקי וירוס נוספים (צאצאים) הנקראים virions ואשר מכילים את הגנום הווירלי ומסוגלים לעבור לתאים אחרים.

המעטפת החלבונית
הוירוס עטוף במעטפת חלבונית
תפקידי המעטפת החלבונית
להיות מגן לחומצה הגרעיני DNA או RNA (רק אחד משניהם!) שהיא די רגישה ושבירה.
חומצה גרעינית וירלית שמחוץ למעטפת יכולה לעבור הידרוליזה (פרוק) על ידי אנזימים DNAse או RNAse אולם במצב הויריון (שצאצאי הוירוס עדיין נמצאים מחוץ לתא- ברגע שיוצאים מוגדרים כוירוס) החומצה הגרעינית מוגנת מפני הידרוליזה.

מיקרוביולוגיה- ד"ר מרב נתיב, הקדמה

24 בפברואר 2012 Posted by דקל - אופטומטריסט under מיקרוביולוגיה
אין תגובות

מיקרוביולוגיה מובנת מחיידקים, וירוסים ויצורונים קטנים שאנחנו לא רואים.
חיידקים נמצאים בכל מקום: במים, באוכל, על הגוף וכו'. חיידקים לא קופצים ואין להם יכולת להיתפס.
ישנם חיידקים בנמצאים עלינו והם חלק מהפלורה הטבעית שלנו, מגנים עלינו וחיוניים לנו.

אי קולי E- coli
יש לו שעריות יש לו יכולת תנועה שהוא בתוך הגוף שלנו
גודלו כחצי מיקרון
נמצאים במעיים
צריך להיות שם במצב תקין
לפעמים עלול לגרום לדלקות שתן אם מגיע למקום שלא אמור להיות בו… 

וירוסים
וירוסים עוברים במגע, שיעול, עיטוש, מגע שתיה.

חיידקים
בזמן עישון האדים שיוצאים מכילים חיידקים.
לא ניתן לראות חיידקים, אם חיידק בודד יצמח על קרקע נוחה לגידול, כמו: במעיים או על פלטה, נתחיל לראותו. שהחיידק מתחיל להתרבות עוד ועוד נתחיל לראות מושבה, מושבה אחת נבעה מחיידק אחד, שאותו אנחנו לא מסוגלים לראות.
ירוקת נובעת מנבגים, פטרייה אחת שמסוגלת להתרבות.
ישנם סוגים שונים ורבים של חיידקים.

חיידקים רבים נמצאים בסביבה שלנו בלי שנהיה מודעים להם, כדוגמת: מלפפונים חמוצים שיש עליהם חיידקים, גבינות, נקניקים, יין ועוד… אלו חיידקים שאינם חיוניים לחיינו.
החיידקים שהינם חיוניים לנו הם קושרי חנקן, יש 78% של חנקן באוויר.
חיידקים פוטוסינטטים עושים פוטוסינתזה ומחזירים חמצן לאוזון.
חיידקים מפרקים עצים, צמחים, בע"ח (לאחר מוות), מכיוון שמאגר הפחמן והחנקן צריך לחזור חזרה לטבע.

וירוס לעומת חיידק
בחיידק אין אברונים
בווירוס יש מעט מידע גנטי ומעטפת חלבונית, ניתן לומר שאין בהם דבר, אך יש לו שתי מעטפות מה שהופך אותו לבעייתי יותר עבורנו. וירוס מחוץ לגוף לא מוגדר כחי, אלא רק שמשתמש בגוף שלנו, הופך להיות מוגדר לכזה.

קרקעות שונות מכילות מיקרואורגניזמים שונים לפי טיב הקרקע, הצמחים ובעלי החיים הפוקדים אותה.

חיידקים מהפלורה הטבעית של גוף האדם
פלורה נורמלית טבעית- הם אותם מיקרואורגניזמים שפיתחו יחסי גומלין עם אזורים ספציפיים בגוף האדם, הם נמצאים באופן טבעי אצל אדם בריא. לא בכל מקום בגוף יש לנו אזורים סטריליים (כמו האזורים הסטריליים הבאים: הלב, מערכת הדם, המוח, הראות, החלק העליון של מערכת השתן, החלק הפנימי של העין).

פרזיטים- הם מיקרואורגניזמים ווירוסים החיים על הגוף או בתוכו, אינם מביאים לו תועלת ולעיתים אף גורמים לנזק ומחלה. כל הוירוסים לא טובים לנו, ולא אמורים להיות בפלורה הטבעית שלנו. בגלל היותם מסוכנים אנחנו משתדלים לחסן נגדם.

שפעת- מחלה של בין 5 ל6 ימים, עם חום גבוה, לפעמים מלווה בשיעול, כאב גב וכאבי שרירים, לפעמים יש אנשים שמאבדים את הראיה למספר ימים מכיוון ששרירי הראיה נחלשים.
מגיל 15 ועד סביב גיל 65 לא אמורים לחלות בשפעת, מחלת השפעת נדירה! אבל באוכלוסיות קצה כמו ילדים, זקנים, מושתלי לב או ריאות וכו'- מערכת החיסון לא מספיק חזקה, לכן מומלץ לאוכלוסיות הללו להתחסן.
החיסון מוגבל ל3 זנים, כך שלא תמיד אפקטיבי.

בקטריופאג'ים- וירוסים המשמידים רק חיידקים.

ההבדלים בין פרוקריוט לאאוקריוט

ההבדלים בין פרוקריוט לאאוקריוט

 

מאפיינים

פרוקריוטים- תא של בקטריה

אאוקריוטים- תא אדם

DNA בתוך גרעין המוקף ממברנה

לא נמצא

נמצא

מספר כרומוזומים

תמיד יש כרומוזום אחד בלבד

יותר מאחד, 23 זוגות

אברונים מוקפי ממברנה כמו מיטוכונדריות וליזוזומים

אין להם אברונים…

יש

גודל ריבוזום

70S (ה70 יותר מהיר)

S= מריצים אותם על אגר וכך בודקים איך הם רצים…. שהם קלים רצים מהר יותר, שהם כבדים רצים לאט יותר.

S- קבוע סיגמנטציה

80S

דופן המכילה פפטידוגליקן (גליקן=סוכר, פפטידו= שומן)

נמצא

דופן הנמצא רק בחיידק.

לא נמצא

 

במכללה לאופטיקאים ואקוסטיקאים בבית אופטיקנה

17 בפברואר 2012 Posted by דקל - אופטומטריסט under לימודי אופטומטריה
אין תגובות

הזמנה
הנכם מוזמנים ליום פתוח
שיתקיים בתאריך 17.2.2012 , יום שישי בשעות 10 עד 12 , במכללה לאופטיקאים ואקוסטיקאים
בבית אופטיקנה, רח' האודם 12 , קומה 7, קרית מטלון פתח תקווה.
ביום הפתוח:
10:00 התכנסות וכיבוד קל
10:15 דברי פתיחה
10:30 הצגת מסלולי הלימוד, שאלות ותשובות, סיור מודרך במתקני אופטיקנה
פרטים נוספים בטלפון 03-9140129 ובאתר: http://www.opticaim.co.il
מצפים לראותכם ! המכללה לאופטיקאים ואקוסטיקאים

 

חידה לאופטומטריסטים

14 בפברואר 2012 Posted by דקל - אופטומטריסט under אופטומטריה
אין תגובות

"האופטומטריסט שם במסגרת הבדיקה עדשה של -4.25 והנבדק ראה J2 מקרוב"

מה אפשר לאמר על המקרה הזה?

שאלות ותשובות על משקפי קריאה

3 בפברואר 2012 Posted by דקל - אופטומטריסט under משקפי קריאה
אין תגובות

בן 40? מרגיש קושי בקריאה מקרוב?
כדאי לדעת שבסביבות גיל 40 מתחיל קושי בהפעלת שריר העין המיועד לקריאה. מדובר בשריר המשפיע על עדשת העין הפנימית אשר תפקידה להתמקד על עצמים מקרוב.
הפתרון: משקפי קריאה.
האם אפשר לשפר את יכולת הקריאה על ידי תרגול?
ישנן תיאוריות שונות לגבי אימון ותרגול שרירי העיניים, אולם בניגוד לאימון גופני של שאר שרירי הגוף, לא ידועה דרך מעשית לשפר את שרירי העין האחראיים על הראייה מקרוב או מרחוק. אפשר לנסות אבל ההצלחה תהיה מינימלית ביותר אם בכלל.
יש לי משקפי מרחק, איך זה שאני קורא מצוין בלי המשקפיים?
משקפי מרחק עם מרשם מינוס מיועדים להוריד עודף כוח אופטי שקיים בעיניים. כאשר רוצים לקרוא משהו צריך להוסיף כוח אופטי לעיניים, כך שאם אתה מרכיב משקפיי ראיה למרחק עם מרשם של מינוס 2, והסרת אותם לרגע, בשלב זה יהיו בעיניים 2 דיופטרים מיותרים שמתאימים בדיוק לקריאה.
לא אוהב להרכיב ולהסיר את המשקפים כדי לקרוא? אפשר לרכוש משקפי מולטיפוקל אשר מאפשרים לראות למרחק בחלקם העליון ולקרוא בחלק התחתון של העדשה.
מה עושים ואיך קוראים כשיש עדשות מגע?
אם מרכיבים עדשות מגע עם מרשם מינוס (ברוב המקרים), כדי לקרוא יש צורך להסיר את העדשות מהעין, וזו פעולה שאינה מעשית בכל פעם שמעונינים לקרוא משהו. לכן עדיף להשתמש במשקפי הקריאה המיועדים להרכבה על גבי עדשות המגע.
בעדשות מגע אני מתקשה לקרוא אבל אין לי בעיה לקרוא דרך המשקפיים, זה הגיוני?
מסתבר שכן, מבחינה אופטית דרך משקפיים יש צורך לעשות פחות מאמץ כדי לקרוא לעומת עדשות מגע (במרשמי מינוס ובעיקר במרשמים גבוהים), כך שאם אתה מרכיב משקפיים עם מרשם של מינוס 5, תוכל להסתדר לקריאה יותר טוב מאשר דרך עדשות המגע שלך.

מבצע 3+1 עדשות מגע ג'ונסון וג'ונסון 15/1-16/2/2012

23 בינואר 2012 Posted by דקל - אופטומטריסט under ג'ונסון את ג'ונסון, מבצעים
אין תגובות

פרטי המבצע/הפעילות:

בין התאריכים 15/1-16/2/2012 תצא חטיבת הראייה של חברת ג'ונסון וג'ונסון במבצע לצרכן בכל נקודות המכירה ברחבי הארץ. מהות המבצע: כל לקוח שיקנה ממגוון עדשות המגע של המותג ACUVUE®, במהלך תקופה זו, זכאי ליהנות ממבצע 3+1 : קונים 3 קופסאות ומקבלים קופסה רביעית מתנה.

וזה עוד לא הכל !! 

מעוניינים לזכות ב-10 קופסאות של עדשות המגע 1•DAY ACUVUEÒ TruEyeÒ?

בואו לשמוע מדוע עדשות במגע אקיוביו מומלצות על ידי אופטומטריסטים ולהשתתף בהגרלה היומית באתר: http://www.acuvue.co.il/Campaign2012,

ההשתתפות בהגרלה בכפוף לתקנון המפורסם באתר.

מיקוד ראיה ולקויי למידה, מאת קרן רול אופטומטריסטית התפתחותית

23 בינואר 2012 Posted by דקל - אופטומטריסט under ילדים
תגובה אחת

מיקוד ראיה, שווה להשקיע בזה?!

לקויי למידה והקשר לאופטומטריה, מאת קרן רול אופטומטריסטית התפתחותית

בימים אילו בהם הפופולריות של האבחונים לילדי ביה"ס עולה, ונושאי שיחה שנוגעים בילדים עם ליקוי למידה כלשהו, או עם בעיית קשב וריכוז היא מהמדוברות. חשוב לנו האופטומטריסטים להניח על שולחן הדיונים את נושא מיקוד הראייה.
העיניים הם כלי העבודה החשוב ביותר לילדי ביה"ס.

כידוע בעיה בתפקודי העיניים נובעת מתפקוד לקוי של שרירי העיניים, זה יכול להתבטא בקשיים בורגנציה (התכנסות/ התבדרות והמעברים ביניהם), בקשיים באקומודציה. וביכולת לבצע תנועות סקדה מדויקות תוך כדי קריאה.

משיחות עם אנשים מהתחום החינוכי, אני רואה שהמודעות לתחום מתחילה להתקיים, עם זאת יש לנו עדיין תפקיד חשוב והוא להכיר ללקוחותינו את הנושא.
לאחר בדיקת Cover test וNPC, נדע אם יש טעם להעלות את הנושא, לרוב כשאני שואלת אם הילד מתקשה בקריאה, ההורים מחייכים ושואלים אם אני עוסקת ב"תקשור".

ילד עם ליקוי בתפקודי העיניים, יתעייף מאוד בקריאה, ידלג על מילים ושורות,
וגם עלול לראות כפול. לפעמים יחוש שהאותיות זזות תוך כדי קריאה או יתקשה בהעתקה מהלוח. מרוב מאמץ לביצוע משימת הקריאה לא תמיד יבין מה קרא.
ילד חרוץ יקרא שוב ושוב, יסמן עם האצבע או סרגל, יעצום עין ועוד "פטנטים".ילד אחר (חכם לא פחות), "ירים ידיים" ואולי יפריע בשעורים. המורה תחשוד שיש פה בעיית קשב וריכוז ותפנה לאבחון.
ואכן יש פה בעיה המפריעה לקשב והריכוז של התלמיד, אבל הפתרון במקרה הזה הוא פשוט יותר ולא כרוך בתרופה אלא רק בתרגילי עיניים, לשיפור תפקודי העיניים.

חשוב שנדע כי לפעמים הבעיות משולבות, וכוללות גם בעיית קשב וריכוז יחד עם קושי בתפקודי העיניים. ולכן במקרים כאלועל אחת כמה וכמה ישנה חשיבות גבוהה לטיפול בכל הגורמים המפריעים לתפקוד הילד.

כדי שהמפגש בין המטפל לילד יניב תוצאות טובות :

• חשוב ליצור קשר טוב עם הילד כבר בתחילת האבחון ולברר איתו מה מפריע לו ביום יום.
• יש לשתף את הילד בתהליךולהסביר לו את שלבי האבחון. בנוסף במהלך התרגולים הילד ילמד לחוש את הפעולות שמבצעות עיניו וכך יצליח להתקדם.
• חשוב מאוד לעשות תאום ציפיות לאחר האבחון ולפני תחילת התרגולים. על הילד לדעת מה עומד לפניו: אורך התקופה, עבודה בבית, לדעת שלפעמים התרגילים פחות מעניינים וחוזרים על עצמם.
• גם עם ההורים חשוב לבצע תאום ציפיות: למה הם נדרשים? הסעות, תרגולים בבית.

כ20% מהאוכלוסייה סובלים מבעיות בתפקודי העיניים, חלק גדול מהבעיות ניתנות לפתרון באמצעות תרגילי עיניים.
לרוב נדרשים כ12-16 מפגשים שבועיים בקליניקה, בשילוב תרגילים לשעורי בית. ניתן גם לתרגל בבית בעזרת תוכנת המחשב HTS. תוכנת HTS מתרגלת את הילד , עוקבת אחר התפתחותו, מעודדת הצלחות ומדווחת למטפל על ההתקדמות Online.
הצלחת התרגול תלויה מאוד במוטיבציה וההתמדה של הילד.
כאשר הבעיה הגיעה לפתרון, נפחית בהדרגה את כמות התרגולים בבית.

כאמור, כלי העבודה של הילד בביה"ס הוא העיניים ולכן חשיבותו גדולה והשפעתו על תפקודים נוספים של הילד היא רחבה. לכן, כאשר אנו שומעים על בעיות כגוןקושי בקריאה והעתקה מהלוח, חשוב להפנות את ההורים לאבחון וטיפול במיקוד ראייה.

« העמוד הקודם — העמוד הבא »